מה נשמע // סקרנית

מי אני

שרון קנטור, כותבת ומבקרת, מוסיקאית, שדרנית. בשנים האחרונות הגשתי את מגזין המדע שלושה שיודעים, יצרתי סדרת הסכתים בשם כחול לבן וכל השאר עבור שנקר, שעסקה בהיסטוריה של העיצוב הישראלי דרך פריזמת הצבעים. הגשתי את ההסכת הספרותי גב הספר ובחודשים האחרונים מגישה ועורכת את ״סקרנית״ של ״כאן הסכתים״. עשינו כבר 26 תכניות ואפשר לשמוע אותנו כאן, מלבד השידור ברדיו ב״כאן תרבות״ בימי חמישי בשעה 9 בבוקר.

על מה מדובר

ההסכת מציע שיחות סביב המפגש בין טכנולוגיה, חברה ותרבות. אנחנו לא הסכת טכנולוגי, לא סוקרים חידושים, אלא מתרכזים באופן שבו טכנולוגיה משנה את מי שאנחנו, בני האדם, דבר שקרה גם בתקופת האבן, כשסיתתנו את האבנים הראשונות, וגם עכשיו. 

לפעמים אנחנו מארחים מישהו לשעה שלמה, אבל לרוב אנחנו עורכים שלוש שיחות עם חוט מקשר ביניהן, ורצוי גם עם זיקה לאקטואליה, אבל לא האקטואליה של הכותרות הראשיות. לדוגמה, לפני מספר שבועות נערך מצעד צבאי גדול בכיכר טייננמאן, בהשתתפות קים ג׳ונג און, שי ג׳ינפינג ופוטין. במהלך המעמד הזה – ארוע של מלחמה וראווה – הוקלטו שי ופוטין ללא ידיעתם כשהם מדברים על אפשרות של חיי נצח בזכות חידושים רפואיים. 

מבחינתנו זו הייתה הזדמנות לדבר על הגישות השונות להארכת חיי האדם ולמלחמה במוות, ועל הקשר בין השאיפה הזאת לברוני הטכנולוגיה. בגלל שהגישה שלנו היא מאוד אינטרדיסציפלינרית, לא מאוד קל למצוא מרואיינים לתכנית. אנחנו בפירוש לא מחפשים את המרואיינים המובהקים, אלא את אלו שנמצאים בחשיבה יותר כללית, אבל המפיק המצוין של התכנית, עדי אפרת, צד אותם בכשרון.

בגלל שהגישה שלנו היא מאוד אינטרדיסציפלינרית, לא מאוד קל למצוא מרואיינים לתכנית. אנחנו בפירוש לא מחפשים את המרואיינים המובהקים, אלא את אלו שנמצאים בחשיבה יותר כללית

השם שלי

במקור חשבתי על שמות שונים. על השולחן היו ״האדם הבא״, ״עיבוד הכרה״ ועוד. מנהל ״כאן הסכתים״, תומר מיכלזון, הציע את ״הסקרנית״ – והתפשרנו על הסרה של ה׳ הידיעה כי טענתי שזה נשמע כמו סרט פורנו מהסבנטיז. השם ״סקרנית״ עדיין נשמע לי קצת אופטימי מדי, נשי מדי ואישי מדי לאטיטיוד הכללי שלי, אבל הוא באמת מאפשר לי להכניס כל מה שמעניין אותי תחת המטריה הזאת, כולל, לדוגמה, השמעת מוסיקה שיוצרות פטריות. חוץ מזה תומר תמיד צודק.

הפעם הראשונה

התכנית הראשונה עלתה בפברואר 2025. אפיינו את דור הבטא, הדור החדש שהצטרף בראשית השנה למצעד הדורות ועל עצם החלוקה הדורית (עם ד״ר יובל דרור). דיברנו על השילוב של תכני בינה מלאכותית במערכת החינוך (עם פרופ׳ ארנון הרשקוביץ) והצגנו ספר ותערוכה חדשים של האמן והבמאי יואב רודה שנקראים ״הרוח במכונה – קטעים וחרוזים עבור בוטים ביטניקים״.

נשמע טוב

אני אוהבת את הפרק אנשי החולדה כאן. דיברנו בו על ״אנשי החולדה הסיניים״, צעירים סיניים שלא יוצאים מהמיטה אף פעם. הם רק בטלפון שלהם, מקסימום מזמינים אוכל. כמובן שהאקט העצלני והבדלני במופגן הזה זוכה בעצמו לשיתופים דיגיטליים ונכנס כך למשחק הכלכלי (עם פרופ׳ ניקולס ג׳ון). 

עוד דיברנו על המקרה המוזר וההשלכות האתיות בסיפור המדהים על אדם שנרצח והוחזר, בעזרת בינה מלאכותית, להעיד במשפטו שלו (עם עו״ד עמית אשכנזי). סיימנו בשיחה על התערוכה ״שולחן עבודה״ שמוגדרת כ״תערוכה פיזית על עידן דיגיטלי״ – שוחחנו עם האוצר יובל סער. כלומר, איתך. היית מאוד מעניין.

עוד תכנית שאהבתי היא שלום, חבר – כשהצ׳ט מעדכן גרסה. שוחחנו עם ד״ר שי סתרן על המשבר של משתמשי chatgpt4 עם המעבר לגרסה החכמה יותר והמדויקת יותר. תום דיבון דיבר איתנו על ההשתנות של הרשתות החברתיות ממשהו חברתי ושיתופי לפלטפורמה מקצועית שמוחצת את חיי היומיום. סיימנו עם סרט קצר של אלה אלטמן על מערכת יחסים בין שתי שחקניות שמאמנות בינה מלאכותית. 

אני חושבת ששתי התכניות מייצגות נאמנה את סדר היום של התכנית. אנחנו משתדלים לקבל את פני המחר בהתלהבות מהולה בחשדנות.

אולי יעניין אותנו גם

המצב הפוסט אנושי של כרמל ויסמן, אחת הנשים החכמות בישראל. לראייתי ההסכת שלה הוא האח הגדול והרציני של ״סקרנית״. ריח ויניל בכאן 88 – סליחה על הדימוי השחוק, אבל בהקשר ההיפי הזה אולי זה ראוי: אורי ב״ש הוא מעיין בלתי נדלה של ידע מוסיקלי, בעיקר בכל האמור ברוק פסיכדלי משנות ה־60 וה־70. כל תכנית שלו היא מאסטרפיס. השידור הראשון שלה הוא בשישי בערב אבל כמובן שכל התכניות נמצאות להאזנה ברשת.