הרשימה המשותפת // 21.11.24

מירב הימן, אילת כרמי ומצלמות אנלוגיות במוזיאון ארץ ישראל

שתי תערוכות חדשות ייפתחו מחר (22.11) במוזיאון ארץ ישראל. ״פיזיס״, תערוכה משותפת למירב הימן ואילת כרמי (אוצרת: גליה בר אור), עבודת וידיאו מותאמת חלל, תוצג בסדנת מנפח הזכוכית במרכז אדם ועמלו. היצירה מציגה שתי דמויות של מדעניות־אמניות, העוטות מגזרות נייר מצוירות של צמחים וחרקים וחוקרות את הטבע סביבן. את העבודה מלווה פסקול מקורי שבו שתי פואמות מאת רוברט פרוסט וג׳ויס קילמר בקולה של האמנית אתי בן זקן, בשיתוף אנסמבל מודאליוס והמלחין יובל שי אל.

התערוכה השנייה, ״תל אור – מצלמות אנלוגיות״ (אוצר: גיא רז) תציג את התפתחות אמנות הצילום בארץ דרך המצלמות ששימשו את צלמיה לאורך הדורות וספרות מקצועית בתחום הצילום. היא כוללת אוסף מרשים של מצלמות אנלוגיות, החל במצלמות דו־עיניות סטריאוסקופיות מהמאה ה־19, דרך מצלמות עץ ועד לחידושים הטכנולוגיים של המאה ה־20 בפורמטים שונים.

---

בעלים בבניין אורי ליפשיץ

״בעלים״, תערוכה מעבודותיהם של יואב בראל, אדם ברוך, מיכאל דרוקס ואורי ליפשיץ, תפתח הערב (21.11) בבניין אורי ליפשיץ. נקודת המוצא של התערוכה היא צילום שנמצא בארכיון של ליפשיץ שצילמה אריאלה שביד בתחילת שנות ה־70 ובה ארבעת האמנים יושבים על ספסל בסט צילומים. התערוכה מתמקדת בעבודות שיצרו האמנים בתחילת שנות ה־70, שנים שבהן פיתח כל אחד את השפה האמנותית שלו. ארבעתם בחנו את דמות האמן הישראלי ביחס לשדה האמנות המקומי.

נקודת החיבור בין האמנים בשנים אלה הייתה המבט אל האמנות האמריקאית ובפרט לתרבות הפופ האמריקאית. כך התקשורת הופכת לאמצעי ולחומר גלם אמנותי. החדירה של תרבות הפופ לתרבות הישראלית בשנות ה־60 השפיעה על כל אחד מהאמנים בדרכו והם בתגובה השתמשו בשפה האמנותית החדשה כאמצעי לשקף את השינויים שהתחוללו בחברה הישראלית, בייחוד לאחר מלחמת יום כיפור ב־1973.

---

נטלי אילון ויפעת זיו במשכן האמנים הרצליה

״יקום נוזלי״, אירוע מתמשך של נטלי אילון ויפעת זיו, שייפתח בשבת (23.11) במשכן האמנים הרצליה (אוצרים: טלי בן נון, רן קסמי אילן), יוקדש למחקר מורפולגי וצלילי של פרחי חבצלות החוף. זו התחנה השניה במסע המתמשך של אילון וזיו, שאליה הן מגיעות לאחר שהות ועבודה משותפת במסגרת תכנית האירוח של המשכן.

אילון חוקרת באמצעות גוף עבודותיה את התיאוריה ההרמטית, המציעה שכל המערכות ביקום – מהאטום ועד לכוכבי הלכת – מורכבות באופן דומה, ועל כן, חולקות ליבה משותפת. זיו היא אמנית קול־סאונד, מלחינה, מאלתרת ויוצרת רב־תחומית. שעוסקת בשנים האחרונות בפיתוח פרקטיקות קול והקשבה שמתמקדות בתופעות סביבתיות, בישויות שמעבר לאנושי ובהתגלמות החומרית של סאונד.

---

נגטיב ונרטיב בבית ליבלינג

התערוכה ״נגטיב ונרטיב: הסיפור הצילומי של העיר הלבנה״ מוצגת בבית ליבלינג (אוצרת: לימור יוסיפון גולדמן), לציון 40 שנים לתערוכה שהוצגה במוזיאון תל אביב ועסקה לראשונה באדריכלות המודרנית בתל־אביב-יפו, ולרגל 20 שנים לחגיגות ההכרזה על ״העיר הלבנה״ כאתר מורשת תרבותית עולמית על ידי אונסקו.

התערוכה מציגה את התפתחות הדימוי של ״העיר הלבנה״ בתל־אביב דרך עדשת הצילום, שהייתה כלי מרכזי בהנצחת סגנון הבנייה הבינלאומי ובהובלת ההכרה של אזוריה כאתר מורשת עולמית. דרך עבודותיהם של צלמים איקוניים אפשר לראות את האופן שבו השתנתה ההתייחסות האדריכלית לעיר, משנות ה־30 של המאה העשרים ועד היום. התערוכה מדגישה את תפקיד הצילום בתיעוד המורשת האדריכלית של תל־אביב-יפו ושימורה, ומבקשת להציג כיצד השפיע הצילום על עיצוב הנרטיב התרבותי של ״העיר הלבנה״.

---

שי זילברמן במוזיאון הטבע

״סיפִּים״, תערוכה שתציג עבודות חדשות של שי זילברמן, תפתח ביום שני (25.11) במוזיאון הטבע בתל אביב, ותזמין למסע חזותי לעולמות שבהם החי והאנושי נוגעים זה בזה בתצורות חדשות ובלתי צפויות. בעבודותיו יוצר זילברמן קולאז׳ים של יצורים חייתיים המפורקים ומורכבים מחדש מדפים של מגדירי בעלי חיים ישנים. כל יצור מגלם הוויה של טבע פראי שנבראֿה מחדש ממעשי ידי אדם.

דווקא במוזיאון הטבע – מרחב מדעי שבו הקטלוג הוא בסיס התצוגה – יצירותיו של זילברמן מסרבות לכל קִטלוג מסורתי. חומר הגלם של הנייר והספר עובר מטמורפוזה בידי זילברמן לכדי תכשיטי טוטם חיים ומרגשים.

---

---

קארין וניל רומנו בגלריה מנשר

״ממעמקי נשמתי חסרת הצורה״, תערוכה לתאומות קארין וניל רומנו, תפתח הערב (21.11) בגלריה מנשר (אוצרת: רונית ידעיה). השתיים יוצרות ביחד דימויים מרובי ראשים וידיים, דמויות צבעוניות מפותלות ומעוותות בחדרים קלסטרופוביים מחניקים ונטולי פרספקטיבה.

בייצוגים של סיוטים, כאוס, טקסיות, נשיות וניהליזם, בכוריאוגרפיה של החיים וביחס ישיר לחיים שלהן, הן מחברות דימויים לחוויות שלהן כנשים וכיוצרות, תוך חציית גבולות פסיכולוגיים, מגדריים, ובטכניקות ציור שונות, פרועות, באינסוף ואריאציות משחקיות, דמיוניות, כמו ריאליסטיות, במעין סוריאליזם אישי, מקורי, מורכב, מורבידי וחסר גבולות.

---

רוני פקר בבית מיכל

״ירין מכינה לימונדה״, תערוכת יחיד לרוני פקר, תפתח מחר (22.11) בבית מיכל ברחובות (אוצר: יניב לכמן). בעבודותיה מלאות הצבע והתנופה, חוקרת פקר את השפעתם של יחסים בין צורות וצבעים, ובין צבע כחומר (paint) לצבע כגוון (color). בתערוכה מוצגות יצירות נבחרות משלוש תקופות: הראשונה כוללת עבודות מוקדמות שעושות שימוש בפלטה צבעונית עזה, שנותנת צורה לעולמות מדומיינים.

השנייה מורכבת מעבודותיה המאוחרות, שבהן ננטשות הן הצבעוניות והן הצורניות לטובת עיסוק בחומרי הציור עצמם, שם היא מבקשת ליצור אלטרנטיבות ויזואליות למה שאנחנו רואים ומכירים. גוף העבודות השלישי משיל את הצבעוניות לטובת הקנבס החשוף שנשאר לכאורה ריק מסיפור, נרטיב או ייצוג, אבל קווי הקיפול והתפירה העדינים שמוטבעים בו רומזים לשימוש ופעולה קודמים.

---

תערוכת חורף בגלריה מזו

We Come In Pieces, תערוכת חורף קבוצתית, מוצגת בגלריה מזו בחיפה (אוצרים: יעל סעדי וליאור איתן). ערפל החודשים האחרונים דוחק בנו להתכנס, להיאסף, לחזור חתיכות חתיכות למקום אחד, ולהרכיב את עצמנו מחדש על קירות לבנים.ֿ אנחנו נמשכים, בכוחה של גרביטציה בלתי נראית, ונקראים לפעולה. לא לשם תיקון, אלא כדי להרגיש שוב את הקרקע תחתינו ולהגיד – אנחנו עוד כאן.

משתתפים.ות: טלי בן בסט, שירי ענת שיפמן, אביחי אברהם, עדה רימון, פולי בלום, מור רימר, יעל חובב, יעל אופיר, רוני בהיר, שחר סיון, עדו שלמון, חנן אופנר, מאי ספז, דותן מורנו, גיל מיודוסר באומן, ערן פרגר, יניב שיינפלד, עידו מרקוס, דורי כהן פורסטר.