בוואריה פוגשת את ישראל - באיור
נציגות מדינת בוואריה הזמינה עשרה מאיירות ומאיירים ישראלים ליצור עבודות מקוריות חדשות, לציון 60 שנות יחסים דיפלומטיים בין גרמניה לישראל. העבודות יוצגו בתערוכת פופ־אפ באירוע שיתקיים ביום חמישי (20.11) בבית פליציה בלומנטל
לציון חגיגת 60 שנות יחסים דיפלומטיים בין גרמניה לישראל, הזמינה נציגות מדינת בוואריה עשרה מאיירות ומאיירים ישראלים – בוגרים טריים של שנקר, בצלאל ומכון טכנולוגי חולון – ליצור עבודות מקוריות חדשות. כל אחד התבקש לפרש מחדש סמלים בוואריים וישראליים יחד, ולחבר ביניהם ביצירה אחת.
המאיירים בחרו זוגות של מושגים שנראים בתחילה חסרי קשר – כמו כלבי דאקל ומטקות, טירת נוישוונשטיין ושקשוקה, פרח אדלוויס וים המלח – ושילבו ביניהם לכדי יצירות חדשות ומפתיעות. במגוון טכניקות וסגנונות אמנותיים, העבודות מציגות דיאלוג חזותי עשיר ומעורר מחשבה, המספר את סיפורו של החיבור הייחודי בין גרמניה לישראל.
העבודות יוצגו בתערוכת פופ־אפ שתתקיים כחלק מאירוע פסט תרבות (FEST TARBUT) ביום חמישי 20.11 בבית פליציה בלומנטל בתל אביב. האירוע, ביוזמת שגרירות גרמניה וארגונים שותפים לה, יציין את שיתוף הפעולה התרבותי העשיר בין שתי המדינות, בחגיגה של מחול, מוזיקה, אמנות, תיאטרון, הרצאות קצרות ועוד.
אביב צדוק
האיור של אביב צדוק נוצר בהשראת סרטון המתעד מטיילים המטפסים אל ה־Zugspitze, הפסגה הגבוהה ביותר באלפים הגרמניים. התנועה הקבוצתית שלהם יצרה הקבלה חזותית לדימוי של זיתים התלויים על ענפי עץ. העבודה מבקשת לבטא את החיבור הבלתי צפוי בין שני עולמות שנראים חסרי קשר, ולהפוך אותו למטפורה פואטית. הביצוע בצבעי מים משקף אהבה לצבע, לטקסטורה ולפרטים הקטנים.

אביב צדוק
איה ניב
האיור של איה ניב מציג פריחה במקום שאין בו חיים – שילוב סוריאליסטי בין פרח האדלוויס לים המלח. המפגש ביניהם מסמל את היכולת לייצר משהו חדש ויפה מתוך חיבורים שאינם טבעיים או צפויים. הפלטה הצבעונית הבוהקת שואבת השראה מהנוף יוצא הדופן של ים המלח – מרחב כמעט על־טבעי שבו הבלתי אפשרי נדמה כאפשרי, ופרח עשוי לפרוח בלב המים המלוחים.

איה ניב
עמנואל נג׳רה
בהשראת תרבות האיור הגרמנית, שבה כלבי הדאקל מופיעים לעיתים קרובות בסצנות יומיומיות רוויות הומור ועקשנות, האיור של עמנואל נג׳רה מדמיין כיצד היו מתמודדים הכלבים עם החום, הרעש ומשחקי המטקות של תל אביב בקיץ. אם בגרמניה הדאקל מטייל בפארקים מסודרים וברצועה, כאן הוא נטמע באנרגיה ובכאוס התוססים של העיר.

עמנואל נג׳רה
יסכה זיתון
האיור של יסכה זיתון מציב את טירת נוישוונשטיין הבווארית במרכז מזרקת שקשוקה מבעבעת, המוקפת בסמלים ישראליים מוכרים ובמלאכי חלות מעופפים. התוצאה היא מחווה צבעונית, הומוריסטית וסוריאליסטית לקשר התרבותי שבין גרמניה לישראל – חגיגה ויזואלית גדושה בתבלינים, עגבניות ושמחת חיים.

יסכה זיתון
מיקה ירושלמי
דמויות הלבושות בבגדים בוואריים מסורתיים מתוארות באיור של מיקה ירושלמי כשהן מבלות ומשחקות בחופי תל אביב. אף שנראות כאילו הגיעו ממקום אחר, הן משתלבות בטבעיות בנוף המקומי. הרעיון נולד מתוך רצון לגשר בין פולקלור בווארי לישראלי, באמצעות שפה גרפית שטוחה וצבעונית בהשראת כרזות ישראליות משנות ה־50 וה־60.

מיקה ירושלמי
אורן רוזנסל
האיור של אורן רוזנסל מציגה את שדרות רוטשילד של תל אביב – מהקיוסק הראשון ועד לפסל ״התרוממות״ – כמתפתלות בתוך נופי האגמים של בוואריה. הפלטה הצבעונית מחברת בין הגוונים הבהירים והחמים של ישראל לבין הירוקים הרכים של גרמניה, ויוצרת דיאלוג ויזואלי בין שני עולמות נפרדים אך הרמוניים.

אורן רוזנסל
רותם קודיש
במרכז הסצנה שאיירה רותם קודיש יושבות שתי נשים מבוגרות על ספסל רחוב ומאכילות יונים – תמונה יומיומית שאפשר למצוא כמעט בכל מדינה. כל אחת מהן פונה אל חברתה בשפתה – ״שלום״ ו״סרבוס״ – כמחווה לקשר המתמשך והחם בין שתי האומות. דרך רגע פשוט ואנושי, האיור ממחיש את הרצון לשמר מערכת יחסים של קרבה ואכפתיות גם בתקופות מורכבות.

רותם קודיש
שי ירדני
כיכר דיזנגוף התל אביבית מתמלאת באיור של שי ירדני בדמויות האיקוניות מתוך קלפי המשחק הבוואריים Schafkopf, שכל אחת מהן מוצאת את דרכה להשתלב בסצנה המקומית התוססת. הקומפוזיציה, המושפעת ממיניאטורות פרסיות, נמנעת מהיררכיה ברורה ומאפשרת לעין לשוטט בין הפרטים. הצבעוניות העזה וההשטחה הצורנית שואבות השראה ישירה מהקלפים עצמם, ויוצרות תחושת ״בלאגן״ תוסס ומלא חיים.

שי ירדני
סיוון שחר
האיור של סיוון שחר מתאר חגיגת אוקטוברפסט המתפרשת על גגות ובמרפסות בנייני הבאוהאוס של תל אביב. החוגגים ממלאים את החללים בשירה, מוזיקה ושמחה, ותזמורת מנגנת על אחד הגגות. עצי הפיקוס הסובבים את המבנים מדגישים את הקשר למרחב המקומי. השימוש בצבע ובקומדגיש את תחושת החופש, השמחה והקלילות של הפסטיבל, בתוך הקצב האדריכלי של העיר.

סיוון שחר
יפית קורולפ
האיור של יפית קורולפ מתאר מפגש בין שוק חג מולד גרמני לשוק ישראלי מקומי, ויוצר סצנה שוקקת חיים המשלבת בין שתי תרבויות שונות לכדי דיאלוג חזותי אחד. אלמנטים משני העולמות נשזרים זה בזה – דוכני מזכרות, אורות חגיגיים, ריחות תבלינים וצלילי שוק רועשים – ויחד הם יוצרים אווירה חמה, צפופה וקסומה. באמצעות עומס חזותי מחושב ושפה צבעונית עוטפת, העבודה מזמינה את הצופה לשוטט בין הדוכנים, לפגוש את האנשים ולהרגיש את המפגש האנושי. זהו שוק שמאחד בין רוח החג האירופאית לבין האופי המקומי, ובו נרקם חיבור תרבותי חדש דרך מבטו של האיור.

יפית קורולפ
בוואריה פוגשת את ישראל
אוצר: יובל סער
מאיירות ומאיירים: אביב צדוק, איה ניב, עמנואל נג׳רה, יסכה זיתון, מיקה ירושלמי, אורן רוזנסל, רותם קודיש, שי ירדני, סיוון שחר, יפית קורולפ








