פסטיבל ריזומטיק: פאנזינים, כתבי עת, מלאכות הדפס ותרבות שוליים

אלכס סספר

אלכס סספר הוא אמן מולטידיסציפלנרי, מוזיקאי, במקור מברזיל, וחי כרגע בתל־אביב. העבודה שלו משלבת מגוון של מדיומים – קולאז׳, ציור, רישום ומוזיקה – כולם נולדו מהמעורבות שלו בתרבות האנדרגראונד, החל משנות ה־80. כאמן אוטודידקט הוא החל את העשייה שלו בסצנת המוזיקה של ברזיל בשנות ה־80 וה־90, כשיצר פנזינים ועיצב עטיפות ללהקות. 

״בעבודות האחרונות שלי אני מתמקד בקולאז׳ים. אני משתמש בצילומי פילם ונגיטיבים, ועם הזמן הגעתי ליותר אבסטרקטיות. אני מתעסק בנושאים של זיכרון ואנונימיות דרך חומרים שאני מוצא בארכיונים. ליריד אני מביא קסטות של חומרים מוזיקליים מהזמן האחרון ושיתופי פעולה עם אמנים אחרים, וגם פאניזים ופרינטים שיצרתי בשנים האחרונות, מאז שעברתי לישראל״.

אלכס סספר. צילומים: מ״ל

נדי הצייתן (נדי ון שטופ)

״התחלתי לעשות פנזינים אחרי שביקרתי בפסטיבל הפנזינים בחצר של הצימר הראשון. אחר כך נתקלתי ב׳טחינה נוזלת׳ ובכיתי מרוב צחוק. הפנזין הראשון שעשיתי, ׳אשליה גדולה (חוברת הצדעה למלש״ב ולמי־שכבר־ביזבז־את־שנותיו־היפות־בשדות־הכיבוש־והקטל)׳, היה מעין קומיקס־מצולם, שעשוי מתמונות מסרט של ז׳אן רנואר. הוספתי להם דיאלוגים וכותרות על חוויות הצבא שלי בשטחים.

״ב־2021 הוצאתי פנזין שקראתי לו ׳בנצחון מהיר׳ (התכוונתי אז לשגרה הבנאלית והמושתקת מאז 1967). הרכבתי אותו מסדרה של קולאז׳ים צבעוניים וגדולים שיצרתי על הכיבוש, ההדחקה של החברה הישראלית, ועל המנגנונים שמאפשרים אותם – מהמנהל האזרחי ועד חותמת הגומי של בג״ץ. 

״הרעיון היה לעשות משהו כמו הפנזינים של הפאנק, או חוברות אינפורמטיבית של השמאל, אבל שיהיה צבעוני ופופי. עכשיו, אחרי הזוועה של המלחמה בעזה ובגדה, הוא נראה נאיבי מדי, או כמו מניפסט פאשיסטי שחוגג את הפשעים שלנו. תלוי איך אתה מסתכל על זה. אז כרגע, אני לא מוכר אותו.

״לריזומטיק אני מביא את ׳שתיקה גדולה׳ (2022), שנוצר אחרי שהבן שלי, כשהיה בן חמש וחצי, ראה את ׳הטוב הרע והמכוער׳. הוא התלהב נורא וחצי שנה צייר רק קאובואים. אחרי כמה שנים החלטתי לגזור חלק מהדמויות שצייר ולהדביק אותם בקולאז׳ים. 

״הוא אהב את זה וגם עשה כמה קולאז׳ים בעצמו. עשיתי סדרה של שלושה פנזיני ׳קאובואים׳ שחוגגים את המשיכה שלנו, כבר בתור ילדים, לנשק ולאלימות, שהמיליטריזם מנצל יפה כשאנחנו בגיל המתאים.

״הפנזין השני שאני מוכר ביריד, ׳הצימר והציור הרומנטי׳, הוא מחווה ל׳צימר״׳. זה סוג של אלבום גלויות צבעוניות, של זכרונות מהופעות ב׳צימר׳ – בחדר חשוך וחסר־חמצן עם הילדים המוזיקליים והסקרנים של המתנ״ס הביזארי. הבסיס הם קולאז׳ים שהרכבתי מאיורים שגנבתי מספר ילדים מדהים על מוזיקה (איורים של נורמן יאנג מהספר My First Book of Music) שהדבקתי על אריחים ואיורי חלל, על רקע ציורים מהרומנטיקה הגרמנית״. 

נדי הצייתן (נדי ון שטופ). צילומים: מ״ל

סטודיו רשת

עמית גביש – אמנית רב־תחומית, בוגרת המדרשה לאמנות בבית ברל – הקימה את הסטודיו שלה מיד כשעברה לחיפה, במטרה להקים מקום שיחבר אותה לעיר ולאנשים, ויהיה גם הסטודיו שלה. המתח שבין הצורך בפרטיות ובחקר אישי לבין הרצון לפתוח את הדלת לאנשים ולמפגשים הפך עם הזמן למה שהיא קוראת לו היום ״סטודיו רשת״, מקום שחי ונושם בין אינטימיות לשיתופיות.

״נחשפתי לטכניקת הדפס הרשת לפני כשש שנים, במקביל להתעניינות שלי בעולם הגרפיטי ואמנות הרחוב. התאהבתי בחופש, בנגישות ובאופן שבו אמנות יכולה להתקיים בחוץ, לעיני כולם. מתוך התהליך הזה נולדה דמות האלטר־אגו שלי, TEOMA, דמות נשית עם אף גדול, גוף מעוות ותמיד ערומה, שמתקיימת בעולם בפני עצמה. 

״כשהדמות יצאה לרחוב, הרגשתי שאני סוף־סוף מציגה את מה שהיה חסר לי במרחב הציבורי. היא נולדה מהרצון שלי לקחת חלקים אישיים בזהות שלי, כמו היותי אחות תאומה, אישה ואמנית ולבחון את ההשפעה של זה בעולם בחוץ. 

״לצד ההתנסות באמנות רחוב הצגתי ציורים בכמה גלריות, אך חוויות לא פשוטות גרמו לי להבין שהתצוגה המסורתית מכבה אותי. הרגשתי חשופה מדי מול קהל אנונימי, ושהפרשנות של אחרים מאיימת עלי. דווקא דרך הדפס הרשת מצאתי דרך חדשה לנשום בתוך היצירה, אפשרות לראות באמנות שלי משהו נגיש, שימושי, כזה שיכול להתלות בבית של מישהו או להפוך לפריט לבוש. 

״לאורך זמן למדתי לטשטש את הגבול בין ׳אמנות׳ ל׳פרינט׳, ולהבין שכל צד מזין את השני. את הפרינטים גיליתי ביחד עם העשייה הקולנועית שלי ועבורי יש ביניהם חיבור, הם מאפשרים לי לגעת ביותר אנשים ושהיצירה שלי תשהה איתם למשך יותר זמן״.

עמית גביש, סטודיו רשת. צילומים: גיל מיודוסר באומן

אסטרואיד

אסטרואיד הוא פנזין חודשי המהווה נקודת מפגש בין ספרות, אמנות, דפוס ויצירה עצמאית. את הפנזין עורכות, מדפיסות, מקפלות ומפיצות עצמאית רינה ז׳אן ברוך, חוקרת ספרות, כותבת, עורכת ומתרגמת; ואופיר מרום, aka לא כיף לי, אמנית ומפעילת הריזו בסדנת ההדפס במרכז פירמידה. 

״אל השם אסטרואיד הגענו יחד. חשבנו שההגדרה של אסטרואיד יכולה להתאים לפנזין שלנו, משהו שמגיע מהחלל החיצון, גוף קטן במערכת השמש, שמסוגל לגרום נזק או השפעה גדולים. הפנזין נוצר כדי ליצור מקום מפגש לאמנות ולספרות, באופן קטן וממוקד. שתינו אוהבות מאוד את המדיום הפנזיני, על כל האפשרויות שהוא פותח, על העצמאות והחירות שלו״.

בכל גיליון משתתפים כותב.ת ואמנ.ית ויזואל.ית שונים; עבודותיהם מוצגות יחד בחוברת קטנה וקומפקטית המודפסת באמצעות הריזוגרף של סדנת ההדפס בפירמידה, חיפה. הפנזין מחולק בחינם בנקודות שונות בחיפה ובתל אביב. הפנזין מודפס מאז פברואר 2024 וצבר קהל נאמן של קוראים ואספנים. בין הכותבים והאמנים שהופיעו באסטרואיד: מירב גבעוני הרושובסקי, יונתן שגיב, אסתר וולק, מאור פרידמן, אורן רוזנסל ובן בואנו.

ביריד יוצגו גיליונות מהחודשים האחרונים ואת גיליון החדש, מספר 20, שבו משתתפים ערן שאשא עברון ומור אסרף.

אסטרואיד. צילומים: מ״ל

הפנזין הפילוסופי 

הפנזין הפילוסופי נולד מתוך הרצון של מאיה דרנל – בעלת תואר שני בפסיכולוגיה קוגניטיבית, מעצבת ואקטיביסטית – לחבר בין פילוסופיה לחיים האמיתיים, ולהביא תכנים פילוסופיים אל הרחוב בשפה ברורה. הגיליון הראשון יצא באפריל 2024, כשברקע המלחמה בעזה והמאבק להחזרת החטופים היו בעיצומו. הפנזין הוא חינמי וכל גיליון מתמקד בנושא ופילוסוף אחר. 

עד כה יצאו ארבעה גיליונות: ״מושגים מהגותה של הפילוסופית סימון וייל״, ״אי־אלימות על פי מרטין לותר קינג״, ״מרעיונותיו של סרן קירגור על חרדה״ וביריד ״ריזומטיק״ תוכלו למצוא את הגיליון הרביעי והחדש: ״ממחשבותיה של מרת׳ה נוסבאום על פחד, כעס ונקמה״. 

״אני בוחרת נושאים במטרה לעודד חשיבה ביקורתית ולעורר תקווה, ומאמינה שבעצם ההרהור בשאלות פילוסופיות, כמו מה מוסרי או איך נכון לחיות, אנו נעשים רגישים יותר לעולם שסביבנו ולעצמנו. הבחירה להביא את זה כפנזין מודפס, שאפשר לעלעל בו, להניח, להרהר ולחזור אליו אחר כך, מאפשרת יחס איטי וקשוב יותר לתוכן, בהשוואה לגלילה אינסופית בטלפון. 

״כשפנזין כזה מונח פתאום בבית קפה או על ספסל ברחוב, הוא מעורר סקרנות ומזמין שיחה. את הדימויים אני יוצרת בטכניקות ידניות שונות כמו לינוקאט, קולאז׳ וציור״.

מאיה דרנל, הפנזין הפילוסופי. צילומים: מ״ל

פסטיבל ריזומטיק
סופ״ש של תרבות עצמאית מודפסת במסגרת אירועי ״אוהבים אמנות, עושים אמנות״
ת״א תרבות המחוגה, המחוגה 13, תל אביב
24-25.10