מתנגדות להרעבה: שפיות, מסעדניות ונשות אוכל בקמפיין נגד ההרעבה בעזה

קמפיין חדש נגד הרעבת תושבי עזה יצא היום (3.9) ביוזמת קבוצת קום איל פו וארגון הורים נגד מעצרי ילדים. יוזמי הקמפיין מדגישים כי הפסקת ההרעבה והשבת החטופים צריכות להתקיים יחדיו. במרכז הקמפיין עומדים 11 מסעדנים ואנשי אוכל שמצולמים עם סירים ריקים במחאה על הרעבת תושבי עזה.

במרכז כל תמונה מתנוסס הכיתוב ״מתנגדת להרעבה״ בעברית, אנגלית וערבית. בין המשתתפים בקמפיין: המסעדנית עפרה גנור, השפיות תמר כהן צדק (קוצ׳ינה הס), ד״ר נוף עתאמנה, אביבית פריאל אביחי (אוזריה), יהלומה לוי, לימור לניאדו תירוש, נעה לוי ומיכל וקסמן, השף קונדיטורית מיכל בוטון (עמיתה), חוקרת תרבות האוכל מיכל לויט, הסטייליסטית ובעלת המותג NU נורית קריב והמסעדן אבירם כץ (הבסטה).

לפי דיווחים של ארגוני בריאות בינלאומיים 71,000 ילדים ואימהות בעזה נמצאים בסיכון חמור לתת תזונה חריפה. לפי ארגון ״רופאים ללא גבולות ״ בתוך שבועיים בלבד הוכפל פי שלושה מספר הילדים מתחת לגיל חמש המאובחנים כסובלים מתת תזונה חמורה בצפון הרצועה. נתונים אלו אינם לוקחים בחשבון את החטופים שסובלים מהרעבה וסכנת חיים מיידית וצריכים לחזור לביתם.

״ממשלת ישראל עושה הכל לספר שההרעבה בעזה היא רק קמפיין״, אומרים יוזמי הקמפיין. ״בינתיים ילדים מתים מתת תזונה. אלפים יאבדו את חייהם. קהילת אנשי האוכל בישראל היא קהילה משפיעה שיכולה להעביר מסרים לציבור שאחרים לא יכולים להגיע אליו.

סיביל גולדפיינר: ״בעולם קצת פחות נורא, הרבה אנשים היו אמורים לצאת נגד הרעבת אוכלוסייה מעשה ידי אדם. גם בפרויקט הזה היו לנו יותר אנשים שהיו אמורים להשתתף, אך חלקם ביטלו ברגע האחרון, לא כי הם לא מסכימים, אלא כי הם פוחדים להשמיע את קולם״

״אנשים בתעשיית האוכל, שהאכלה היא תפקיד מרכזי בחייהם, שמשאת נפשם היא לראות אנשים, נשים וילדים אוכלים, נהנים ושבעים לא יכולים לשתוק יותר אל מול ההרעבה השיטתית של התושבים בעזה. אנחנו מרימים זעקה מרה ממעמקי הבטן והנשמה כנגד המראות של אוכלוסייה המונה מיליוני נשים, ילדים, תינוקות וזקנים, חפים מפשע הגוועים ברעב ומתים מרעב. וזה כולל את החטופים שלנו״.

סיביל גולדפיינר, מייסדת קום איל פו, הוסיפה: ״בחזון, בעולם קצת פחות נורא, הרבה אנשים היו אמורים לצאת נגד הרעבת אוכלוסייה מעשה ידי אדם. גם בפרויקט הזה היו לנו יותר אנשים שהיו אמורים להשתתף אך חלקם ביטלו ברגע האחרון, לא כי הם לא מסכימים אלא כי הם פוחדים להשמיע את קולם, כי הם לא רוצים לשלם מחיר.

״לצערי, יותר מדי אנשים נכנעים לפחד וזה מזכיר לי משטרים אפלים. בימים האחרונים יש הגדלה בהכנסת סיוע הומניטרי לעזה. זוהי טיפה בים, אבל זה גם סימן לכך שהלחץ הציבורי – ההפגנות, הקולות ברשת, ההתעקשות הציבורית – עוזרת, ובגלל ההשפעה שיכולה להיות להתנגדות – אסור להרפות. לא מדובר בגזירת גורל אלא במדיניות שצריך לשנות״.

טיטי כרמל: ״המחאה שלנו נגד ההרעבה היא מחאה בשם הילדים והילדות, שאין להם קול במרחב הציבורי. עבורנו זו לא שאלה פוליטית אלא אחריות מוסרית בסיסית – אף ילד וילדה לא צריכים לגווע ברעב״

טיטי כרמל, מנכ״ל הורים נגד מעצרי ילדים: ״המחאה שלנו נגד ההרעבה היא מחאה בשם הילדים והילדות, שאין להם קול במרחב הציבורי. עבורנו זו לא שאלה פוליטית אלא אחריות מוסרית בסיסית – אף ילד וילדה לא צריכים לגווע ברעב. הקולות שעולים מתוך קהילת המזון, מתוך אנשים ונשים שהחיים שלהם מוקדשים לאוכל ולשובע, מהדהדים את הקריאה שלנו: אסור להשלים עם מציאות של סירים ריקים. אנחנו נמשיך להיאבק – עד שהסירים יתמלאו״.

השפית אביבית פריאל, בת לניצול שואה שחווה כילד רעב במלחמה, כתבה בחשבון האינסטגרם שלה: ״מזון לא יכול לשמש ככלי במלחמה. ככלי לדיכוי אוכלוסיה. לא יכול להיות שאנשים ירעבו למוות ואנחנו נשתוק, בטיעון מגעיל של אין שם בלתי מעורבים. אני עוסקת באוכל כל חיי הבוגרים. אין דבר שאני אוהבת לראות יותר מאנשים שנהנים מאוכל, שטופחים על בטנם המלאה בהנאה ובשובע.

״ואני לא יכולה לשתוק. הבטן מתהפכת ממראם של א.נשים וילדים חפים מפשע, הגוועים ומתים בהמוניהם. החטופים שלנו ביניהם, מוערבים, מיוסרים. זה חייב להסתיים. אוכל אינו כלי מלחמה!״.

במסגרת הקמפיין – שצילם ינאי יחיאל ועיצב עודד בן יהודה – נשות אוכל רבות העלו טקסט אחיד בחשבונות האינסטגרם והפיייסבוק שלהן, שנכתב בעברית, אנגלית וערבית: ״אנחנו, נשות ואנשי האוכל… שההאכלה היא טעם חיינו… אנחנו שמשאת נפשנו היא לראות בני אדם סועדים, נהנים, שבעים, לא יכולות לשתוק יותר לנוכח ההרעבה השיטתית של תושבי ותושבות זה והחטופים שבתוכם.

״הבטן מתהפכת. ממעמקיה, מתהומות הנפש, אנו זועקים כנגד הרעבתם של מילוני א.נשים וילדים חפים מפשע, הגוועים ומתים בהמוניהם״.