מתה שרי פארן, מייסדת גלריה פריסקופ

שרי פארן, שייסדה בשנת 1997 את גלריה פריסקופ בתל אביב, מתה היום בגיל 78. פארן הקימה את פריסקופ בדירת מרתף ברחוב בן יהודה בתל אביב, כעמותה ללא כוונת רווח שנועדה להציג – ובמשך שנים היתה היחידה שאכן הציגה – עיצוב ישראלי עכשווי. מיטב המעצבות והמעצבים הציגו בגלריה שליוותה את כל התמורות שעבר עולם העיצוב המקומי, לעיתים הייתה מהמסמנים של תמורות אלו ולעיתים תיעדה אותם.

״כשפתחתי את פריסקופ הבורוּת הייתה ענקית״, סיפרה פארן ב־2011 לרגל ספר (שערכו תומר ספיר ואבי לוין) והתערוכה פריסקופטיבה (שאצרה זיויה קיי) לציון 15 שנה לגלריה. ״אנשים לא ידעו מה זה גלריה לעיצוב: זה היה יצור כל כך מוזר, ולפעמים אנשים נכנסו לגלריה והיו שואלים עיצוב של מה, אם פתחתי מספרה או חנות בגדים. 

״הם לא הבינו את הקטע של להתייחס למעצב כאמן, כיוצר בעל רוח חופשית. גם המעצבים לא היו רגילים לכך: הם השתוקקו להציג לראווה את תהליכי החשיבה, את החופש היצירתי שלהם, מה קורה כשהם לא מוגבלים על ידי שיקולים של תמחור או לקוח. גם הם רצו ליהנות מהחיים״.

בניסיון להסביר מה להיסטוריונית של אמנות מודרנית ולגלריה שמציגה עיצוב עכשווי, הוסיפה פארן: ״כשפתחתי את הגלריה היה קיים ואקום בכל הקשור לתערוכות עיצוב. אף פעם לא התייחסו לעיצוב כאמנות. שאלתי את עצמי מה מושך אותי בכלל למקום הזה, למה אני נמשכת לשם? 

״חנות זה לא, אז אני לא אמכור, מה בכלל המטרה של גלריה כזאת, מי צריך את זה בכלל? המעצבים? הצרכנים? אני? זו קפריזה? זה מאוד הטריד אותי. לא ידעתי איך קוראים לזה, לא היה אז המושג ׳דיזיין ארט׳, אבל הבנתי שאני בדרך הנכונה״.

הם לא הבינו את הקטע של להתייחס למעצב כאמן, כיוצר בעל רוח חופשית. גם המעצבים לא היו רגילים לכך: הם השתוקקו להציג לראווה את תהליכי החשיבה, את החופש היצירתי שלהם, מה קורה כשהם לא מוגבלים על ידי שיקולים של תמחור או לקוח. גם הם רצו ליהנות מהחיים

היא חרשה את הארץ מסטודיו לסטודיו, ממורה למורה, ממקום למקום. זה לקח לה שנה. ״ראיתי שבסטודיות לא קורה כלום. הייתי רגילה לבוא לסטודיו של אמנים ולבחור 10-20 עבודות מתוך אלפים. פה אין כלום. 

״הבנתי שעולם העיצוב פועל בצורה שונה מעולם האמנות. מעצבים רגילים לקבל משימות, הם לא עובדים להנאתם, מה שמטריד אותם הוא הבריף, איך לעצב משהו הכי זול והכי מסחרי. היחיד שאולי עבד בצורה שונה היה יעקב קאופמן. לא הבנתי בדיוק מה הוא עושה, אבל ראיתי שהוא יכול להשתעשע.

״עבדתי כמו מטפס הרים שזורק יתד ועולה עוד צעד, זורק יתד ועולה, ותוך כדי נוצר דו־שיח ביני לבין המעצבים. עם הזמן, פריסקופ נהפכה למוקד שניהל דיאלוג בין המקום לבין המעצבים, בין המעצבים לבין עצמם, ובין המקום והמעצבים לבין הקהל. המעצבים התחילו להתרגל לכך שיש מקום שמוכן להציג אותם בצורה עקבית, שמנסה לגעת במקומות שהם לא מעזים לגעת בחיי היום־יום שלהם. לאט לאט התפתחה שפה חדשה וצורת ראייה חדשה״.

עם השנים איבדה הגלריה מיוקרתה ומהיחודיות שלה. זה קרה במקביל לפתיחתו של מוזיאון העיצוב בחולון ב־2010, לצד תערוכות עיצוב רבות שנפתחו במקומות ברחבי הארץ, והתחרו על תשומת לבם של המעצבים וקהל המבקרים. נוספה לכך העובדה שפארן כמעט ונטשה את עיצוב המוצר הקלאסי ועברה להתמקד בקראפט, תחום שבארץ נחשב לפעמים – לא תמיד בצדק – כפחות יוקרתי.

״ככל שעבדתי עם העיצוב התעשייתי ראיתי שהקראפט נכנס לתוכו״, היא הסבירה. ״בשלב מסוים הקראפט התחיל למשוך אותי. זה נושא שלא טופל אצל אף אחד, ואני ישר מרגישה שאני העובדת הסוציאלית או השופר שלו. 

״יכול להיות שהעיצוב התעשייתי נחלש או שהיה צריך דם חדש. היום הגלריה מרחיבה את תחומי העניין שלה והמדיות זורמות זו לזו, כי ממילא, אם אנחנו מדברים על ׳דיזיין ארט׳, מה זה משנה? מה מגביל? שום דבר. גם תחום האופנה לא מטופל, הטקסטיל מוזנח, ואני חושבת שבזה אני רוצה לטפל״.

שבע שנים לאחר מכן, בשנת 2018, אמרה פארן לרגל התערוכה ״בין לבין״ (שאצרה גלינה ארבלי) לציון 20 שנה לפריסקופ: ״עברתי עם העיצוב הישראלי שלוש פאזות. הראשונה, ההשתלבות שלו בגלובליות, בבין־לאומיות, הפזילה למגזינים ולירידים. כשראינו עיצוב ישראלי במילאנו לא תמיד ידענו שהוא ישראלי.

לאחר מכן היה לו קטע שהוא התחבר לנאו־קראפט, ויצר יחידות חד־פעמיות בסדרות קטנות בנוסח של אמני הקראפט, תוך שילוב של קרמיקה, אריגה וטקסטיל. המגמה השלישית בשנים האחרונות בכל העולם היא זניחת הגלובליזם וחזרה למקומיות מובהקת יותר, וכל אחד מגדיר בדרכו מקומיות: קומבינה, אימפרוביזציה, הגירה, פליטים, אזורי חירום וכן הלאה. זה מחזיר את היוצר לקהילה.

״אחרי שבניתי רפרטואר במשך 20 שנה, ויש כלים, יש תזמורת, עכשיו אפשר לנגן יצירות מסובכות. היום פריסקופ היא לא גלריה טיפוסית: היא קצת מעבדת מחקר, יש לה אופי מחקרי ואוריינטציה אקדמית. מה אתה אומר, אולי צריך לשנות את השם שלה? היא בין גלריה למוזיאון, יש לה טאץ׳ של מחקר בתוכה. אולי נקרא לה מעבדת פריסקופ?״.

הלווית של פארן תתקיים מחר (רביעי 19.11) בשעה 14:00 בבית עלמין כפר נחמן, רעננה.