הרשימה המשותפת // 27.3.25
כשהדרך נגלית לפניי, הרוח כבר שם בגלריה מוסררה
התערוכה הקבוצתית ״כשהדרך נגלית לפניי, הרוח כבר שם״ תפתח מחר (28.3) בגלריה לאמנות של בית הספר מוסררה בירושלים, במסגרת פוטופואטיקה 14 – בין אמנות, הגות ושירה (אוצרת: טלי רומם). התערוכה מפגישה אמניות – הדס דוכן, ענבל הופמן ודנה לב לבנת, ומשוררות – ללי מיכאלי, סבינה מסג ותמר שיין, המתבוננות בחווית הנדודים מנקודת מבט נשית עכשווית. הנדודים מתגלמים במסע פיזי, תודעתי או רגשי, הנע בין הממשי למופשט והבדיוני.
העבודות בתערוכה מציעות כרוניקה של חיפוש – מסלול שאינו ידוע מראש ועדות לתנועה מתמשכת. הן נוצרו בהשראת הספר ״בת ישראל נודדת״ (1935) ודמותה של שלומית פרידה פלאום – אשת חינוך, עיתונאית, סופרת והרפתקנית, שבמשך כשני עשורים, בין שתי מלחמות עולם, נדדה בעולם לבדה.

ענבל הופמן בגלריה מוסררה. צילומים: מ״ל

הדס דוכן

דנה לב לבנת
פאטמה שנאן בארטפורט
״מסע במקום״, תערוכת יחיד לפאטמה שנאן, תפתח הערב (27.3) בארטפורט (אוצרת: ורדית גרוס). בלב התערוכה סדרה של פעולות פרפורמטיביות מאומצות שבהן בוחנת שנאן את הרגעים שבהם הגבולות בין גופה לבין הטבע הולכים ומטשטשים.
עבודות הווידיאו והציורים בתערוכה מבוססים על הפעולות שהתרחשו בעולם, תוך בחינה מתמדת של טריטוריות גיאוגרפיות ונפשיות, שנאן משילה מעצמה שכבות חיצוניות בדרכה להפוך לאחת עם הסובב אותה.

פאטמה שנאן בארטפורט. צילומים: יאיר מיוחס
לעבודה! חלק ב׳ בגלריה ויטרינה
התערוכה הקבוצתית ״לעבודה! חלק ב׳: רעיונות״ מוצגת בגלריה ויטרינה במכון טכנולוגי חולון (אוצרת: תמר לב־און) ומציגה עבודות שיצרו חברי סגל הפקולטה לעיצוב במכון. העבודות נבחרו תוך נסיון להגדיר קווים משותפים ושפות משותפות בין המרצים – שפות הוראה, שפות עיצוב ושפות אישיות, את כולן הם מנסים להקנות לסטודנטים. התערוכה מבקשת להתרחק מהתוצרים המיידיים של מלאכת העיצוב, ובמקומם לנדוד למרחבים הרעיוניים שברקע של עבודת המורה־מעצב־אמן.

ליאור דיסטלמן בגלריה ויטרינה. צילומים: מ״ל

דנה אריאלי

טל פרגר גלילי ושחר קדם
משק כנפיים במרכז אדמונד דה רוטשילד
התערוכה הקבוצתית ״משק כנפיים״ מוצגת במרכז אדמונד דה רוטשילד (אוצרות: אורית בולגרו ושיר ויזל), ומבקשת להתבונן על דיאלוג בין דורי שעוסק במרכיבי הזהות המקומית.
נקודת המוצא לתערוכה משק כנפיים היא עבודותיהן של נעמי ביטר ונורה כוכבי ז״ל, צמד אמניות שפעלו מאז שנות ה־60 עד תחילת שנות האלפיים ועסקו בתמות אוניברסליות ודימויים ארכיטיפים וארכיאולוגיים (ארונות קבורה, בית, סירה, ציפור ועוד). בתערוכה זו, מוצגים מודלים של עבודותיהן. לצד המודלים, מוצגות עבודות אמנות עכשוויות של יוצרים ויוצרות צעירים, שהדיאלוג בינם לבין נורה ז״ל ונעמי מבטא נקודת אפס דמיונית, שיחה חומרית שמהרהרת על משמעות ההווה.

יונתן רייזנר במרכז אדמונד דה רוטשילד. הדמיה: הדס חי

נועה מור. צילום: מ״ל

בנימין הסנוט. צילום: מ״ל
עלמא גרשוני בגלריה רוטשילד אמנות
״מראה עיניים״, תערוכת יחיד לעלמא גרשוני, מוצגת בגלריה רוטשילד אמנות. גרשוני מציירת בשמן בעיקר על עץ, בסגנון פיגורטיבי־ריאליסטי: דיוקנאות, נוף וטבע דומם קלאסי, הנטענים בנגיעות עכשוויות. הציורים מזמינים אותנו להתרפא משגרת הזיהוי, ולהתחיל לראות. כי כשמזהים לא רואים. לא תמונה, לא דיוקן, לא פנים, לא מסגרת.
הזיהוי הוא עיוור מטבע בריאתו. מושאים הנישאים על זרם הציור – מתפרקים, מתפרטים, נקרעים אל הסדק שקדם להופעתה של הדמות. סימני הזמן פורטים לנימי־נימים את השבר שביסוד האפשרות של הצורה, ומובילים אל זכר הראשית, אל עצם הציור, אל הפצע שהיה שם עוד לפנינו, בשחר כל צורה.

עלמא גרשוני בגלריה רוטשילד אמנות. צילומים: איתן ויתקון

אני מסיפור אחר בגלריה באהבה
התערוכה הקבוצתית ״אני מסיפור אחר״ תפתח מחר (28.3) בגלריה באהבה ביפו העתיקה (אוצרת: דנה גילרמן), ובה עבודות במגוון מדיומים שעוסקות בסיפורים אישיים. המשותף להם הוא הטראומה וההחלמה, זיכרונות העבר והמבט האופטימי, הנפילה והקימה מחדש. באומץ לב מפנות האמניות את המבט פנימה, מאתרות את הצלקת הפתוחה ומעניקות לה ביטוי חזותי.

רינת ג׳רבי בגלריה באהבה. צילומים: מ״ל

רייצ׳ל לי קצנסטין

דנה האפרתי
עתליה שחר ואורית ליבנה בגלריה P8
״סלואו״, תערוכה משותפת לעתליה שחר ואורית ליבנה, תפתח הערב (27.3) בגלריה P8 (אוצר: אילן ויזגן). ציורי השמן גדולי הממדים של ליבנה כוללים דימויים ביתיים לצד דימויים מהטבע, המופיעים תוך ערפול ועמעום שמקנים לעבודותיה אופי מסתורי־פנטסטי.
עבודותיה של שחר על נייר ופלקסיגלס עוסקות אף הן בדימויים ביתיים, ביניהם כלי קריסטל מפוארים המעומתים עם קישוטי נייר שאותם היא מטביעה ומטשטשת באמצעות נתזי מים. שתי האמניות בוחרות בציור וברישום פיגורטיבי כבסיס ליצירתן אך מבקשות לטשטש אותו, להקשות על הקריאה ועל הפענוח, לפלרטט מעט עם ההפשטה ולהזמין את הצופה להשתהות, להיכנס לאט ועמוק יותר אל היצירה מבעד למסך המעיב, לכאורה, על הדימוי.

עתליה שחר בגלריה P8. צילום: מ״ל

אורית ליבנה. צילומים: עמרי ליבנה












