הרשימה המשותפת // 6.2.25

מה שהלב רוצה במוזיאון רמת גן

אשכול התערוכות ״מה שהלב רוצה – אמנות כשער לריפוי״, ייפתח הערב (6.2) במוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית. האשכול עוסק בחברה ובאמנות הישראלית על שלל גווניה; נוגע בצמתים כואבים במציאות הישראלית, כגון טראומות קולקטיביות, כאבים חברתיים ופצעים אישיים, ובוחן כיצד האמנות מציעה כלים להתמודדות, לריפוי ולאיחוי השבר.

ביום שישי, 14.2, תיק עבודות – הפודקאסט של פורטפוליו – מגיע למוזיאון רמת גן. יובל סער ישוחח עם האוצרות שרי גולן, דינה יקרסון ורונית עדן בהקלטה לייב מול קהל, שלפניה יתקיים סיור בתערוכות בהדרכת האוצרות. לפרטים והרשמה >>>

התערוכות שייפתחו במסגרת האשכול: ״צללי הברושים על הכביש״, תערוכה מוזיאלית ראשונה לזיוה ילין (אוצרת: שרי גולן) שבה מיצבים ציוריים, עבודות וידיאו וציורים גדולי ממדים; ״תערוכה קבוצתית עם אורי קצנשטיין״ (אוצרת: רונית עדן) שבוחנת את המורשת הרגשית, התרבותית והאמנותית שהשאיר קצנשטיין, דרך דיאלוגים אמנותיים עם אמנים.ות נוספים; ״פרסונה וצל״ (אוצרת: דינה יקרסון), תערוכה משותפת לרן טננבאום וליצירות מאוסף צטלין שמתמקדת בסוגת הדיוקן; ״מלכת העצב״, תערוכת יחיד מוזיאלית ראשונה לאדוה דרורי (אוצרת: שרי גולן) שהיא מיצב טקסטילי טוטאלי וחושני. עוד יוצגו שני קירות אמנים: יאיר גרבוז – ״טראו מה נהיה פה״ ווזוהר מורג – ״האור אשר בחושך״.

---

ליאורה קפלן בגלריה ברוורמן

״לשולמית, כהבטחתי, באהבה״, תערוכת יחיד לליאורה קפלן, תפתח הערב (6.2) בגלריה ברוורמן (אוצרת: עדי גורה). בתערוכה תהפוך הגלריה למשכן זמני, מקום ארעי להתכנס בו בתוך רצף של נדודים, בתוך תהליך שסופו אינו ידוע. נדודים – בין אם הם נובעים מבחירה ובין אם הם תוצאה של נסיבות בלתי נמנעות, יוצרים תמיד תנועה מתמשכת, טלטלה שאין בה מנוח.

גוף העבודות מהווה תמונת מצב עכשווית, שבה הסדר מכיל בתוכו את הכאוס, אך סדר זה הינו זמני, ניסיון לארגון ולהיבנות מחדש. פסליה החדשים של קפלן, משלבים מגוון חומרי בנייה, ביניהם עץ, מתכת, לבני איטונג ורשת מלט. פעולת הבנייה היא התמודדות עם צורך בהגדרה עצמית מחודשת וקביעת גבולות. עם זאת, העבודות בתערוכה אינן עוגנות בנוקשותן; הן שומרות על הפוטנציאל להשתנות ולהפוך למשהו אחר. הן מגלמות את הפרדוקס הטמון בנדודים.

---

אלכסנדרה צוקרמן בגלריה נגא

״חיים״, תערוכת יחיד לאלכסנדרה צוקרמן, תפתח מחר (7.2) בגלריה נגא (אוצר: ניקולה טרצי). עבודתה של צוקרמן משתמשת בשפת הרישום כדרך לשקף את הקשרים הפנימיים בין אמנות לאומנות. ״חיים״ הוא גוף יצירה חדש עליו עבדה בחודשים האחרונים: רישומים על נייר בפורמט A4 המצוירים בקפידה בעפרונות צבעוניים האוטמים ומכסים את כל פני שטח הנייר.

הפסים המופיעים ברישומים שואבים השראה מסידור חוטים צבעוניים בשְׁתִי בתהליך של תכנון האריגה. סדרה זו משקפת את העניין המתמשך של צוקרמן בעיצוב, טקסטיל ואריגה, וכן את הקשר שלהם למודרניזם ולהפשטה מנקודת מבט נשית. הבחירות הצבעוניות והצורניות יוצרות תבניות ודגמים שחוזרים על עצמם. הן מקיימות בתוכן פרקטיקה של משמעת ובה בעת מאפשרות משחקיות רבה וחופש פעולה בקומפוזיציה, בצבעוניות ובשילובים ביניהן.

---

מיכל הלפמן בגלריה זומר

״מוסך דעת״, תערוכת יחיד למיכל הלפמן, תפתח מחר (7.2) בגלריה זומר ותציג עבודות שנוצרו במהלך השנתיים האחרונות, שבהן הותכו זו בזו שתי מציאויות משנות תודעה: המלחמה ולימודי חכמת הקבלה. העבודות בתערוכה מעידות על עוצמתם של כוחות מעצבים אלו, והשפעתם על המציאות הפיזית והתודעתית של האמנית.

---

ערבה אסף ומשי כהן בגלריה אלפרד

״נימה״, תערוכה משותפת לערבה אסף ומשי כהן, תפתח הערב (6.2) בגלריה אלפרד (אוצרת: קמיע סמית) ובה יציגו עבודות ציור, פיסול, גילוף והדפס. התערוכה מחלקת את חלל הגלריה למבנים פנימיים, שבהם העבודות משמשות כפתחים להתבונן ולעבור דרכם. החוויה הגופנית של מעבר דרך מצבי סף מהדהדת בעבודות בפעולות שמותירות חותם בחומר: יציקה, חריטה, גריעה ועיטוף.

בתערוכה נמתחים חוטים בין העבודות של ערבה אסף ושל משי כהן. דימויים של זֵרים, סבך וצמה, מחזוריות של לידה, חיים ומוות, מופיעים שוב ושוב. על אף שהעבודות נוצרו בנפרד על ידי כל אחת מהאמניות בסטודיו שלה, מוטיבים חוזרים בעבודות של שתיהן מייצרים ביניהן יחסים סימביוטיים של השלה והתחדשות, היפרדות, פירוק וריבוי שכבות.

---

---

חממת הפיס לאמנות בגלריה ימה וברחבי נהריה

״חלום מתוק על ירח דבש״, תערוכת חממת הפיס לאמנות במרחב הציבורי של גלריה ימה, תפתח הערב (6.2) בגלריה וברחבי העיר נהריה (אוצרות: מאיה פרת וסתיו אבן זהב), בהשתתפות שי זילברמן, רעי רביב, עפר רומנו, בר רוסו ונועה שוורץ. בתום תשעה חודשי חממת מחקר ויצירה מבוססת מקום בעיר הגבול הצפונית על קו החוף, בין אזעקות להפוגות, נולדו חמש יצירות חדשות. כל אחת מהן מציעה התבוננות מחודשת על המקום ושכבות הזמן הטבועות בו.

התערוכה שולחת מבט כפול: נוסטלגיה מתוקה־מרה של עבר סמלי, ורסיסים בלתי צפויים של עתיד מתהווה. שם התערוכה מציע מעין ״חזרה לעתיד״, מחזוריות של כמיהה ואכזבה ממתק ההתאהבות הראשונית, ואפשרות למבט רך וחולם יותר אל המחר.

---

מגרש משחקים במרכז תאו

התערוכה הקבוצתית ״מגרש משחקים״ תפתח הערב (6.2) במרכז תאו הרצליה (אוצרות: תמר למדן וכרמית שיין). מגרש המשחקים הוא המקום שבו התמימות והערמומיות נפגשים, מרחב בו משחקים נמתחים מעבר לגבולות הילדות לתוך כללי החיים המורכבים, שלעיתים כלל אינם מדוברים.

באמצעות אוסף של מיצבים ויצירות מדיספלינוֶת שונות, מגרש המשחקים בוחן את רבדיו הרבים של המשחק, הכללים, המערכות והדינמיקה הרגשית המנווטת אותנו במודע או שלא במודע. התערוכה מביטה מעבר לפני השטח של המשחקים עצמם וחושפת כיצד הם משקפים את הטבע המורכב של החיים: הקשרים, הסיכונים, התגמולים, הקונפליקטים, השקרים והמניעים האישיים שמעצבים מסעות אינדיבידואליים וקולקטיביים.

---

קונכיה בגלריה רשותה

התערוכה הקבוצתית ״קונכיה״ מוצגת בגלריה רשותה בירושלים (אוצרת: ייני אהרון). הקונכיה, שעלתה ממעמקי המצולות, היא איבר מהטבע – קולטת, מעבדת ומשמיעה קול מסתורי. היא בית זמני לסודות, לקול הפנימי החרישי והנצחי, הקול שמאחורי הקול. מחשבות הופכות למילים, מילים הופכות לדיבור, והדיבור – ליצירה. התערוכה עוסקת במחשבה הנובעת מהעומק, בקול החרישי אך הנצחי, ובאותיות הקופצות מן השורה.