״הנסיך הקטן״: תערוכה בהשראת הספר בבית האמנים כפר סבא

בתוך השבר הלאומי־תרבותי־חברתי, אנחנו נדרשים לנסיך הקטן שבתוכנו, שילחש ויזכיר לנו אמת פשוטה כי ״אין לראות את הדברים היטב אלא בלב בלבד, כי הדבר החשוב באמת סמוי מן העין״ (אנטואן דה סנט־אכזיפרי, ״הנסיך הקטן״).

ספרו של אנטואן דה סנט־אכזיפרי ״הנסיך הקטן״, שיצא לאור בשנת 1943, משמש השראה ליצירתם של אמני ״אמן בעירו״ כפר סבא. בימים אלה הפערים והקיטוב מאיימים לפרק אותנו, והמלך, איש העסקים והשתיין אינם רק דמויות ספרותיות – אלא בבואתנו בשעותינו הקשות והמתמשכות.

לעיתים נדמה ששיחי הבאובב המתוארים בספר – אותם כוחות אופל בעלי זרועות המשתרגות וגדלות – מרעידים את אדמת כוכבינו, ומאיימים לחדור בה פנימה ולהחריבה עד בלי הכר. אנחנו נקראים לשוב אל האהבה הטהורה ולטיפוח השושנה, שעל אף גחמותיה טמונה בה התקווה והצמיחה. לראות את האדם שמולנו, ולבנות יחד מציאות שיש בה לב.

27 אמנים ואמניות התבקשו ל״צייר לי כבשה״ – משפט לכאורה בנאלי, על כוונותיו ומשמעויותיו הנסתרות, שנותח כבר מאינספור היבטים פילוסופיים וספרותיים. בתערוכה הנוכחית הוא זוכה לפרשנות חדשה אל מול הכאן ועכשיו באמצעות יצירות ודימויים חזותיים במנעד רחב של מדיומים, תוך התייחסות לסיפור על הבטיו האקולוגיים, החינוכיים, הערכיים והאישיים. חלק מהאמנים בחרו בפרפרזות, מחאה וביקורת, ואחרים באזכור ״הנסיכים היקרים״ שלנו שאיבדנו.

כך לדוגמה, הפסל של סימה ליבסטר נוצר בהשראת הספר הנסיך הקטן והיצירה הסוריאליסטית ״בגידת הדימויים״ של רנה מגריט. ״צורת הפסל מזכירה את ציורו של המספר בנסיך הקטן – נחש בואה הבולע פיל״, היא מספרת. ״כמו שמתואר בספר, המבוגרים רואים בציור זה כובע, מפני שאינם מסוגלים לדמיין דבר מעבר לנמצא מול עיניהם. בנקודה זו מתחבר ההיגיון של מגריט, בציורו: Ceci n’est pas une pipe (זוהי אינה מקטרת), הוא מצביע על הפער שבין הדימוי לבין האובייקט שהוא מייצג.

״המקטרת בציור אינה מקטרת ממשית, אלא ייצוג של אחת. באופן דומה, בחרתי לכתוב Ceci n’est pas un chapeau (זה לא כובע), אמירה המערערת על הפשטנות שבזיהוי מיידי. השילוב בין שני העולמות מעלה שאלות בהקשר לפרשנות, דמיון מול מציאות, שפה ודימויים חזותיים״.

מוריה מור מספרת אודות פסל המעיל הריק: ״הנסיך הקטן הוא בעיני ילד תמים או לוחם צעיר, סקרן וטהור הבוחן את העולם במבט רענן, נטול מוסכמות ודעות קדומות, ובעל יופי פנימי. ב־7 באוקטובר אבדנו נסיכים יקרים, ועודנו מאבדים את מיטב בנינו, לצערנו.

״מעילו הריק של הנסיך מבטא את ההיעדר והחסר שלאחר מותו. המעיל בלובנו גם מאזכר תכריכים, חף מתג זיהוי ושם, ומכליל בתוכו את כל אותם נסיכים שהותירו אחריהם מעילים ריקים״.

בציור של ניבה הרסגור הנדין, ״ילדים, הזהרו מעצי הבאובב!״, הוורוד, הכחול והסגול שואבים לעולם סוראליסטי המרמז על מציאות חיינו. עצי הבאובב הם כחיילים המכתרים את הכוכב, מכים בשורשיהם המפותלים הזורמים כנהרות דם, מנסים לחדור לכל מקום ולהרוס את הכוכב. השורשים הם כנחשים ערמומיים החושפים את צפונותיהם.

מולם, במעגל החיצוני, הכבשים שנועדו על פי הנסיך לאכול את זרעי הבאובב בטרם יכו שורש, אלא שהם נכשלו במשימתן. כך נותרות הכבשים כעדר ללא רועה. במעגל הפנימי ממוקמים כרובים המקיפים את השושנה בניסיון למנוע מעצי הבאובב לפגוע בה. למרות שהשושנה בספר מוזכרת כגחמנית, הרי היא מושא אהבתו של הנסיך ומהווה סמל לאהבה הטהורה.

נעמי לינזן מציגה ציור שמן על בד ובננות מיובשות. לדבריה ״עץ הבאובב וזרעיו כמשל לעולם האמנות העכשווית, הקונספטואלית והמודרנית, לעומת אמנות העבר והערכים שהיא מייצגת״. באמצעות דימוי עץ הבאובב היא מעלה שאלות אודות מקומו של כל סגנון בעולם האמנות, מושגי מידתיות, כוחנות, והמחירים הכרוכים בכך – ואחריותנו לשמור על האיזון.

---

הנסיך הקטן 
אוצרת: נורית טל־טנא
האמנים: אילת ילין, אירנה אויפה, אנה גורייב, בלה לוין, גדעון שני, גילת גור-אריה, דנה דנה, ורדה בר ניר, זהר גרינבויום, חיה רוזנבלט , יוסף רז, יעל מרגולין, יערה דרימר, מוריה מור, מיכל זהבי, מרקו צליק, נאיר קרמר, ניבה הר סגור, נעמי לינזן, סטלה בכר, סימה ליבסטר, עדנה דאלי, קרן אידה נתן, רות קדרי, רחל פרנק, תמר אלט, תמר יוחאי.
בית האמנים, גלר 4 כפר סבא
פתיחה: 23.11; נעילה: 27.12
6.12 ב־11:00 – פעילות יצירה ״מסע בין כוכבים״
13.12 ב־11:00 – שיח גלריה
20.12 ב־11:00 – הרצאה – חייו ומותו של סנט־אכזיפרי | מיכל זהבי