הרשימה המשותפת // 24.4.25
Back Stage בגלריה החדשה בטדי
התערוכה הקבוצתית Back Stage תפתח הערב (24.4) בגלריה החדשה בסדנאות האמנים טדי (אוצרת: תמר גיספאן גרינברג). התערוכה היא מחווה לאמנים ״עובדי הבמה״ של הגלריה, אלו שבמהלך השנים האחרונות היו עבור הגלריה ״ספקים״ אבל במקביל הם גם אמנים פעילים.
מקבץ העבודות מאפשר הצצה לתהליכי היצירה שלהם, המתרחשים במקביל לעיסוקם במלאכתם, שעל פי רוב היא עבודה עם אמנים אחרים ויצירות אמנות שאינן שלהם. בהשתתפות: דניאל אייכנברגר, הדר אלפסי, יהודית אפלטון, עומר גבע, אסף גורל, הדס חי, שלמה סרי, ז׳אק פימה, יואב פיש, דור קדמי, אמיר רונן, מאיה שמעוני.

יהודית אפלטון בגלריה החדשה בטדי. צילום: מ״ל

דור קדמי בגלריה החדשה בטדי. צילום: מ״ל
טליה טוקטלי במרכז מעמותה
״טייסת פרפרי דם״, תערוכת יחידה לטליה טוקטלי, תפתח מחר (25.4) במרכז לאמנות ומחקר מעמותה בבית הנסן (אוצרת: דביר שקד). התערוכה יוצאת ממרחב ביתי דרך חוטי מחשבה ושרשראות הקשרים המתפרשות על פני חללי המרכז, כרשת זיכרונות אישיים המתגלמים בחומר ובחפץ. הרהיטים מהבית הווינאי שבו גדל אביה של טליה לפני המלחמה, הופכים תחת ידיה להברות ומילים המתחברות למשפטים מופשטים בחלל התצוגה.
בחדרים השונים של המרחב המרתפי מתהווה עולם הנע בין הביתי לאל־ביתי, בין וינה לירושלים ובין הקונקרטי למופשט. בתערוכה מוצגות עבודות העשויות בטכניקות שונות של עבודה עם חומרים קרמיים שונים, הקלטות של אביה ושל נכדתה, חפצי אומנות (קראפט) ואמנות דקורטיבית מן הנמצא שעברו התערבות, חוטי רקמה וברזל וחומרים טבעיים המשובצים בסיפורים, ואנקדוטות שלוקטו על ידי טוקטלי לאורך שנים.

טליה טוקטלי בבית מעמותה. צילומים: שי הלוי
שי אזולאי במרכז לאמנות עכשווית ערד
״פטיו״, תערוכת יחיד לשי אזולאי, תפתח ביום ראשון (27.4) במרכז לאמנות עכשווית ערד (אוצרת: לאה אביר). אזולאי הוא בן ערד שגדל בעיר והיא עדיין ממלאת מקום חשוב בחייו, והתערוכה נפתחת 30 שנה לאחר תערוכתו הראשונה – שהתקיימה בגלריה בקרית האמנים בערד. התערוכה קרויה על שם פרויקט המגורים החלוצי בעיר, הקסבה של ערד, שחלליה המוצללים היו מרחבי הילדות של האמן.
התערוכה עוקבת אחר מספר מוטיבים ביצירתו של אזולאי וכוללת עבודות מ־2007 ועד היום. מרבית העבודות הן מרחבי ציור גדולי ממדים הנבנים מהנחות של צבע ומתפקדים כמאגרי סימנים, מפתחות לדלתות שונות ליצירתו. בתוך הסיפור הגדול של כל ציור יש המוני סיפורים קטנים מהם, שצצים כל הזמן ומתחילים מקו או מכתם. הם מובילים למשחק מתמשך בין מרכז ושוליים, או בין שוליים רבים שמתקיימים במרחב אחד.

שי אזולאי במרכז לאמנות ערד. צילומים: יעקב ישראל
בעז נוי בגלריה רוזנפלד
״בקצה הלילה (יש יום חדש)״, תערוכת יחיד לבעז נוי, תפתח הערב (24.4) בגלריה רוזנפלד (אוצרת: מיה פרנקל טנא). הביקור בתערוכה מתחיל בחלל הפרויקטים (רוזי), שממוקם בכניסה לגלריה. ההצבה בחדר חותמת פרק נוסף בעשייה הציורית של נוי, ששיאו בתערוכת היחיד ובספר ״שומר הגן״. כתמיד אצל נוי, סיום תקופה אחת הוא ראשיתה של אחרת. המדיום והמסורת שבתוכה הוא פועל נשארו כשהיו וגם ומקורות ההשראה דומים. החידוש, אם כן, מצוי בשפת הציור ובהלך הרוח שהיא מייצגת.
המרחב האורבני נמצא בתנועה מתמדת. מקומות מוכרים נעלמים, אחרים מתגלים, לרוב בדרך מקרה. הבחירה להתבונן בעיר מלמטה היא נקודת המבט המועדפת על נוי. הוא אינו מתעניין בנוף מרהיב ממעוף הציפור או בקו רקיע אייקוני. להיפך, העיר של מטה היא זו שמרתקת ומרגשת אותו, וברחובותיה וגניה הוא מפנה את מבטו לרגעים שגרתיים, אזוטריים כביכול.

בועז נוי בגלריה רוזנפלד. צילומים: יגאל פליקס, סטודיו קליידוסקופ

מאיר אפלפלד בגלריה רוטשילד אמנות
״בין השמשות״, תערוכת יחיד למאיר אפלפלד, תפתח הערב (24.4) בגלריה רוטשילד אמנות, ובה יציג ציורי טבע דומם, פרחים, תפנים ונופים, שצייר בשנים האחרונות. התערוכה חוקרת דרכי יצירה שונות ואת היחסים ביניהן: מציור הנעשה מהתבוננות ישירה, לציור הנעשה מרישום הכנה מהטבע או מהדמיון. היחס בין הרישום לציור מגלם את היחס שבין שתיקה לרמז בדיבור, בין הרוחני לגשמי, בין התחושה לשיקול הדעת.
כותרת התערוכה ״בין השמשות״ מהדהדת לדברי האמן, את רצונו לפעול בין הקונבנציה הציורית מחד, והתבוננות בגיוון הצורני האינסופי של הטבע מאידך, בניסיון לגלות ולהנכיח את הסמוי מהעין.

מאיר אפלפלד בגלריה רוטשילד. צילומים: יורם בוזגלו
עומר איתח בבית ליבלינג
״חלל״, תערוכת יחיד לעומר איתח, תפתח ביום ראשון (27.4) בבית ליבלינג. כפל המשמעות השפתי של המושג חלל עומד במרכזה של התערוכה, פעם כמרחב ופעם כהעדר של אדם שנפל. העבודות המוצגות מהוות פיתוח מותאם חלל של איתח, בוגר לימודי אדריכלות בטכניון ששכל את אחיו, סרן הראל איתח, בשנת פרויקט הגמר.
השפעות האירוע הובילו את עומר לרתום את מחקרו במסגרת הלימודים למיפוי אישי, פרקטיקה להתמודדות וחקירה של החלל שנפער בחייו האישיים עם האובדן של אחיו. בתערוכה מבקש איתח לבחון את רבדיו של המקום הפיזי כשיוצקים אליו זיכרון אישי משמעותי, להתבונן בחלל האילם דרך הקול של אחיו וסיפורו.

עומר איתח בבית ליבלינג. צילום: מ״ל
רוחות מלחמה וכרזות מחאה בסדנת ההדפס ירושלים
שתי תערוכות – ״רוחות מלחמה״ ו״כרזות מחאה״ ייפתחו מחר (25.4) בסדנת ההדפס ירושלים (אוצר: אריק קילמניק) ויעסקו באקלים הפוליטי – בעבר ובהווה. התערוכות מציגות את קולות המחאה והקריאה לשלום, בעוד תסכול מהממשלה וכמיהה לצדק וחופש מהדהדות ביצירות המוצגות. התערוכות לא נרתעות מנושאים קשים כמו מלחמה, רפורמות משפטיות והמאבק לשוויון. הן מנכיחות את הנושאים הללו ומביעות את הרגשות והדרישות של העם באמצעים חזותיים.
יחד, שתי התערוכות מייצרות דיאלוג בין הווה ועבר ובין גאוגרפיות והיסטוריות שונות. הן מזכירות
לנו שאמנות תמיד שימשה ככלי להתנגדות, תיעוד של מאבקים משותפים ועדות אמיצה לרצון האנושי
לשינוי.

מידד אליהו בסדנת ההדפס ירושלים. צילום: מ״ל












