״ולסיום...״ ו״תחנה בזמן 2024״ בבית בנימיני

ולסיום…

אוצרת: רוית לצר

תערוכה קבוצתית של בוגרות בית הספר לאמנות הקרמיקה בבית בנימיני. מחזור 7 שכולל את ענת בר עקיבא, לימור דיאנה חסון, ליטל קורול, דקלה קדרון, סיגל ניצן, ויפה משולם ראובני; ומחזור 8 שכולל את מירב קנה יוספי, נורית לונדנר, יעל סיטבון, לין ניסים, יסמין ונרסבוש, ויפעת נורדן.

התכנית ללימודי תעודה בבית בנימיני מאפשרת לסטודנטים.ות להפוך את העשייה בחומר הקרמי למרכזית ומשמעותית בחייהם. בוגרות התכנית, מצוידות בגוף ידע מעשי ועיוני רחב ומעמיק, מעורבות ביצירה והוראה ובפעילות חברתית־קהילתית והופכות לחלק מהקהילה המקצועית בתחום. בשנים האחרונות התכנית ללימודי התעודה בבית בנימיני צומחת ומתפתחת ובשנת הלימודים הקרובה יחל את דרכו מחזור 11. השנה גם מציינות את הפיכתה של התכנית ללימודי התעודה לתכנית מוכרת על ידי משרד התרבות.

העבודות המוצגות בתערוכה מציגות מסע אישי, מושגי, חומרי, צורני וצבעוני שאותו עברו הסטודנטיות במהלך הלימודים, ובפרט בשנה השלישית והמסכמת של התכנית. נושאי העבודות מגוונים: עיסוק בהיבטים השימושיים של הקרמיקה, מחקר חומרי הנובע מצבעוניות החומר ואפשרות שקיפותו, לצד עבודות פיסוליות העוסקות בנשיות ובבחינת ההיסטוריה הקרמית אל מול מקומה בהווה. עבודות אחרות עוסקות בחשיבה מודולרית בחומר, בתנועה ובצליל כמו גם בפני השטח הקרמים – שכבות צבע וחיפוי בטכניקות מגוונות בשילוב אלמנטים טבעיים או גיאומטריים המגיבים לצורות תלת ממדיות בחומר.

פתיחה: 8.9; נעילה: 14.9

---

תחנה בזמן 2024

אוצרת: רוית לצר

תערוכה משותפת לבוגרי.ות מלגת סטודיו ראשון 2024: דביר סמואל, מתן שמאי, תמר תיבון. מלגת סטודיו ראשון בבית בנימיני מזמנת הרפתקה מקצועית, אנושית וחומרית. שנת המלגה מאפשרת התמחות והבנה מעמיקה של עבודה בחומר קרמי, מחקר טכנולוגי, ניהול סטודיו ועוד.

החשיפה לתערוכות, לספרייה ולתכנית העיונית, לצד המפגש עם מרצות ומרצי בית הספר ואורחי תכנית שהות אמן, מאפשרת התבוננות ולמידה מעמיקה של אופני הוראה שונים ובחינה של מהלכי חשיבה ויצירה של אמניות ואמנים פעילים בתחום. שנת המלגה שהסתיימה הייתה עשירה ופורייה, בתערוכה מוצג גוף עבודות המסמן תחילתם של תהליכים וכיוונים חדשים ומרתקים.

רישומי כדים / תמר תיבון

דימוי הכד משמש נקודת מוצא לעבודתה של תמר תיבון ואותו היא בוחנת דרך שתי טכניקות בנייה שונות: האחת קבוצת כדים שנוצרה על הגלגל לכדי נפחים עגלגלים וסימטריים, והשנייה מתחקה אחר קווי מתאר הכד דרך בנייה במשטחי חומר. צבע החומר השחור והעיטורים בטכניקות מגוונות קושרים את שתי הסדרות שהשראתן נובעת מכדים יוונים עתיקים, הן מורפולוגית והן מבחינת היחס לעיטור הכד כמספר סיפור.

רות ואני / מתן שמאי

מתן שמאי מחבר בין חומר לרישום ובוחן דרך עבודות החומר קשר אנושי קרוב בין שני אנשים – הוא עצמו ורות כהן, פרופסור לאדריכלות, אמנית וניצולת שואה שאליה התוודע במהלך פרויקט התנדבות שבו לקח חלק בזמן לימודיו בבצלאל. הקשר בין מתן ורות עמוק ומשמעותי, נמשך עד היום ומהווה את ההשראה לעבודותיו בתערוכה: סדרת כלי פורצלן בעבודת גלגל ובעבודת יד שעליהם רישומיה של רות בהדפס ליתוגרפיה. הביטוי הוויזואלי לקשר מתבטא בבחירות בחומר הקרמי, בצבעוניות הרישום והעיטור: צבע מול אי צבע, גסות ועדינות, ישן מול חדש, גס ומחוספס אל מול חלק ומבריק.

מישורים / דביר סמואל

דביר סמואל מחבר בעבודותיו בין הדפסת תלת ממד של חומר קרמי שבה עסק במהלך לימודיו, לבין הידע הקרמי שאותו צבר במהלך שנת מלגת סטודיו ראשון. בעבודותיו מפרק את דימוי הכד לחלקים מודפסים המטופלים בתחמוצות ברזל המשחקות ומדגישות את טקסטורת ההדפסה. דביר משתמש בשפה צורנית דומה גם בגופי האור העשויים פורצלן יצוק, המאפשר שקיפות שמבליטה ומדגישה את מבנה האובייקט.

פתיחה: 8.9; נעילה: 2.11

---

בית בנימיני
העמל 17, תל אביב