מצד שני: גבריאלה קליין בגלריה בארי בתל אביב

כותרת התערוכה של גבריאלה קליין בגלריה בארי, נגזרה מתוך שירה הידוע והאהוב של ג׳וני מיטשל. קליין מציגה מצב שהוא מראש דואלי, לא מוחלט, ומצביע, יותר מאשר על האובייקט המצויר, על אופן ההתבוננות של האמנית. היא עוסקת במה שהיא רואה, מציירת ורושמת לאורך שנים את האנשים שקרובים אליה, את בני משפחתה, כשהם במצב רגיעה, מצב של אי פעולה.

כשהיא מתבוננת על בני המשפחה, האנשים שהכי קרובים אליה, היא מביטה בהם כעל אוביקט ציורי. תמיד נשאר איזה מרחק בינה לבינם. הבחירה לצייר אותם כשהם נחים או ישנים היא בחירה מראש במצב שבו זמנית מבטא רוגע ושלווה אבל גם יש בו חרדה ופגיעות רבה.

הפגיעות נובעת מאי היכולת של אדם להתגונן כשהוא ישן. השינה היא גם המקום היחיד בעולם שבו כל אחד נמצא לבדו, שקוע בעולמו הפנימי ונפרד מכל מה שקורה מחוץ לו. ההתבוננות באדם ישן תמיד תשאיר את המתבונן מרוחק, כמו מעבר לאיזו חומה בלתי נראית.

קליין בונה לרוב קומפוזיציות חתוכות, פרגמנטים של גוף ואובייקטים ויוצרת השטחה של הציור. המשטחים נבנים מהנחות צבע כבדות, לעיתים מלטפות, יוצרים מרקם מגובב לא אחיד שנמצא מתחת לפני השטח, צמצום של הפרטים למינימום והרבה חלל ריק צבוע בצבע אחיד שאופף את הדמויות, מכסה ומגלה, מקבע אותן ולעתים דוחס אותן בתוך מסגרת הציור.

היחידה הערה והמביטה היא האם הציירת. זה ניכר בדמות הכפולה שנרשמה בטוש דיו על קיר נישת חלון הגלריה, שם מצוירים גבר ואישה מחוברים כאחד, כל אחד פונה לצד אחר, גם ביחד וגם לחוד.

---

גבריאלה קליין | מצד שני
אוצרת: זיוה ילין
גלריה בארי, בית רומנו, דרך יפו 9, תל אביב
פתיחה: 18.10 בשעה 11:00; נעילה: 30.11