כל מה שחשוב ויפה
מריה סאלח מחאמיד. צילומים: דניאל חנוך
מריה סאלח מחאמיד. צילומים: דניאל חנוך

הרשימה המשותפת // 10.4.25

מריה סאלח מחאמיד במוזיאון תל אביב; קול אפריקה במוזיאון חיפה; כריס מרקר במוזיאון ישראל; שחף לוי ואבי סבח בסדנאות האמנים תל אביב; רדיוס הדר בגלריה אבשלום; אור פרא בגלריה לאמנות גבעת חביבה; מכון טכנולוגי חולון בגלריה סמטת שלוש; תערוכות חדשות בגלריה העירונית רחובות

מריה סאלח מחאמיד במוזיאון תל אביב

״ראחת א־רוח״ (נחת הרוח), תערוכת יחיד למריה סלאח מחאמיד, זוכת פרס רפפורט לאמנית ישראלית מבטיחה לשנת 2023, מוצגת במוזיאון תל אביב לאמנות (אוצרת: ענת דנון סיון). סאלח מחאמיד חושפת בתערוכה גוף עבודות מונומנטלי מלא בדרמה ואפוף מסתורין שיצרה במהלך חודשי המלחמה. ציורי פחם אדירי ממדים הנוצרים על בדים שמונחים על הרצפה, שהאמנית פועלת עליהם ונעה בתוכם, תוך שהיא מטביעה את עקבות גופה ומתמזגת בהם. דמותה הופכת לחלק אינטגרלי מהיצירה.

סאלח מחאמיד נולדה ב־1990 וגדלה באום אל־פחם (אמא של הפחם) הידועה כעיר ששימשה כמקור להפקת הפחם השחור שהוא גם החומר הדומיננטי ביצירתה. כבת לאם אוקראינית ואב ערבי, מחאמיד שכיום עובדת ומתגוררת עם משפחתה בעין מאהל, מרבה לעסוק בזהות המורכבת שלה, ומשקפת בעבודותיה תמונת מציאות פוליטית וחברתית טעונה. שם התערוכה שפירושו נחת הרוח, מרמז על השאיפה הרוחנית לפיוס ושלווה פנימית כנגד המאבק הקיומי, האישי והפוליטי.

מריה סאלח מחאמיד. צילומים: דניאל חנוך

מריה סאלח מחאמיד. צילומים: דניאל חנוך


קול אפריקה במוזיאון חיפה

התערוכה ״קול אפריקה: האוסף האפריקאי נחשף מחדש״ מוצגת במוזיאון חיפה לאמנות (אוצרת: דורית שפיר) וכוללת כ־300 פריטים מתרבויות שונות באפריקה. מאז סגירת המוזיאון האתנולוגי של חיפה ב־1995, האוסף האפריקאי של מוזיאוני חיפה, הכולל כ־1,000 פריטים, נותר נסתר מעיני הציבור לאחר שהועבר למחסנים. בשנים האחרונות קיימה מחלקת האוספים של מוזיאוני חיפה תהליך שכלל קיטלוג מחדש, צילום האוסף ומחקר עומק בעזרת חוקרים בינלאומיים. בנוסף, נעשתה רסטורציה ליצירות ומוצגים שונים.

התערוכה לוקחת את המבקרים למסע מרתק בין התרבויות המגוונות של אפריקה מדרום לסהרה, כשכל גלריה מגלה היבט תרבותי אחר: פריטים מדרום אפריקה שנועדו לקישוט הגוף ומסמנים את מעמדו החברתי־כלכלי של הלובש, פריטים ממערב אפריקה הקשורים בטקסים הפולחניים לתקשור עם האבות הקדמונים, פריטים המלמדים אותנו על מסורות הניבוי והריפוי, ופריטים המציגים סגנון היברידי אפריקאי־אירופאי מיוחד ומעידים על הקולוניאליזם האירופאי של יבשת אפריקה.

קול אפריקה. צילומים: יבגני אידל

קול אפריקה. צילומים: יבגני אידל

סיירוס כבירו. צילום: אפריקה פירסט

סיירוס כבירו. צילום: אפריקה פירסט


כריס מרקר במוזיאון ישראל

״הצילומים האבודים מישראל״, תערוכה של הצלם והקולנוען הצרפתי כריס מרקר, תפתח ביום ראשון (13.4) במוזיאון ישראל (אוצר: גלעד רייך), ותספק הצצה נדירה לישראל של שנות ה־60. צילומי השחור־לבן שבמרכז התערוכה מציגים את ישראל בשנת 1960 מבעד לעדשת מצלמתו של צלם זר, כריס מרקר – מהמקוריים והמשפיעים שביוצרי הגל החדש של הקולנוע הצרפתי, שלאחר מלחמת העולם השנייה.

הם צולמו מאילת שבדרום ועד קיבוץ מנרה בצפון כהכנה לסרט תיעודי־אמנותי על המדינה הצעירה, ומאז נעלמו עקבותיהם. לפני שנים ספורות התגלו מעל 1,000 תשלילים של אותם צילומים בארכיון הסינמטק הצרפתי בפריז. כ־120 מהם הודפסו לרגל התערוכה, והם מוצגים כאן לראשונה.

כריס מרקר במוזיאון ישראל

כריס מרקר במוזיאון ישראל

כריס מרקר במוזיאון ישראלכריס מרקר במוזיאון ישראל


שחף לוי ואבי סבח בסדנאות האמנים תל אביב

שתי תערוכות מוצגות בסדנאות האמנים תל אביב: הראשונה, ״תוספת זמן״ של שחף לוי (אוצר: איתן בוגנים), שמורכבת מרישומים וציורים שנעשו בשנה האחרונה, דימויים של משחקי כדורגל בשכונה המהדהדים את קולות התקופה הנוכחית. באין הכרעה בין הצדדים בתום הזמן הרשמי של משחק הכדורגל, מגיעה תוספת הזמן – אזור דמדומים של המשחק, זמן שנמתח מעבר לגבולותיו – כמו הציור של לוי שמתקיים בין המוחלט לבין מה שממשיך להימרח, להדהד, לא להיגמר.

השנייה, ״סטודיו פתוח״ של אבי סבח (אוצרת: ורד גני זפרן), שמאפשרת חשיפה של תהליכי עבודה ושינוי המתחוללים בתוך הסטודיו: סביבת עבודה סמויה מהעין, מאחורי הקלעים, אם תרצו, של תערוכה, שהופכת במקרה זה לחזות הדברים תוך שינוי מתמיד.


רדיוס הדר בגלריה אבשלום

התערוכה הקבוצתית ״רדיוס הדר״ מוצגת בגלריה אבשלום בחיפה (אוצרת: ליאת מולכו), ובה משתתפים שישה אמנים.ות צעירים ששכונת הדר היא האי שלהם – רעות אשכנזי, תומס גולדשמיט, דניאל גרשגורן, תום פימה, ערן פרגר ומשה שי רוזנפלד. הם חיים, נעים ויוצרים בהדר ומציירים דיוקנאות של הדמויות הקרובות בחייהם, רגעים אינטימיים וסיטואציות חברתיות אופייניות ומוכרות.

התערוכה, שנפתחה במסגרת אירועי פסטיבל ״רונדל״, היא יוזמה עצמאית שצמחה מתוך השטח, פעולה נוספת שבה השוליים מביעים את עצמם כמרכז. השוליים נוחים למתבוננים, הם מאפשרים השתהות, התבוננות איטית ופעולה אוטונומית.

תום פימה בגלריה אבשלום. צילום: מ״ל

תום פימה בגלריה אבשלום. צילומים: מ״ל

ערן פרגר

ערן פרגר


birds

אור פרא בגלריה לאמנות גבעת חביבה

התערוכה הקבוצתית ״אור פרא״ מוצגת בגלריה לאמנות בגבעת חביבה (ליווי אמנותי ואוצרות: הראל לוז) ומהווה מפגש של אמניות ואמנים צעירים, יהודים וערבים שנבחרו לתוכנית הרזידנסי בגבעת חביבה לתקופה בת חמישה חודשים, מתוכם שלושה חודשים שבהם חלקו סטודיו ומגורים משותפים – בתקופה של שבר והרס. המפגש הוביל לתערוכה קבוצתית תחת אותו אור, אור פראי, בין חוקים ידועים לכוחות בלתי ניתנים לריסון.

דרך עבודות אישיות העוסקות גם בזהות קולקטיבית, המשתתפים מספרים סיפור על חוויה אינטימית בתוך מרחב משותף, פיזי ורגשי. מרחב בו האור אינו רק מקור של ראייה וחשיפה, אלא גם מקור של כוח פנימי של חקירה ופרשנות חדשה. בתקופה של שבר והרס, התערוכה מציעה מקום של גילוי. מתוך הכאוס עולה סדר חדש, מתוך הפראיות נוצרות שפות חדשות, ומתוך השונות מתגלה חוט מקשר, אינטואיטיבי ואנושי.


מכון טכנולוגי חולון בסמטת שלוש 19

״באמצע״, התערוכה המסורתית של המחלקה לעיצוב תעשייתי במכון טכנולוגי חולון, תפתח הערב (10.4) בסמטת שלוש 19 (מאחורי פארק המסילה). התערוכה מציגה גם השנה נקודת עצירה והתבוננות באמצע שנת הלימודים האקדמית – תמונת חתך רחבה של הנעשה בשולחנות הסטודנטים במסלול הלימודים כולו, מסקיצות וניסיונות חומריים ועד מוצרים גמורים – נכון לרגע זה.

התערוכה מבקשת לסמן את חשיבותה של הדרך ה״אינסופית״ הנסללת בין הנקודות, כביכול מהתחלה לסוף, ולהציג לאורכה תהליכי עיצוב ופיתוח מוצר. משלב מחשבה או רעיון ראשוניים ועד לכדי ניסוח וייצור של חפץ המייצג את מחשבות היוצר או עונה לצרכים של אחרים. כנהוג מקימים הסטודנטים חנות בחלל התערוכה בה מוצגות למכירה עבודות המיוצרות בסדרות קטנות, תרגילי עיצוב שהתפתחו למוצר.

מוריה עידו וניקול סרגייב, בסמטת שלוש. צילומים: מ״ל

מוריה עידו וניקול סרגייב, בסמטת שלוש. צילומים: מ״ל

אוריה הלל

אוריה הלל


תערוכות חדשות בגלריה העירונית רחובות

שתי תערוכות חדשות מוצגות בגלריה העירונית לאמנות רחובות (אוצרת: יעל סונינו לוי): הראשונה, ״אַרְעָא שׁוֹרְשָׁא וְעַנְפָּא״, תערוכה קבוצתית שחוקרת את הקשרים הבין־דוריים באמנות הישראלית דרך עשרה צמדי אמנים ממשפחות שונות. שם התערוכה, שמשמעותו בארמית אדמה, שורש וענף, מבטא את הזיקה למקום, למסורת ולשינויים שחלו בה לאורך הדורות. לצד יצירות של אמנים ותיקים, שחלקם הביאו עימם מסורות מלאכה קדומות, מוצגות יצירות של דור ההמשך, העוסקות בנושאים עכשוויים כמו מגדר, זהות ושפה.

השנייה, ״עוצמה שקטה״, תערוכת יחיד לחן אשכנזי שמציגה חיבור בין רגישות לעוצמה דרך הדפסים בוטניים. אשכנזי, מעצבת פנים בהכשרתה, פיתחה את היצירות בסדנת הדפס ברחובות, ומזמינה את הצופה למסע גילוי של רגשות עמוקים המובעים דרך הצמחים.

חן אשכנזי בגלריה ברחובות. צילומים: מ״ל

חן אשכנזי בגלריה ברחובות. צילומים: מ״ל

מעבר לתוכן מרכזי, for shortcut key, press ALT + zמעבר לסגיר, for shortcut key, press ALT + x
Silence is Golden