זוג מנצח: מותג האופנה והעיצוב ״בז ולוטרה״

״בז ולוטרה״ הוא המותג המשותף של בני הזוג ליאורה טרגן ובועז לנדמן. הוא בעל ניסיון של יותר מ־30 שנה בעיצוב תכשיטים, היא בוגרת המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר, שאומרים עליה שהיא אחת ממעצבות האופנה המוכשרות ביותר שיש כאן.

הם הכירו במסיבה, לפני כמעט שבע שנים. ״הבנו שאנחנו בתחומים דומים שאפשר להתפתח בהם יחד״, מספר לנדמן. ״כשראיתי את הדברים שליאורה עושה נשמטה לי הלסת. טולטלתי. כל מה שרציתי באותו הרגע היה שכולם יידעו על הכישרון המטורף שלה. היה ביננו חיבור חזק ודי מיידי, והיה לנו טבעי לאחד כוחות ולא לפחד משום דבר. גם לא מהעבודה כזוג״.

״שנינו אוהבים אופנה ותכשיטים, והתחושה הייתה שזה נועד להיות״, מוסיפה טרגן. ״נכון להיום אנחנו שותפים בכל שלבי היצירה. החל ברעיון ובפיתוחו ועד הפיכתו למוצר סופי. אנחנו יוצרים יחד עולם שלם של תרבות ואמנות ובתוך כך חפצי אמנות כמו קונכיות מצופות עור, פמוטי מתכת, פריטי עיצוב לבית, תכשיטים וכמובן אופנה״.

את המותג ״בז ולוטרה״ חשפו לראשונה ב־2019 במסגרת תצוגת האופנה של ויקטור (ויוי) בלאיש בשבוע האופנה בתל אביב. ״אז בעצם הבנו שאנחנו חייבים להתאחד ולהרחיב את עולם התוכן שבו אנחנו עוסקים, תוך יצירת חוויה אחת כוללת״.

בהמשך עברו להתגורר בביתם שביפו העתיקה, שבעבר התגורר בו אספן האמנות היהודי הוראס ריכטר, שמת ב־2006. נכון להיום המקום מופעל על ידי החברה לפיתוח יפו העתיקה, ששיכנה בבתים כמו זה אמנים ויוצרים שמשנים את פני המקום והאווירה בו.

ליאורה טרגן: ״אנחנו פועלים בקצב שלנו, כשהמטרות שלנו ברורות, ומתקדמים בהתאם. ברור לנו שלא נעצב ונמכור אף פעם להמונים. הכל מיוצר ביחידות מצומצמות, מחירי הפריטים אינם נמוכים, אבל יש מי שמוכן לשלם על מקוריות וייחוד״

״כשנכנסנו למקום הוא היה עזוב ומוזנח. מקולף ומפורר. אבל הבנו את מה שיכול לקרות בו. שיפצנו ויצרנו לעצמנו את הסטודיו והבית שבו אנחנו חיים, כשהקולקציות שלנו פרוסות בכל החללים״, אומר לנדמן. ״אנחנו חיים ויוצרים כאן, יוצרים שיתופי פעולה עם אמנים נוספים וגופי תרבות, והחלום שלנו שיהיה לנו מקום כזה גם בניו יורק״.

פריטי האופנה של טרגן כוללים ז׳קטים ופריטים מעור, חולצות, מכנסיים, שמלות, גלביות, תכשיטים, צעיפים ואביזרים שונים. היא עובדת עם חומרי גלם יקרים כמו קטיפה, עור, טאפטה, משי, פנינים, רקמות בדואיות, כסף, מטבעות, קונכיות ועוד. השימוש בנוצות חוזר לא אחת בעבודה שלה והן מופיעות על גבי שלל פריטים, ובכלל – מוטיבים מעולם החי נפוצים בפריטים שהשניים מעצבים.

גזרות הבגדים של טרגן פשוטות והיא ידועה בגזירת הבד הסיבובית בשמלות וחצאיות, מה שהפך לסימן ההיכר שלה. עיצוביה הבלעדיים ויוצאי הדופן מציבים סטנדרטים לא מקובלים בנוף המקומי.

אחת השמלות עשויה קרפ ז׳ורז׳ט שעליו היא הניחה בעבודת יד עמלנית ובטכניקה מיוחדת נוצות אמיתיות של תוכי. בין הנוצות שילבה עוד אביזרים כמו מטבעות ועיגולי מתכות. על הקישור האסוציאטיבי לשמלת הנוצות שעיצב ז׳אן פול גוטייה לדנה אינטרנשיונל לאירוויזיון היא אומרת: ״גוטייה מבחינתי הוא אחת ההשראות הגדולות. אבל הוא לקח את הנוצות לכיוון אחד, ואני לאחר לגמרי״.

מאיפה הגיע השם ״בז ולוטרה״?

״קודם כל, יש קשר לשמות הפרטיים שלנו״, אומרת טרגן. ״הצליל דומה: בז – בועז, לוטרה – ליאורה. מדובר בשתי חיות שהן לא ממש במיינסטרים, והן מסמלות עבור שנינו סוג של אסתטיקה חבויה. מרטין מרג׳יאלה, אחד מהמעצבים המוערכים בעיניי, אמר שהוא לא מעצב לנשים יפות, אלא להפך. כך גם לוטרה היא לא חיה שנחשבת יפה, לא חיה שרוצים להיות כמוה.

״אבל היא אחת החיות הכי חכמות בטבע: היא משחקת בחלוקי נחל ויודעת לפצח קונכיות. היא חיה של ים ויבשה, חיה ורסטילית. לכזו לקוחה אנחנו מכוונים – גאה, תרבותית, בעלת נוכחות וסטייל. לא בהכרח יפיפייה מצודדת.

״הבז לעומת זאת הוא עוף דורס ומהיר, קטן ואצילי, שחי למעלה וגבוה. הוא סורק את השטח וברגע שמזהה את המטרה הוא מתביית עליה. כאלו גם אנחנו רוצים גם להיות – לסרוק ולקלוע״.

ביטחון ביצירה המשותפת

לאחר סיום לימודיה בשנקר התמחתה טרגן בבתי האופנה של ג׳יבנשי ושל ז׳אן פול נוט. היא גם עבדה תקופה קצרה אצל רוברטו קוואלי, עם המעצבת תמרה יובל ג׳ונס, שם גם הפכו לקרובות מאוד. בהמשך שיתפה פעולה עם מעצבים ישראלים ביניהם ״בנות״, ויוי בלאיש ודורית בר אור. היו תקופות שבהן אמרו עליה שהיא ״כישרון לא ממומש״, אבל כל מביני דבר ידעו שמי שקנה ליאורה טרגן – נחשב למבין עניין.

״בבגרות המקצועית שבה אני נמצאת היום, ברור לי שאני לא זקוקה לשיתופי פעולה מהסוג הזה. גם בועז וגם אני רוצים להיות בקשר ישיר עם הלקוחות שלנו, להכיר אותם ולייצר עבורם חוויה אישית.

״אופנה זה עסק לא קל ונכוויתי בו לא אחת. אבל העבודה עם בועז העניקה לי את הביטחון ביצירה המשותפת והמגוונת שלנו. הוא מביא לשותפות ניסיון ניהולי, מה שמאפשר לי לשחרר בתחום הזה. אני לא טיפוס שמסוגל לעבוד במסגרות קשוחות, בטח לא כשכירה.

״בועז הוציא אותי לאור. הקונכייה שבאה לידי ביטוי בעיצובים שלנו היתה הסמל שלי שנים רבות. מעבר למראה האסתטי שלה, אני חושבת שהיא סימלה את ההוויה שלי״.

״היום אנחנו פועלים בקצב שלנו, כשהמטרות שלנו ברורות, ומתקדמים בהתאם״, מוסיף לנדמן. ״ברור לנו שלא נעצב ונמכור אף פעם להמונים. הכל מיוצר ביחידות מצומצמות, מחירי הפריטים אינם נמוכים, אבל יש מי שמוכן לשלם על מקוריות וייחוד״.

לא אמנע מהשאלה – איך זה לעבוד כזוג?

לנדמן: ״יש הרמוניה גדולה ביחד שלנו. אבל אנחנו שני אנשים יוצרים, וככאלה אנחנו גם מביאים איתנו את האגו לביחד. אבל אנחנו יודעים להתמודד עם זה. מעבר להיותנו זוג יש לנו עסק עם חזון, ואנחנו פועלים לממש אותו. יש ביננו תמיכה הדדית ואנחנו מתפתחים וגדלים יחד.

״כשהתחלתי לעבוד עם ליאורה, הגעתי משנים ארוכות של עיצוב לחברות מסחריות. עם השנים, ובמסגרת שינוי שאני עברתי, הפכתי את סגנון העבודה שלי לחלוטין. עזבתי הכל לתקופה ארוכה. החיבור עם ליאורה, הזוגיות והעבודה המשותפת – סייעו לי שוב להבין שזה הייעוד שלי.

״תחת המותג המשותף אנחנו מממשים את החזון שלנו שהוא בז ולוטרה, ומציגים במסגרתו עולם של לייפסטייל. אנחנו מעצבים יחד בגדים, תכשיטים, פריטים ורהיטים לבית. הכל מדבר באותה השפה. הפריטים הם אלמותיים והם מיועדים לקהל שמבין ואוהב את השפה ואת הקו העיצובי שלנו״.

אתם מוכרים גם מחוץ לסטודיו?

״עד לפני שנסגרה מכרנו גם בחנות של קום איל פו בנמל תל אביב. נכון לעכשיו אנחנו מוכרים בבוטיק INN7 בנווה צדק, שמציע קולקציות ייחודיות ופריטים איכותיים. אנחנו מעריכים את הטעם הטוב שלהם״.

ומה מכאן?

לנדמן: ״המלחמה וההשפעה על העסקים גרמה לנו להבין שחייבים לצאת מגבולות הארץ, למרות שאנחנו מאמינים שהמקום שלנו הוא כאן.

״זה הבית שלנו, ואנחנו מאוד אוהבים את החיים ביפו. לאחרונה היינו פעמיים בניו יורק בנסיעות מכירה מצוינות, ואנחנו בודקים אפשרות להמשיך ולהרחיב את הפעילות שם. פרט לניו יורק אנחנו בוחנים גם אפשרות למכור באיביזה – מקום שאליו מגיע קהל מחתך סוציו־אקונומי גבוה, חובב תרבות, אמנות ואופנה גבוהה. אנחנו מאמינים שלעיצובים ולאמנות שלנו יש מקום שם״.

---

אירוע לייב של פורטפוליו יתקיים ב־24.2 בסטודיו בז ולוטרה (הצורפים 1 יפו העתיקה), ובו יתארח מעצב האופנה ששון קדם, שיספר על איך מחזיקים בענף הזה כבר למעלה מ־30 שנה, ועל סגנון העיצוב שלו שאין בו מידות או עונות.
לפרטים והרשמה >>>