הזוכה הראשונה בפרס צילה ירון: יהודית סספורטס

הזוכה הראשונה בפרס צילה ירון לאמנות ישראלית היא יהודית סספורטס – אמנית רב־תחומית מוערכת וזוכת פרסים, מרצה במחלקה לאמנות בבצלאל, שעובדת ופועלת בתל אביב ובגרמניה, ובאמתחתה תערוכות יחיד רבות ברחבי העולם. סכום הפרס עומד על 150 אלף ש״ח: 100 אלף שקלים שיוענקו לה באופן אישי, ו־50,000 שקלים נוספים יוקדשו לרכישת שתי יצירות של האמנית, עבור אוספי הקבע של כל אחד מן המוזיאונים.

את הפרס יזמה משפחתה של צילה ירון ז״ל שהלכה לעולמה השנה – אספנית אמנות ומי שהייתה דמות אהובה ומוערכת בשדה האמנות המקומי. ירון פעלה רבות בחייה לקידום האמנות הישראלית, תוך סיוע ותמיכה כלכלית באמנים.ות (לעיתים באופן סמוי) וחיבור בין יצירותיהם לבין קהלים שונים. הפרס נושא את שמה על מנת להכיר בהשפעתה ובחשיבות תרומתה.

סספורטס נבחרה בהחלטה משותפת של ועדת השיפוט בראשות רבקה סקר, יו״ר ארטיס; מירה לפידות, האוצרת הראשית של מוזיאון תל אביב ואבי לובין, האוצר הראשי של המשכן לאמנות. ועדת הפרס קיבלה המלצות מידי שמונה מומחים מעמדות שונות בשדה האמנות המקומי. מבין ההמלצות גובשה רשימת אמניות ואמנים מכל הקשת הרחבה של האמנות הישראלי. הן מבחינת תפיסה אמנותית, מדיום, רקע ביוגרפי או מיקום גיאוגרפי.

בנימוקי הוועדה נכתב ש״סספורטס התבלטה כבר מראשית דרכה כאמנית צעירה באמצע שנות ה־90. מאז, במשך שלושה עשורים, התבססה כאחת האמניות המובילות בשפה האמנותית שפיתחה ובגיוון המדיומלי שמתפרס על רישום, מערכי פיסול ווידאו, שנאספים למיצבים חובקי כל.

״המרחב הפיזי והרגשי שבהם היא פועלת נע מבניין השיכון באשדוד, דרך יערות גרמניה, ועד למבנים מטאפיזיים מדומיינים, כשהיא מבקשת לחבר בין החוויה שלה כיוצרת אינדיבידואלית לבין תת־ההכרה הקולקטיבי. סספורטס עושה לאורך הקריירה מהלך דו כיווני בין פעילות ענפה בשדה המקומי לנוכחות בזירה הבינלאומית, כפי שמשתקף ברשימת התערוכות הארוכה, בעבודה בחללי תצוגה מרכזיים בארץ ובעולם, ובפרסים חשובים״.

המרחב הפיזי והרגשי שבהם פועלת סספורטס נע מבניין השיכון באשדוד, דרך יערות גרמניה, ועד למבנים מטאפיזיים מדומיינים, כשהיא מבקשת לחבר בין החוויה שלה כיוצרת אינדיבידואלית לבין תת־ההכרה הקולקטיבי

עוד מוסיפה הוועדה ש״סספורטס הייתה צעירת המורים בבצלאל, ומאז הוראת האמנות היא בחזקת מדיום אמנותי נוסף שלה. לאורך שלושים שנה היא הטביעה חותם עמוק על דורות של יוצרות ויוצרים, מתוך מחויבות אישית עמוקה לתהליכים של חניכה וליווי.

״בשנים האחרונות מפתחת סספורטס פרויקט חדש הנקרא Liquid Desert, שבסיסו במעלה אברהם שבנגב – מקום שיש לו ממדים מיתיים יהודיים לצד כאלה ביוגרפיים, כמקום שבו נהגה משפחתה להתאסף מדי שנה. סספורטס מפרשת בדיעבד את עבודתה כמעין חדרים חדרים במבנה על רעיוני, שהופך את גוף העבודה העשיר שיצרה ליסודות שעליהם היא בונה את הפרויקטים־חדרים הבאים.

״הבחירה בסספורטס מתבססת על הישגיה המרשימים, על היותה אחת האמניות המשפיעות בשדה האמנות הישראלי, ועל הסקרנות שמייצר הפרויקט החדש שלה. כספי הפרס יאפשרו לה לשקוד על פיתוחו״.

בתגובה לזכייה אמרה סספורטס: ״אני שמחה מאוד על ניסוחו של פרס חדש וחשוב זה, שמצליח לתת מענה לשלב חשוב ומשמעותי בעשייה בחייו של כל יוצר ויוצרת, במסע יצירה ארוך ומרובד – בשדה שלנו. זו בשורה מרגשת ומשמחת שבהחלט מאירה את הדרך ובמיוחד בימים אלה״.

גיורא ירון, מחלוצי ההייטק בישראל ובעלה של צילה ז״ל, אמר: ״הפרס מסמל עבורנו מחויבות לקידום האמנות הישראלית ולתמיכה באמנים ואמניות, מטרה שלטובתה פעלה צילה כל חייה. יהודית היא אמנית מבריקה שמסמלת את מהות היצירה הישראלית, ואני מצפה לראות את המשך עשייתה הענפה. זו השנה הראשונה להענקת הפרס, שיוענק מעתה מדי שנה. בתקופה הקשה שעוברת האמנות הישראלית, זו זריקת עידוד משמעותית לשדה המקומי״.

הממליצים לשנת 2024 כללו את דלית מתתיהו, אוצרת ראשית לאמנות ישראלית במוזיאון תל אביב; קובי בן מאיר, האוצר הראשי של מוזיאון חיפה; גליה בר אור, לשעבר מנהלת המשכן לאמנות, עין חרוד; סעיד אבו שקרה, מייסד ומנהל מוזיאון אום אל פחם לאמנות; הדס מאור, אוצרת וחוקרת; אפרת לבני, אוצרת אוסף שוקן בעיתון הארץ; רון ברטוש, האוצר הראשי של מוזיאון הנגב; והדס קידר, אוצרת עצמאית וחוקרת.