הרשימה המשותפת // 11.9.25

המדיום והמסר במוזיאון ישראל

התערוכה ״המדיום והמסר: 600 שנות הדפס״ מוצגת במוזיאון ישראל, ומציינת גם 60 שנה למוזיאון ישראל (אוצרת: טניה סירקוביץ׳). התערוכה מציגה מעל ל־200 עבודות חשובות מאוספי המוזיאון, ובוחנת את ההתפתחויות שחלו באמנות ההדפס לאורך 600 שנה; ואת תפקידה החשוב כאמצעי למסירת מסרים אמנותיים, חברתיים ופוליטיים.

המבקרים ייחשפו ליצירות מופת מאת אמני הרנסנס, דרך אמני המאה העשרים ועד לאמנים בני זמננו, ביניהם אפשר למצוא את פיקאסו, רמברנדט, מאטיס ואחרים. מתוך 230 העבודות בתערוכה, 21 מוצגות לראשונה, חלקן סדרות שלמות. בנוסף, יוצגו לראשונה שלוש עבודות חדשות שנרכשו על ידי קבוצת הרכישה ״כאן ועכשיו״, המעידות על המשך מחויבותו של המוזיאון להרחבת האוסף ולחשיפת הציבור ליצירות חדשות וחשובות.

---

תערוכת בוגרי.ות התואר השני בעיצוב בשנקר

״מצב צבירה״, תערוכת התואר השני בעיצוב, תפתח הערב (11.9) בבנין פרניק בשנקר, ותציע מבט חדש על יחסי אדם, טכנולוגיה וחומר, תוך חיבור בין מחקר חדשנות ואסתטיקה. עיצוב, בהיותו שדה חומרי ורעיוני גם יחד, נוגע ב״זליגה״ שבין מצבי הצבירה: הוא מבקש להפוך צורה לחוויה, מבנה לרעיון וחומר לנרטיב. הוא נע בין המובנה לחופשי, בין המופשט לנגיש ובין הפואטי ליישומי.

בוגרות ובוגרי התוכנית מתמודדים בעבודותיהם עם שאלות של זהות, זיכרון, קיימות וטכנולוגיה, ומתרגמים אותן לשפה חומרית, דיגיטלית וחווייתית. התוצאה – מפגש מרתק בין עולמות: קרמיקה וטקסטיל לצד בינה מלאכותית; חומרים טבעיים לצד הדפסת תלת ממד.

---

הדס חסיד במשכן האמנים הרצליה

״מול העיניים, ממש קרוב״, תערוכת יחיד להדס חסיד, מוצגת במשכן האמנים הרצליה (אוצר: רן קסמי אילן). חסיד בוחרת לעצום את עיניה כדי לפקוח עולם אפשרי אחר. היא מתחקה אחר התופעה שבה אנו עוצמים את עינינו ורואים צורות וצבעים, תופעה שמתגלה כבר בילדות.

בבסיס הפעולה שלה עומדת ההתעקשות להציג פעולה מצומצמת בעלת היגיון פנימי, הדורשת מחויבות אדירה והשקעה מופרזת. הפעולה הציורית של חסיד אינה רק ביטוי של משמעות, אלא גם המשמעות עצמה. היא היעלמות, אך גם הופעה של היעלמות, ניסיון לגרום להיעלמות להופיע. הבחירה לעצום עיניים ולקבל את מרותם של כתמי והבזקי הצבע אינה כניעה, אלא התמסרות.

---

פואד אגבאריה בגלריה גבעת חביבה

״שורשים״, תערוכת יחיד לפואד אגבאריה, תפתח בשבת (13.9) בגלריה גבעת חביבה (אוצר: פריד אבו שקרה). אגבאריה, שנע על הקו בין מוסמוס לאום אל פחם, יציג ציורים וירטואוזים לצד מיצבי ברזל דקים ומיצב צבר שהכין במיוחד לתערוכה. אגבאריה חוקר את עברו בידיים: הטקסטורות הגסות שגרף מהאדמה, שאותה הוא מעבד עד היום, מונחות על הקנבס באופן המחייה את ציוריו הריאליסטיים והפנטסטיים גם יחד.

נוף ילדותו, הפראי והטעון, השתנה במהלך חייו והקנה לו תחושות קשות של אכזבה, תסכול וניתוק רגשי, את אלו תרגם לאמנות השולחת שורשים לכל עבר, נאחזת ונעקרת, משתרגת ומרפה. מוטיב השורשים מופיע בכל עבודותיו, כסמל המבקש להינעץ באדמה לאומית, משפחתית וחקלאית, אך נתלש וחושף שורשים חיים בולטים, חושניים ואגרסיביים, המחברים אותו לאביו ואמו, לזיכרונות הילדות ולתרבות, ולתלישה שבה הוא נאחז.

---

---

ישראל הדני בגלריה בטדי ובגלריה חוץות

״סוד הצורות״, תערוכת מקיפה לפסל ישראל הדני שמציינת 55 שנות יצירה, מוצגת במקביל בשני חללים בירושלים – הגלריה באצטדיון טדי וגלריה חוץות (אוצרות: נועה קרוון־כהן וסמדר תימור). למעלה מחצי מאה שישראל הדני פועל במרחב שבין האישי לקולקטיבי, בין הקדוש ליומיומי, בין החומר לרוח. עבודותיו מוטמעות ברחבי ירושלים, הארץ והעולם וחומקות מהגדרה פשוטה או מייחוס סגנוני מובהק.

התערוכה, ביוזמת אגף התרבות והאמנויות בעיריית ירושלים, נולדה מתוך תהליך מחקרי מעמיק שנעשה בשיתוף פעולה הדוק עם האמן, מלווה בטקסטים שנכתבו על ידו, והיא מתמקדת בעבודותיו במרחב הציבורי ובעיקר בעבודות תלויות המקום שנוצרו עבור הסביבה בה מוצבות. שרטוטים, מודלים, עבודות שנוצרו במיוחד עבור התערוכה לצד צילומים, הקרנות וקטעים דוקומנטריים מזמינים את הצופים להלך בעקבותיו של הדני ויעניקו אפשרות להביט אחרת על המרחב שבו אנחנו חיים.

---

ישי חוג׳סטה בבניין אורי ליפשיץ

״סנכרון״, תערוכת יחיד לישי חוג׳סטה, תפתח הערב (11.9) בבניין אורי ליפשיץ (אוצר: יונתן קפלן), ובה ציורים ועבודות נייר מהעת האחרונה. חוג׳סטה מחפש משטחים שביכולתם לשאת רוויה, כלי קיבול איתנים, שעליהם הוא עורם ומארגן קצוות של אסוציאציות מעורפלות.

מתוך דיאלוג שמעוצב תחילה על ידי הימור – הרציונליות היא רק מערכת אחת מיני רבות – נולדת פרקטיקה של יצירה עם מבנה ייחודי שבאמצעותה מנווט חוג׳סטה את הבלתי־קבוע, ומייצר נקודת מבט קוהרנטית הפועמת בין כאוטיות לבין מורכבות, ומשתנה באופן סימביוטי עם עיר האביב הנצחי, שבה זירות מתנשאות על גבי מישורים ששטיחותם מעיקה, נופלות ונוחתות בדממה על החול.

---

טלי בלומנאו ויהושע גריפית בגלריה מחניים

שתי תערוכות יחיד חדשות מוצגות בגלריה מחניים: הראשונה, ״צווארון כחול וכיס״ של טלי בלומנאו (אוצרת: ענת גטניו), שבעבודותיה בולט בד הכותנה הכחול, המוכר היטב מעולם בגדי העבודה. הבגד משמש בעבודות כחומר גלם, אך גם כתוכן הנוגע בזיכרון אישי וקולקטיבי. בלומנאו מתמקדת בדימוי האיקוני של בגדי העבודה הכחולים, הנושאים עמם מטען אידאולוגי והיסטורי כבד־משקל.

השנייה, ״השקט לא משאיר סימנים״ של יהושע (שוקי) גריפית (אוצר: רוני גריפית), שבה עבודות שנעשו אחריי פרוץ המלחמה, ומתוך הרצף הכרונולוגי שואלת על הסימנים שהקדימו את המחדל. העבודות בתערוכה מחולקות לכמה סדרות, מלפני, תוך כדי המלחמה ואחריה. גריפית עושה בתערוכה שימוש במגוון טכניקות, ביניהן עבודות על נייר, על עץ לבוד ועל בד, העוסקות בעתיד לקרות, בסימנים הנראים או לא, דרך גריפית.