מה נשמע // שפה משותפת

מי אני

תום כהן, אוצרת ועורכת במרכז שנקר לחקר העיצוב בישראל, מנהלת התכנית לאוצרות עיצוב. מנחה את הפודקסט שפה משותפת, שיחד איתי יצרו מיכל פניה ליכטנשטיין, רותם קפלן ואורי דרוקמן מהמרכז לחקר העיצוב, וטל מלכא מהמרכז למצוינות בהוראה, שכולם חתומים על הפרויקט הזה לא פחות ממני, הקול ששומעים בהקלטה.

הפוקדסט הוא אחד התוצרים של חממת מפעל הפיס לאות העברית, שמגיעה לסיום בימים אלו. 11 הפרקים הראשונים עלו ממש בסוף ינואר, וזמינים להאזנה באתר שנקר, ובקרוב גם בספוטיפיי

על מה מדובר

״שפה משותפת״ עוסק בסוגיות עכשוויות באות העברית, ובמיוחד בעיצוב אותיות, כחלקיקים ניואנסיים ומעניינים במיוחד של התרבות. בכל פרק אני משוחחת עם מעצבות ומעצבי אותיות על העשייה שלהם. 

עיצוב אותיות היא מלאכה די יוצאת דופן גם בתוך שדה העיצוב, שבה יוצרים כלי עבודה למעצבים אחרים, שימשיכו לשמש עשרות שנים קדימה. מערכת האלף־בית מחייבת היצמדות לצורות מוכרות וקריאות, הנשענות על חוקים ברורים ומסורת, כך שטווח התנועה לעיצוב נראה מצומצם, ומי שמביט מבחוץ שואל לפעמים ״כמה כבר אפשר לחדש״, או ״בשביל מה צריך לעצב עוד פונטים״.

אבל דווקא בתוך המסגרת המגבילה זו, מתאפשרת הזדמנות לחדש בניואנסים, שהאדוות שלהם מתפתחות לעתים לתהפוכות גדולות בתרבות החזותית, ואנחנו דנים בשאלות הללו מזווית קצת אחרת בכל פרק. 

השם שלי

אנחנו חיים את העברית המודרנית כמובנת מאליה, ונוטים לשכוח את היותה פלא יוצא דופן, ברמה הלשונית, ההיסטורית, התרבותית וגם הצורנית. השפה העברית זוכה למעמד של שפה רשמית ומרכזית רק במקום אחד בעולם, קטן וסוער במיוחד. 

לפעמים בתוך הסערה והכאוס של הארץ הזו, השפה – החזותית והלשונית – היא הדבר הכי משותף שיש לנו, הדבר שאנחנו ממשיכים לקיים יחד, גם בתקופות המפולגות והשסועות והמעורערות ביותר שלנו. 

״שפה משותפת״ הוא השם שבחרתי לכלל תוצרי החממה, שבמסגרתה נערכו ארבעה פרויקטי מחקר מעשי ותיאורטי – שערכו סטודיו RAG, בן נתן, שני איבגי ונוי ניימן – ומסתכמים בספר עיון, תערוכה, פודקסט, ובקרוב כנס.

דווקא בתוך המסגרת המגבילה זו, מתאפשרת הזדמנות לחדש בניואנסים, שהאדוות שלהם מתפתחות לעתים לתהפוכות גדולות בתרבות החזותית, ואנחנו דנים בשאלות הללו מזווית קצת אחרת בכל פרק

הפעם הראשונה

הקלטנו את סדרת הפרקים הראשונים בבינג׳ של שלושה ימים רצופים וגדושים, בין השאר כי בתקופה המוזרה הזו יש מין תחושת דחיפות לעשות מה שאפשר ברגע שאפשר, מי יודע מה יקרה מחר. הצוות ערך אותם במקביל, וכולם פורסמו יחד עם השקת הספר והתערוכה באירוע מרגש באמת.

הפרקים עלו לאתר לפי סדר ההקלטה, וימשיכו להתפרסם כך בחודשים הבאים. שמחתי שהסתדר כך שבפרק הראשון התראיין ינק יונטף – טיפוגרף בכיר, חוקר ומתעד של טיפוגרפיה מקומית, מרצה ואדם נדיב מאוד בידע שלו, שפועל בתחום הזה שנים ארוכות מתוך תשוקה אמיתית, סקרנות, תקווה ועיקשות. הטון מלא האהבה של השיחה הזו המשיך להדהד בשיחות הבאות, ונשארה תחושה שכולנו נרתמים לשמור ולתעד משהו שיקר ללבנו.

נשמע טוב

כולם היו בניי, כל מעצב ומעצבת הם עולם ומלואו. אפשר להקשיב באיזה סדר שרוצים, ולחפש קשרים בין המעצבים, הגישות והרפרנסים. בהמשך הסדרה מתוכננים גם פרקים שמתסכלים רחוק יותר אל העבר והעתיד של האות העברית, אז טוב להתחיל דווקא בלהבין טוב את ההווה.

אולי יעניין אותנו גם

אם עיצוב מקומי ומחקר עיצוב מעניין אתכם, הכי אשמח להמליץ לכם על ״מצב הדברים״ – הפודקסט הנוסף של המרכז לחקר העיצוב, שבו גלית גאון מראיינת את האוצרות והאוצרים המעניינים בתחום העיצוב בארץ, וסוקרת את 50 השנים האחרונות בתחום. לגמרי מאסטרקלאס באוצרות עיצוב.