בית המכולות: מבטיח ומקיים

בחיפוש אחר מקום להימלט אליו בימי אוגוסט הלוהטים, הגענו למתחם הקמפינג של בית המכולות בנמל יפו, ומצאנו לא רק מקום ממוזג ומוצל, סמוך לים (ולחניה!) אלא גם שלל מיצבים אמנותיים, פעילויות והצגות לילדים בנושאי קיימות ושמירה על הסביבה. קמפינג ״יער המכולות״ הוא מתחם פעילות המבוסס כולו על קרטון – החל בעץ המתנשא לגובה 4.5 מ׳, עבור באוהל הטיפי ועד המדורה וסדנאות היצירה.

״הרעיון להקים את המתחם הוא מבחינתנו מענה לצרכי הבילוי והעסקת הילדים בחופש, ובמקביל דרך חווייתית לחשוף אותם לערכי צריכה מתחשבת וחכמה. הילדים לומדים להכין אוהלים מקרטון, וגם לומדים על החומר עצמו, שהוא חומר מתכלה שניתן למחזור״, אומר גונן קלמן, מנהל בית המכולות. ״אספנו את הקרטונים שנשארו מאירועים עסקיים שנערכו אצלנו, וגם קיבלנו בלאי ממפעלי נייר חדרה״.

לירון הרשקוביץ וגונן קלמן בבית המכולות. צילום: ניר סלקמן

קמפינג ביער הקרטון. צילומים: מ״ל

הקמפינג הקייצי בבית המכולות הוא אחד משורת מיזמים ופעילויות תוכן שמובילה עמותת ״לצאת מהקופסא״, שזכתה במכרז לניהול המקום, על בסיס פעילותה לאורך השנים, הממוקדת קיימות, עיצוב וחברה. אחרי ההצלחה שרשמה בניהול ״טרמינל עיצוב בת־ים״ – מתחם ומיזם מקורי שהקימה העמותה לפני יותר מעשור והיום מהווה אבן שואבת לפעילות המשלבת עיצוב, עסקים יצירתיים וחברה – היא עושה זאת שוב, ביציקת תוכן בבית המכולות בנמל יפו.

״גיבשנו עבור חברת אתרים את קונספט בית המכולות כבית חברתי־קהילתי המתמקד בתחום הקיימות״ אומר לירון הרשקוביץ, מייסד ומנכ״ל לצאת מהקופסא. ״הבית שם לעצמו למטרה להגביר את המודעות לקיימות ולקיים פעילויות תוכן המקדמות את הנושא״.

במציאות העכשווית המורכבת, רוויה בקונפליקטים וברגשות שיסוי ופילוג, בית המכולות הוא מקור השראה ״למשהו אחר״. הוא מציע התייחסות לחיים ממקום של אמונה בערכים חברתיים וקהילתיים, בשוויון ובצמצום פערים, ובחתירה לקידום קיימות

כשעיריית תל אביב־יפו, חברת אתרים ונמל יפו החליטו לשפץ את האנגר 3 – מבנה מחסנים בן מאה מתקופת המנדט הבריטי – במטרה להשמישו לטובת הציבור, זכתה העמותה במכרז להפעלתו, בעקבות ההצעה המדויקת שהגישה – כך לדברי סוזאנה קרמר, סמנכ״לית אסטרטגיה ופיתוח עסקי בחברת אתרים. ״האסטרטגיה להפעלת מחסן 3 ,שהוא מבנה עירוני שנועד לטובת פעילות בעלת אופי ציבורי, דרשה מאתנו גמישות מחשבתית וחשיבה מחוץ לקופסא״, אומרת קרמר.

״הרעיון היה לקיים בו פעילות קהילתית פתוחה לתושבים ולמבקרים, במקביל לפעילות מסחרית. לכן, החיבור לקיימות, מסחר יד שנייה, וחיזוק קהילה מקומית, הלם במדויק את החזון של אתרים – להפוך את נמל יפו לנמל חדשני, מתחם עירוני פעיל, לצד אלמנטים של אנרגיה מתחדשת ומכון מחקר של כלכלה כחולה״.

פשפשוק. צילום: מיכל גור

ערוס אל בחר. צילום: אלה מאירוביץ

קולקטיב. צילום: נטע קישנאבסקי שני

ומוסיף קובי ירדני, מנהל נמל יפו: ״נמל יפו הוא מרחב תיירות היסטורי ייחודי בישראל. זהו נמל הדיג הפעיל העתיק בעולם, שאלפי אנשים מבקרים בו מידי שבוע ויש בו פעילות מגוונת בתחומי מזון, אופנה, בידור ופנאי. כיום נכנסים עסקים חדשים לנמל, ובית המכולות משלים את מארג השימושים המגוון שקיים בו״.

במציאות עכשווית כה מורכבת, רוויה בקונפליקטים וברגשות שיסוי ופילוג, בית המכולות הוא מקור השראה ״למשהו אחר״. האופן בו הוא מציע התייחסות לחיים ממקום של אמונה בערכים חברתיים וקהילתיים, בשוויון ובצמצום פערים, ובחתירה לקידום קיימות – מדגיש איכויות יקרות ערך.

6,000 המ״ר של שטח המבנה, שנרקם מ־89 מכולות ממוחדשות (שהוחזרו לשימוש מסוג חדש), מגלמים את ערכי הבית בכל היבט: בחומרים המשמשים בו, במהותם ואופיים של העסקים הפועלים בו, במכלול הפעילויות שמתקיימות בו, ובדרך התנהלותו המקיימת. כך לדוגמה, הצמחייה במקום מטופלת ע״י מגמת החקלאות של בית הספר החברתי ביפו. הריהוט בבית הקפה מבוסס על עץ ממוחזר שלוקט לצורך עיצובו, ובזמן אירועים רבי משתתפים הקפה מוגש בכוסות רב פעמיות אותן ״משליכים״ לפחים ייעודיים הפזורים במרחב.

אזור הלייף סטייל של בית המכולות מזמן הפתעה לכל מי שחשב שהמושג לייף סטייל, שבד״כ נקשר לממד חומרי, לא עולה בקנה אחד עם קיימות. החוויה בשטח ממחישה שאפשר לצרוך תרבות בסטייל בגרסה מקיימת: חנות ספרים יד שנייה של עמותת שכולו טוב המופעלת ע״י מתמודדי נפש כחלק מתהליך שיקומם, פועלת לצד חנות בגדי וינטאג׳ ויד שנייה, חנות להשכרה ותיקון אופניים, שמפעילה עמותת מסלול, וכן סטודיואים למיחדוש משקפיים ולמיחדוש נעליים.

את אזור הכלכלה המקומית מאיישים יזמים צעירים, יהודים וערבים, שמתמקדים בייצור מקומי כחול לבן; ובאזור המזון פועל המיזם ראס,שחרת על דגלו צמצום השימוש בכלים חד פעמיים

הישארו מעודכנים והירשמו לניולזטר שלנו. כדאי!

הרשמה

את אזור הכלכלה המקומית מאיישים יזמים צעירים, יהודים וערבים, שמתמקדים בייצור מקומי כחול לבן; ובאזור המזון פועל המיזם ראס,שחרת על דגלו צמצום השימוש בכלים חד פעמיים.

״מודל ההפעלה שגובש עבור בית המכולות הוא מודל גמיש, המאפשר להתאים את המקום למנעד רחב של צרכים ולקהילות מגוונות״ אומר הרשקוביץ. פעילות היזמים הצעירים מרוכזת בקומת הקרקע, הנגישה לעוברים והשבים בנמל, ובקומה השנייה מתקיימות סדנאות והדרכות ייעודיות, לקהל שמגיע אליהן במיוחד.

״במהלך השבוע מתקיימים במקום גם כנסים ואירועים, ובסופי השבוע הוא פתוח לקהל, שמגיע לירידים ו/או לאירועים המיועדים למשפחות וילדים. ״התוכן ממוקד בנושאים הקשורים לחברה, סביבה וקיימות ומונגש בגובה העיניים, מנקודת מבט חפה מהתנשאות ״.

בה בעת, מציינים הרשקוביץ וקלמן כי מדובר באתגר ״התקופה המורכבת מרתיעה עסקים שחוששים לקחת סיכון ולהשקיע, כך שלגייס את השותפים ולבנות תמהיל נכון היה מאתגר. אנחנו ממשיכים להתמודד עם האתגר הזה כל הזמן, כשהתכלית היא להמשיך לחדש ולייצר תוכן מעניין״.

דוגמה טובה לכך מספקים הירידים שכבר התקיימו במקום בשנת הפעילות הראשונה, לדברי הרשקוביץ: ״הירידים הם אירועי ענק בהיקף ובעוצמה שלהם. יש בהם פסיפס עסקי עם אנרגיה מיוחדת, ותחושה שאין דומה לה בחוויה שהם מייצרים ובדרך שהם מחברים ובונים קהילות סביב עניין משותף.

״אירחנו יריד וינטג׳ ענק עם עשרות חנויות מרחבי הארץ, יריד פשפשוק לחובבי אספנות ויד שנייה, ויריד של עסקים מקומיים מהקהילה היפואית – יהודים וערבים בשיתוף עם עמותת ערוס אל בחר, הפועלת להעצמת נשים באמצעות שוויון הזדמנויות והגשמה עצמית. זו תחושה של הימצאות במקום אחר״.

לצד הירידים בית המכולות יזם ואירח סדרת אירועי קיימות של מעצבים צעירים ואף כנסים חשובים בתחום, כמו כנס המאיץ של משרד האנרגיה, בהשתתפות בכירים מהרשויות המקומיות, שהגיעו ללמוד על נושא שילוב אנרגיה מתחדשת במבנים עירוניים, או כנס פלנטק שבמסגרתו הציגו חברות הזנק ירוקות מהארץ את הטכנולוגיות שלהן. במקביל נערכו בו גם אירועים מסחריים, וביניהם אירוע של חברת טיקטוק, תצוגת האופנה של בוגרי שנקר לשנת 2023, יריד הבירה של חברת הכרם, השקה של רכבים ירוקים ועוד.

גולת הכותרת לשיטתו של הרשקוביץ הן הסדנאות הרבות שמתקיימות במקום, העוסקות, בין היתר, במיחדוש טקסטיל, ביצירת אוריגמי מנייר ממוחזר, בטפטינג – יצירת שטיחים בעיצוב אישי, בנגרות מחומרים שנאספו כשאריות של מפעלים, או סדנאות שימור מזון – התססה והחמצה.

בולרום, קיקי בול. צילום: אליהו קגן

בומביי, אירוע דוד וקסלר. צילום: דור רביבו

בית המכולות, כשמו כן הוא, מהווה בית גם לקהילות מגוונות במעגלים הולכים ומתרחבים, ביניהן ניתן למנות קהילת יוגה, קהילת אקרובטיקה אווירית, קהילת מטפלי קרח ועוד. במקום פועלת קהילה של יוצאי ברית המועצות לשעבר, שמפעילה את גלריית האמנות ״קקדילארט״ בה מציגים יזמים ויוצרים מבין חבריה; קהילת אספנים שהתקבצה סביב הפשפשוק וקהילת גולשי ים, בשיתוף עם העמותה החברתית־חינוכית ״הגל שלי״.

בזירת המוסיקה הבית מקיים אירועים קהילתיים בשיתוף עם קהילת שירה מקודשת, וכן שיתוף פעולה עם קהילת אמני הרחוב של תל אביב. כבית מכיל שתפיסות חברתיות מתקדמות מנווטות את פעילותו יש בו גם קהילה להט״בית המקיימת אירועי קולנוע לסבי, וקהילה קווירית צבעונית שמקיימת ״קיקי בולרום״ – תחרות ריקודי ווגינג ((Voguing.

במטרה לפתח עוד את מגוון הפעילויות במקום, בחודש הבא יתקיים בבית המכולות יריד קולינריה מקומית, סדרת אירועי קיימות של מעצבים צעירים, ותוכנית הסדנאות תתעשר בתכנים חדשים, כמו סדנה של שימוש חוזר בשאריות מזון, שמעניקה למה שבד״כ נתפס כפסולת לזריקה – כקליפות למשל – גלגול חיים נוסף כחומרי גלם למוצרים מעוצבים או כמרכיבים למאכלים אחרים. בחודש נובמבר יתארח בבית המכולות כנס ״כלכלה כחולה״, בשיתוף החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים, ויש עוד תוכניות.

״המטרה שלנו בפעילות של הבית, על איכויותיו הייחודיות, היא להוביל שינוי, להשפיע ולהראות שאפשר שדברים ייראו אחרת״, אומר הרשקוביץ. ״העובדה שאנחנו נוטלים חלק בכך מרגשת, כי הבית הוא חזון שקרם עור וגידים ולראות שהדברים קורים מעניק לנו סיפוק עצום. כמובן שאנחנו לא נחים על זרי דפנה, אלא ממשיכים לפעול ולפתח תוכניות, תפיסות וערכים, שיסייעו להוביל לדרך חיים עם איכויות מיטיבות״.