הרשימה המשותפת // 5.6.25

אנו, מוזיאון העם היהודי: צלמות חלוצות ועכשוויות

״20&20 עדשה משלה״, תערוכה של צלמות חלוצות ועכשוויות, תפתח הערב (5.6) באנו – מוזיאון העם היהודי (אוצרים: מיכל הומינר ואסף גלאי), ותפגיש בין צלמות מתחילת המאה הקודמת ועשרים צלמות יהודיות עכשוויות מהבולטות כיום בעולם. בין שתי מלחמות העולם, לרגע קצר ומיוחד בתולדות האמנות, הובילו את עולם הצילום באירופה כמה צלמות יהודיות רבות כישרון. המלחמה, שהחריבה את היבשת ואת העולם היהודי, טלטלה את כולן וזרקה אותן תחת גלגלי ההיסטוריה.

כדי לעשות צדק עם היצירות המרשימות והיוצרות החלוציות, וכדי לתת להן חיים חדשים, התערוכה תציג לצידן את יצירתן של 20 צלמות יהודיות בנות ימינו. במסגרת הפרויקט, כל צלמת עכשווית בחרה צלמת חלוצה כולל סדרת צילומים פרי יצירתה. הצלמות העכשוויות נחשפו לסיפורן האישי של הצלמות החלוצות לעשייתן האמנותית ובהתאמה בחרו צילומים שלהן המשקפים את החיבור והמפגש בין עולמות התוכן שלהן יחד.

---

אורי ריזמן ב־Shabtay Gallery & Collection

האספן אילן שבתאי פותח גלריה חדשה בכיכר המדינה בתל אביב (ה’ באייר 26), שתציג את האוסף הפרטי – אוסף אילן ורבקה שבתאי, לצד פעילות גלריסטית עסקית, שתייצג אמנים.ות ותציג תערוכות עכשוויות. חלל הגלריה והאוסף יפעלו במשותף, יקיימו תערוכות מתחלפות משולבות ונפרדות. בנוסף שבתאי מצהיר על כוונתו לייסד פרסי עידוד יצירה חדשים ולהציע הרצאות בנושאי אספנות, השאלות מיוחדות ושיתופי פעולה בין־תחומיים.

בתערוכת הפתיחה של הגלריה, ״אורי ריזמן: עבודות מאוסף רבקה ואילן שבתאי״ (אוצרים: אילן שבתאי ואור רוזנבלום), מוצג מבחר מיצירות ריזמן שנרכשו לאוסף, שמתנהל על פי ערכים של “אמונה מוקדמת, רכישה נכונה, אקלקטיות ורבגוניות, צימאון לידע, קשר ישיר לאמן ואהבת הארץ”. חלק מהיצירות בתערוכה מוצגות לציבור לראשונה.

---

אורן פישר ב־ST-ART

״דרך טלאים״, תערוכת יחיד לאורן פישר, תפתח מחר (6.6) בחלל ST-ART, במסגרת פרויקט ״הכוורת״ (אוצר: סרג׳ תירוש), ותציג עבודות שנוצרו בהשראת מפגשים עם נפגעי טראומה בחוות מרפא רשפון.

במהלך שהותו בחווה יצר פישר סדרת עבודות בד, המתוחות על מסגרות כוורות ישנות שנמצאו בשטח החווה. העבודות שואפות ללכוד רגעים עמוקים שבהם מיטשטשים הגבולות בין יופי לכאב, בין חסד לאובדן – ומתמזגים ליצירה פיוטית אחת. חלק מהיצירות מתארות את תהליך הריפוי האישי והקולקטיבי שנרקם במקום – בין המטופלים לבין עצמם ובינם לבין צוות החווה המסור. אחרות משקפות את הנוף עוצר הנשימה ואת תחושת הרוגע העמוקה שהמרחב מעניק למבקריו. ההכנסות ממכירת העבודות ייתרמו לטובת המשך פעילותה של החווה, מיזם קהילתי־טיפולי לנפגעי המלחמה.

---

עפרה עמית בבית מיכל

״קווי דימיון״, תערוכת יחיד לעפרה עמית, תפתח מחר (6.6) בבית מיכל ברחובות ותציג איורים לספר ״הרשת הספרותית״ מאת נועה מנהיים. לאחר תחקיר ויזואלי וקריאה מעמיקה, ובשילוב מקורות טקסטואליים וחזותיים, יצרה עמית דיוקן תרבותי וחומרי שמשקף את עולמם של הסופרים והסופרות. בספר, האיורים מלווים את פרקיו ומשמשים שער לתוכנם. בתערוכה הם משתלבים לכדי רשת חזותית שממחישה את הקשרים שבין הדמויות, ואת שזירתם לתוך מארג התרבות המערבית.

לצד האיורים מוצגים גם תהליכי העבודה של עמית על שניים מהאיורים, וסרטון שעוקב אחריה בפעולה. את הסדרה משלים קולאז׳ דיגיטלי גדול ממדים שמבוסס על איור כריכת הספר.

---

סטודיו knob ומירה שדות בגלריה B.Y5

שתי תערוכות חדשות ייפתחו הערב בגלריה B.Y5: הראשונה, ״מיטלטלין״ של סטודיו knob – עדי עזר ויותם שפרוני (אוצר: ניר הרמט), שבוחנת את מה שנע איתנו גם מעבר לחומר – דימויים, מורשות ותחושות – דרך עבודות העוסקות בתנועה אישית, תרבותית והיסטורית. גוף העבודות נוצר מתוך שיטוטים בשכונת לוינסקי, ומתוך שיחות עם חברי קהילת יוצאי סלוניקי; ובשיתוף פעולה עם המאייר אור יוגב ועם האנימטור סתיו חביבי.

השנייה, ״שדות״ של מירה שדות (אוצרת: עדי שבתאי פפו), שיצירתה הקרמית נובעת מזיקה עמוקה לטבע, לחומר ולתהליכי עבודה מסורתיים. עבודותיה מתאפיינות בצניעות צורנית, חומרים טבעיים, והעדפה לטקסטורות לא מהוקצעות – כאלה שנושאות בגופן את סימני הזמן, האש והאדמה. כל כלי ביצירתה הוא תוצר של תהליך איטי, קפדני ובלתי צפוי, שבו הזמן והחומר משתתפים כשותפים שווים.

---

---

אין מילים בגלריה נגא

התערוכה הקבוצתית ״אין מילים״ תפתח מחר (6.6) בגלריה נגא. מה אומרים כשנגמרות המילים? בתערוכה מתקיימת אירוניה פואטית: דווקא כשנדמה כי השתיקה מדברת בעד עצמה, חודרות המילים פנימה. הן נוכחות בכל עבודה, רשומות, חרוטות, מרחפות, נעלמות ומופיעות שוב. זהו מרחב שבו המילה היא לא רק נשאית של משמעות – אלא גוף חזותי, חומר, סימן.

התערוכה פועלת בדיוק מתוך ההיפוך שהיא מצהירה עליו. לא רק שיש מילים, הן גם צועקות, או לוחשות. המילה עצמה הופכת לאובייקט מרובד ומרובה משמעויות. זהו חומר גלם צורני, רגשי, תרבותי, פוליטי, אישי ואף מצחיק. לצד אמנים ותיקים ומוכרים ואמני הגלריה, יציגו בתערוכה אמנים צעירים העושים את צעדיהם הראשונים בתוך שדה האמנות המקומי העכשווי.

---

גיל־לי כהן בגלריה מזל דגים

Hit Me Baby, תערוכת יחיד לגיל־לי כהן, תפתח הערב (5.6) בגלריה מזל דגים (אוצרת: נטלי טיזננקו), ותתמקד בניסיונותיה המפרכים והסיזיפיים להיכנס להריון. העבודות בתערוכה משלבות בין חומרים תיעודיים מעולם הרפואה והמדע (בדיקות, טיפולים, סריקות של הרחם) לבין חומרים דמיוניים, בדיוניים, שאליהם מפליג דמיונה של האמנית בניסיונותיה להתמודד עם רכבת ההרים הרגשית.

הירח, הגוף החשוף, וכן הדמויות הבדיוניות שאותן מגלמת האמנית מהדהדים מצד אחד את הכמיהה הגדולה לשאת ילד, להיות אישה, להיות פורה, ומנגד את השתעבדותה הפיזית והנפשית לתהליך המתיש שהתממשות זו מצריכה ממנה. כהרגלה של כהן, חומר הגלם המרכזי הוא הגוף שלה, שמנוצל בשני מישורים שמתנגשים לאורך כל התערוכה: המוחשי והדמיוני.

---

מחלקות העיצוב בשנקר בגלריית Formshop

המחלקה לעיצוב תעשייתי, המחלקה לעיצוב תכשיטים ובית הספר לתקשורת חזותית בשנקר מציגים תערוכת עיצוב משותפת בגלריית Formshop, בסמטת שלוש 5 בתל אביב, ומנהלים שיח על עיצוב, תרבות ומקומיות. התערוכה מציגה יצירות עכשוויות של סטודנטים.ות, בוגרים.ות ומרצים.ות. המפגש בין שדות העיצוב השונים, ולעיתים גם חופפים, מזמין בחינה של המרחב שבין דו־ממד לתלת־ממד, בין האובייקט והגוף, ובין החפץ, הדימוי והחלל.

המחלקה לעיצוב תעשייתי, שמציינת חמש שנים לקורס עיצוב מנורות עבודה, מציגה גופי תאורה בראייה עכשווית וחדשנית על עיצוב ככלי המחפש ומגלה; המחלקה לעיצוב תכשיטים מציגה גוף עבודות שבנוי כולו משרשראות ומחרוזות, ומאפשר בחינה של הקשר בין גוף לאובייקט עניד; ובית הספר לתקשורת חזותית מותח קו בין גוף מופשט לממשי בשלושה אופנים: גוף־דמות, גוף־אות וגוף־חומר.