Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
ונציה ותולדות האמנות: פותחים שנה בבית לאמנות ישראלית
כתובת החלומות: ונציה // אמנות, ספרות ואדריכלות
הקורס ״כתובת החלומות: ונציה״ ייפתח ב־26.10 ויתקיים במשך 11 מפגשים בימי ראשון בשעות 19:00-20:30 – במכללה האקדמית תל אביב־יפו, ובמקביל יועבר בלמידה מקוונת דרך זום, להתחברות נוחה מכל מקום בארץ ובעולם.
הקורס, בליווי וייעוץ של יגאל צלמונה, יעסוק באמנות, אדריכלות וספרות בעיר ונציה שגדולי האמנים נהו אחריה, חיו בה, ציירו אותה ובעיקר פיתחו בהשראת מראותיה תורת אור ייחודית. ״כתובת החלומות שלי״ קרא לה הסופר תומס מאן. באים אליה כדי להתאהב ולעתים כדי למות.
היום ונציה שוקעת לאיטה בים עם כל יופייה וגדולתה; אבל פעם בשנתיים היא מתעוררת לחגיגת תרבות עכשווית מלהיבה – הביאנלה הבינלאומית לאמנות. אוצרים, אמנים והיסטוריונים ישרטטו בקורס מבטים על המרכז התרבותי והאמנותי של ונציה – מתור הזהב ועד ימינו. ונציה כמשאת נפש בספרות ובקולנוע, קריאה מחודשת של הציור הוונציאני, תובנות חדשות על מופעי האמנות כשיקוף של סוגיות לאומיות ופוליטיות, וגם על הייצוג הישראלי: החל מפרויקט בית הקברות וכלה במודרניזם ובמקרי אלימות בביתן הישראלי.
מרצים: יעל ברתנא, פרופ׳ ציבי גבע עם האדריכל אמנון רכטר, ד״ר אמיתי מנדלסון עם הדסה גולדויכט, רותי דירקטור עם הסופרת מאיה ערד, צאלה קוטלר הדרי, יונתן הירשפלד, מירה לפידות, נירית נלסון, פרופ׳ דורית ריינס.
הביאנלה בוונציה 2024. צילום: מ״ל
ציבי גבע בביתן הישראלי בביאנלה בוונציה, 2015. צילום: אלעד שריג
״הדרך לוונציה״, ספרה של רותי דירקטור. צילום: מ״ל
תולדות האמנות הישראלית // התחלות ומאבק על הנרטיב
הקורס ״תולדות האמנות הישראלית, חלק א׳״ ייפתח ב־26.10 ויתקיים במשך 11 מפגשים בימי ראשון בשעות 17:00-18:30 – במכללה האקדמית תל אביב־יפו, ובמקביל יועבר בלמידה מקוונת דרך זום, להתחברות נוחה מכל מקום בארץ ובעולם.
הקורס, בהנחייתה של ד״ר טלי תמיר (אורח: יגאל צלמונה), יפרוש בהרחבה את ההיסטוריה של האמנות הישראלית מראשיתה ועד שלהי המאה הקודמת, כשהוא נע בשני ערוצים: ערוץ הנרטיב הקנוני, המוכר והמקובל וערוץ הנרטיבים החלופיים, המוחלשים והאפשריים. בהקשר זה תידון קודם כל שאלת הקנון לכשעצמה ושאלת הנרטיב המנצח וזהות כותביו ומנסחיו.
הקורס ידון ב״תור הזהב״ של האמנות הארץ־ישראלית, שמתמקד בנופי הארץ ומרחביה וידון בהיבטים השונים שהתפצלו מתוכו: התגבשות המופשט הישראלי והטון הלירי שבחרה לעצמה האמנות המקומית, סביב אירוע קום המדינה, כנגד מגמות חברתיות וביקורתיות שעסקו במציאות הקונפליקטואלית של חברת ההגירה הישראלית בעשור הראשון לקיומה. שורשי המאבק בין מזרח למערב יעלו סביב שאלת הכנענות והגדרת גבולות המרחב הפוליטי־תרבותי.
ראובן רובין, דיוקן עצמי עם פרח. צילום: מוזיאון בית ראובן
