ללכוד רגע באמצעות האש: דפנה קפמן מציגה בארצות הברית וביפן

עמית: הי דפנה, בוקר טוב מה שלומך?

דפנה: בוקר טוב, שלומי טוב בסך הכל, מתאוששת מהג׳ט לג. פתחתי תערוכת יחיד בסיאטל והשתתפתי בפתיחה של תערוכה קבוצתית בטויאמה, יפן

עמית: חצי גלובוס עברת. ספרי לנו

דפנה: נכון. התערוכה בסיאטל היא תערוכה ראשונה שלי בגלריה טרייבר. התערוכה, ״עידן האש״, מאגדת סדרה חדשה של עבודות תחת הכותרת ״מאובנים״ – 12 עבודות חדשות שנעשו במיוחד לתערוכה. העבודות הן שילוב של רישום בזכוכית ורישום בעפרון על נייר. בנוסף מוצגות בתערוכה סדרה של עבודות מוקדמות יותר, שמשלבות צמחיה מזכוכית וטקסטים שלקוחים מהמרחב החברתי פוליטי.

בתערוכה ביפן אני מציגה טריפטיך שמורכב מצמחיה והחרקים מקומיים מזכוכית, עם טקסטים הלקוחים מהספר ״צמחים במולדת״ של י.כרמין משנת 1956

עמית: ראיתי צילומים של העבודות ואהבתי; העדינות והמינימליזם כבשו אותי. יכולה לספר לנו קצת על הרקע שלך?

דפנה: כיף לשמוע.

אני אמנית שמתגוררת ויוצרת בתל אביב, ומלמדת בבצלאל. נולדתי בירושלים ולמדתי אמנות בבצלאל. במהלך הלימודים נסעתי לאמסטרדם לסיים את התואר באמנות, ונשארתי שם כדי לסיים גם תואר שני. תחום הזכוכית מאוד משך אותי והידיעה שאני מגיעה מאזור שבו התחילה תעשיית הזכוכית היתה משמעותית עבורי, אבל יחד עם זאת חיפשתי מקום ללמוד בו אמנות עכשווית ולשלב את הזכוכית כחלק מהשפה שבניתי.

ההתבוננות על רישום בעפרון מול רישום בזכוכית מרתקת אותי, ומעלה לפני השטח שאלות על השבירות של החי שסביבנו ומן הסתם, גם שלנו. כל אלה הן שאלות שעלו בצורה מובהקת מאז אוקטובר האחרון

בעקבות האמנות מצאתי את עצמי נודדת בהרבה מקומות בעולם. הצגתי הרבה שנים באירופה ובארצות הברית. חיבור עם גלריה בברלין שנמשך מעל עשור אפשר לי לפתח את השפה המוכרת שלי. בשנת 2021 הצגתי במקביל תערוכת יחיד במוזיאון פתח תקווה ובמוזיאון קרייזלר בווירגיניה, ארצות הברית. התערוכה במוזיאון קרייזלר נדדה לקליבלנד וחלקה עדיין מוצג. העבודות שלי נמצאות באוספים של מוזיאון ישראל , מוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון, מוזיאון מונטריאול לאמנות ועוד.

העיסוק המרכזי שלי הוא הטבע וההתייחסות להיבטים חברתיים ופוליטיים באזורנו. לשמחתי במהלך השנים, גם בחו״ל וגם בארץ, היתה לי אפשרות להציג עבודות שהתייחסו למרחב החברתי פוליטי שאנחנו חלק ממנו.

השימוש בזכוכית מרתק אותי. עבורי עבודה בזכוכית היא עבודה באש. אני יוצרת לקסיקון בוטני שנעשה בטכניקה של עיבוד מבער – פיסול באש חיה. יצירת הטבע בזכוכית מאפשרת לי להעתיק או ללכוד רגע מסויים. אני קוראת לתהליך הזה ״הזככה״ – לכידת הזמן ותיעוד שלו בעזרת זכוכית. התכונות של הזכוכית – שבירות ונפיצות – טוענות את העבודות שלי בהבטים נוספים

עמית: כל הטכניקות האלו באות לידי ביטוי בתערוכה הנוכחית בסיאטל?

דפנה: נכון. בסיאטל יש כמה סדרות שמייצגות את העיסוק שלי בשנים האחרונות. בסדרת ״המאובנים״ אין שימוש בטקסט כי אני מרגישה שנשארתי ללא מילים. יש התייחסות למשמעות של המושג מאובן, כזיכרון למערכת חיים שהיתה קיימת לפני עידנים. השילוב בין האדמה לחיה שבא לידי ביטוי במאובן מרתק אותי.

הסדרה משלבת גם את תהליך הרישום בעפרון על נייר – תהליך שהוא חלק אינטגרלי ממהלך היצירה שלי, וגם מתהליך של ״רישום״ בזכוכית. ההתבוננות על רישום בעפרון מול רישום בזכוכית מרתקת אותי, ומעלה לפני השטח שאלות על השבירות של החי שסביבנו ומן הסתם, גם שלנו. כל אלה הן שאלות שעלו בצורה מובהקת מאז אוקטובר האחרון.

בסדרת עבודות נוספת אני מציגה מערך של פיסול צמחים וחרקים מזכוכית לצד טקסט. השבירות והעדינות של הצמחים מדגישה את הרגעיות בעולמנו. הצמחים הללו שבירים, מנותקים מהאדמה, ויחד עם זאת מעבירים בצורה חזקה את המהות של הצמח או החרק, כי הזכוכית היא חומר ייחודי שמאפשר צבעוניות ושקיפות מאד יוצאת דופן. כך נוצר מערך שמושך אליו את הצופה להתבונן מקרוב, וגם נחשף לתכנים נוספים שעולים מתוך קריאה בעבודה

עמית: כמה זמן עבדת על התערוכה הזו?

דפנה: התחלתי לעבוד על הנושא עוד לפני שקיבלתי את ההזמנה להציג. אני מרגישה שזה עיסוק ישיר למה שאני חווה ועושה בשני העשורים האחרונים, בעזרת זכוכית וחומרים נוספים. שכשהגלריה שלחה לי הזמנה אחרי אוקטובר, זה היה עבורי מעין איתות להמשיך ולעסוק בנושא הזה וביצירה שלי. גם ביפן זה היה תהליך שהתחיל כמה חודשים לפני אוקטובר, ולשמחתי לא נעצר אלא המשיך לכדי הזמנה לקחת חלק בתערוכה.

התערוכות מהוות נקודה משמעותית של הצגת העבודות וחשיפה לקהל, אבל מהלך היצירה הוא מהלך שנמשך כל הזמן אצלי בסטודיו. העבודות שאני מציגה עכשיו הן נדבך שנבנה על בסיס של תערוכות ועשייה קודמת שנמשכת כבר מעל לשני עשורים

עמית: למי שמתכנן לקפוץ לסיאטל או ליפן, עד מתי יציגו התערוכות?

דפנה: התערוכה בסיאטל תוצג עד סוף החודש, אבל אני מזמינה את כולם להיכנס לאתר ולעשות סיור וירטואלי בתערוכה איתי ועם מנהלת הגלריה. התערוכה ביפן תמשך עד אמצע אוקטובר, במוזיאון טויאמה לאמנות וזכוכית

עמית: מהן התכניות להמשך?

דפנה: בחודשים האחרונים אני חלק מתכנית שהות אמן שנקראת ״ריליס״ במרכז לאמנות עכשווית בערד, ואני מתכוננת לתערוכת יחיד שתוצג בגלריה עינגע בספטמבר. בנוסף אני מלמדת בבצלאל, ואני גם אמא לשלושה ילדים

עמית: תענוג. את רוצה להגיד לנו עוד משהו?

דפנה: שנראה את החטופים והחטופות בבית בהקדם. זה הכי חשוב

עמית: אמן. ורק בשורות טובות. מגיע לכולנו