כל מה שחשוב ויפה
ציקי אייזנברג בגלריה חנינא
ציקי אייזנברג בגלריה חנינא

הרשימה המשותפת // 23.10.25

נונפיניטו בארטפורט; ציקי אייזנברג ומתן גולן בגלריה חנינא; דועא בסיס ופסי קומר בסטודיו משלך; רועי וילנר ואיתמר נמני בגלריה הקוביה; מלאכי חבלה בבניין אורי ליפשיץ; פאתן אבו־עלי, אן דייץ׳ וקולקטיב בתי ספר במפעל

ציקי אייזנברג ומתן גולן בגלריה חנינא

״רוג׳ום״, תערוכה משותפת לציקי אייזנברג ומתן גולן, תפתח הערב (23.10) במשכנה החדש של גלריה חנינא (שביל המפעל 5, קומה, 4 תל אביב). הרוג׳ום, מערום אבנים נמוך, שימש בתקופות עתיקות כגלעד למבני קבורה, ואילו במרחב המודרני הוא משמש מטיילים כדרך עממית לסימון שבילים. כערימה זמנית של אבנים, הנבנית משכבות שונות ונמדדת בגובהה ובאיזון העדין שבין חלקיה, הרוג׳ום חושף את המתח שבין יציבות לארעיות.

בתערוכה יציג אייזנברג תצלומים ופרוטאז׳ים יחד עם סדרת קולאז׳ים, שבהם הוא מציף את השכבות ההיסטוריות של העיר. הוא קורע ומחסיר, מסתיר ומאחה, ובונה תחביר חזותי חדש שאינו כבול לגבולות השיח הציוני. לצדו, יציג גולן פסלים הבנויים מערימות ומצורות סלעיות וגיאומטריות – גליל, קובייה, סהר – שנלקחו כהשראה מהשפה האדריכלית של אנדרטאות מקומיות. האיזון שנוצר בין החלקים אינו מעניק תחושת עוצמה, אלא להפך – מעלה שאלות על שבריריות, זמניות ותלות הדדית בין חלקי המכלול.

מתן גולן

מתן גולן

ציקי אייזנברג

ציקי אייזנברג


נונפיניטו בארטפורט

״נונפיניטו״, תערוכת סוף תוכנית הרזידנסי השנתית, תפתח הערב (23.10) בארטפורט בתל אביב (אוצרת: ורדית גרוס), ותציג פרויקטים ורעיונות חדשים שצמחו בשתי הקומות העליונות של ארטפורט במהלך השנה האחרונה. התוכנית השנתית כוללת לצד הסטודיו גם מפגשים שבועיים, והזדמנויות משותפות ליצור, לקרוא, לדבר ולחשוב יחד.

נועה שוורץ תציג בתערוכה עבודות חדשות שביניהן גם שולחן המותאם באופן אישי למפעילות הגלריה; אלכסנדרה צוקרמן בסדרת עבודות מבוססות אריגה; טליה קינן מייצרת חלונות מדפי נייר; דניאל קיצ׳לס נעזר בכלים חסרי רגש לכתיבת שירים על שאלות מוסריות; אורי וויינשטיין מוצא את הקשרים בין חומרים שונים שנאספו ברחוב וחביב קפצון מנפיש חפצים המונחים על גבי שולחן למחזה רב־קולי.

אלכסנדרה צוקרמן. צילום: אלעד שריג

אלכסנדרה צוקרמן. צילום: אלעד שריג

אורי וויינשטיין

אורי וויינשטיין

נועה שוורץ

נועה שוורץ


דועא בסיס ופסי קומר בסטודיו משלך

שתי תערוכות יחיד ייפתחו מחר (24.10) בסטודיו משלך בירושלים. הראשונה, ״אדמה רטובה״ של דועא בסיס (אוצרת: טל בכלר), שבה היא חוקרת את המרקם שבין שורשים תרבותיים, זיכרון אישי וזהות נשית. דרך עבודה עם גוף, חומר וקהילה, היא בוחנת את מקומה בתוך מערך של שייכות, זיקה למסורת, וחיפוש אחר מרחב פנימי שבו קולה האישי מבקש להישמע.

השנייה, ״שברירים״ של פסי קומר (אוצרת: מיטל מנור), שבה היא מתבוננת במתח שבין בנייה לשבר, ובין יציבות לארעיות. באמצעות מיצב תלוי מקום ומורכב מעבודות פיסול ווידאו, יוצרת קומר מבנים חסרי סדר, מתעתעים ונזילים, שנולדו מתוך תחושת חוסר ודאות קיומית. בנייה זו, שאינה שואפת להשלמה או סיום, חושפת את האפשרות לטרנספורמציה מתמדת.

דועא בסיס. צילום: סטילס מווידאו

דועא בסיס. צילומים: סטילס מווידאו


birds

רועי וילנר ואיתמר נמני בגלריה הקוביה

״כס״, תערוכה משותפת לרועי וילנר ואיתמר נמני, תפתח הערב (23.10) בגלריה הקובייה בירושלים במסגרת תוכנית השהות חדר זוגי #8 (אוצרת: דביר שקד). בתערוכה חוקרים השניים את את אתר הקתיסמה (כנסייה ביזנטית שסימנה על פי המסורת הנוצרית את המקום שבו עצרה מריה ההריונית לנוח בדרכה לבית לחם) ואת המדיום הצילומי; ומבקשים לחשוף את הפסיפס הרעיוני שמרכיב את המקום ולהציגו בחלל הגלריה.

באמצעות פרקטיקות, מתודות ומקורות מידע שונים – צילום אנלוגי ודיגיטלי, עיבוד ממוחשב וניתוח נתונים, הם מעלים שאלות על ההיסטוריה של המקום, ושאלות רחבות יותר על אמנות וצילום והאפשרויות הטמונות בהם.

רועי וילנר. צילום: מ"ל

רועי וילנר. צילום: מ”ל

איתמר נמני

איתמר נמני

birds

מלאכי חבלה בבניין אורי ליפשיץ

התערוכה הקבוצתית ״מלאכי חבלה״ תפתח מחר (24.10) בבניין אורי ליפשיץ בתל אביב (אוצרת: אלישה קמיאן קשדן), ותפגיש קבוצה בין־דורית של אמנים ואמניות הנושאים ביצירתם את האנרגיה הטעונה של הניסיון להחזיק בשני הקצוות – המלאך והמחבל שבתוכנו – ולבחון כיצד כוחות של הגנה ושל פירוק מתקיימים זה לצד זה, ואף נובעים זה מזה.

התערוכה בוחנת את דמותו הכפולה של המלאך; לא כשליח של חסד בלבד, אלא גם ככוח חותך. הוא מגונן ופוגע, מרפא ופוצע, נוכח ברגעים שבהם הסדק הוא תנאי לגילוי או עילוי. העבודות מתמקדות ברגעי שבר שבהם הדימוי מאבד את אחיזתו, והגוף, החומר או הדמות נחשפים במאבקם הפנימי.

מוחמד טוח'י

מוחמד טוח׳י

חן כהן

חן כהן


פאתן אבו־עלי, אן דייץ׳ וקולקטיב בתי ספר במפעל

שתי תערוכות חדשות מוצגות במפעל בירושלים: הראשונה, ״סהרורית״, תערוכה משותפת לפאתן אבו־עלי ואן דייץ׳ (אוצר: ניב גפני), שבה הן מביטות בעולם מתוך מצב תודעתי של התעוררות עדינה מתוך חשכה. העבודות מתפקדות כגופי אור קטנים בתוך מציאות רוויית כאב, חושפות את היופי הסמוי בין סדקי היומיום.

השנייה, ״שעת שהייה״, תערוכה מאת קולקטיב אמני.ות בית ספר (אוצר: דורון גליה־קינד), שמציגים מרחב טעון, מתנודד, אבל מלא בכוח חיים. מתוך שברי יומיום של מורים, תלמידים ומחנכים, נרקמת מפת מסע רגשית־חברתית שמחפשת קרקע יציבה בתוך ים מתהפך. העבודות בתערוכה נוגעות בשפה, בגוף ובתנועה כמרחבים של חקירה ועמידה אל מול השחיקה והסערה.

מעבר לתוכן מרכזי, for shortcut key, press ALT + zמעבר לסגיר, for shortcut key, press ALT + x
Silence is Golden