שלו גיל // ברווזון מכוער, ברבור ובת ים קטנה

אני שלו גיל, מאייר ומעצב בן 35, מתגורר בשכונת בת גלים בחיפה. ברווזון מכוער, ברבור ובת ים קטנה – אסופת אגדות של הנס כריסטיאן אנדרסן – הוא הספר השלישי שאיירתי, אם כי הוא מרגיש הרבה יותר בוגר מקודמיו. בתשעה החודשים האחרונים עבדתי עם הוצאת טל מאי על הספר, שכולל 15 סיפורים ואגדות, ועכשיו הוא בחוץ.

את התהליך התחלתי באיור ניסיון, כדי לבחון את החיבור בין הוצאת הספרים לביני. בחרתי בסיפור ״הנעליים האדומות״ – אחד הסיפורים היותר מאתגרים לילדים של אנדרסן לדעתי. הוא עוסק בכפייה דתית והדרת השונה בנצרות. הסיפור כל כך מחריד, שאיפשהו בסופו (אזהרת ספוילר) לגיבורת הסיפור אין ברירה אלא לכרות את רגליה, ואז כמובן לחזור בה מול הכנסייה ולהשתלב בכל זאת במסלול הדתי (לפרשנותי).

איירתי אותו בשחור לבן לבקשת ההוצאה, אלא שעד מהרה הבנו שיש פה הזדמנות לקחת סיפורים קלאסיים, שחלקם מוכרים מאוד לרוב האנשים, ולתת להם פרשנות ויזואליות בת ימינו. כך, למשוך מחדש את הילדים וההורים ללב האגדות העתיקות שנכתבו לפני קרוב ל־200 שנה בדנמרק.

אחד החששות שלי בפרויקט נבעו מהעובדה שבחרתי לאייר את הספר בטכניקת איור דיגיטלית, כשרק לפני שנה סיימתי קורס איור דיגיטלי אצל המאייר המוכשר מורן ברק. עד כה איירתי ידנית או בהדפס, אבל רציתי להמשיך את ההתמקצעות שלי בטכניקות איור דיגיטלי. אלו טכניקות שעוד לא יצא לי ליצור בהן, לכן התלבטתי האם לקחת סיכון ולהיכנס לפרויקט בסדר גודל כזה עם הטכניקה החדשה.

השאלה שליוותה אותי לאורך כל הדרך היתה כמה רחוק לקחת את הפרשנות הוויזואלית בספר במדד המבוגרים־ילדים, כי הטקסט היה נאמן למקור ובחלק מהסיפורים הוא ממש לא קל לעיכול (בטח לא לילדים)

בסוף החלטתי שאמנם זה ידרוש יותר, אבל בפועל יכול לקדם אותי ולאפשר לי התנסות. אז קפצתי למים. כבר בשלב הסקיצות התבהר לי שאני יכול לעשות את זה למרות החששות, וככל שהתקדמתי והגעתי לבדיקות צבע – הבנתי שזה אפילו יוצא מוצלח.

תהליך החשיבה על טקסט ודימוי מתחיל ברעיון בראש, שאותו אני כותב בסקצ׳בוק, מפתח אותו, ובשלב מסוים, אחרי מחשבה נוספת, מתרגם אותו לסקיצה גולמית – הסקיצה הראשונית. אם היא טובה מספיק אני מעביר אותה למחשב בסריקה, ואם היא אמורפית מדי אני מעביר אותה למחשב ועובד עליה במחשב. החלק המופלא הוא לראות בסוף התהליך את האיור הסופי של הסיפור אל מול הסקיצה הראשונה. כך נולד איור.

השאלה שליוותה אותי לאורך כל הדרך היתה כמה רחוק לקחת את הפרשנות הוויזואלית בספר במדד המבוגרים־ילדים, כי הטקסט היה נאמן למקור ובחלק מהסיפורים הוא ממש לא קל לעיכול (בטח לא לילדים).
באחת השיחות הראשונות שלי עם יותם שוימר, העורך הראשי של טל מאי, הוא נתן לי לגיטימציה לא להתייחס לזה בהכרח כספר לילדים, ואמר שאם בא לי לקחת את זה למקום בוגר יותר – זה בסדר. הגישה שלו סייעה לי לאורך הדרך, בעיקר באזורים רגישים שבהם התלבטתי לא מעט איך להציג את הטקסט.

בסיפור ״מוכרת הגפרורים הקטנה״, לדוגמה (אזהרת ספוילר), יש רגע שבו הקורא מבין שדמות הילדה מתה מקור בלילה. הרגשתי שאני חייב לעזור לאותו הילד שיקרא את הסיפור עם הדימוי, לתת לו תקווה מסוימת או איזו הצעה לריפוי בהתייחסות האיורית שלי לטקסט. עשיתי את זה באמצעות הווינייטה של הסיפור, על ידי הכנסה של דמות הסבתא – דמות שאמנם כבר לא בחיים, אבל מביאה איתה רוך, שלווה והשלמה עם המוות.

סיפור נוסף שהיווה עבורי אתגר הוא ״בגדי הקיסר החדשים״ (כך הוא נקרא לפי התרגום הנאמן לדנית). בחנתי איך מאיירים אחרים בחרו להפיח חיים בסיפור בעבר: הארי קלארק (Harry Clarke), לדוגמה, עושה את זה בצורה מעט סליזית, עם משב רוח רענן ובוגר. אני רציתי לתת את האמת בפנים. הטקסט לא מתחנף לקורא – אז גם אני לא אתחנף.

משמעות הסיפור היא שאנשים מפחדים לומר את האמת כדי שלא ישלמו כך במחיר של מעמד חברתי. אני בחרתי להראות בפריים הזה עירום, מהסיבה הפשוטה שהמלך בפועל לא לובש בגדים – הוא עירום מבגדים וגם עירום במשמעות הרעיונית של העניין. עם זאת, בחרתי לרכך ולעדן את הסיפור עם הומור, על ידי דמויות משנה בפריים.

בגלל שגם עיצבתי את הספר, היה פה אתגר כפול – להשאיר מוצר עם אמירה אחת מהודקת. התחלתי בעימוד הטקסט, תוך שאני מכוון לספרי ילדים־נוער נימה בוגרת יותר. היה משהו מעניין בכך שאני המאייר וגם המעצב – זה אפשר לי חופש לבחור בשפת עיצוב מתוך הסיפורים.

פיתחתי שפה עיצובית שבה כל סיפור מקבל תמצית איורית לפתיח שלו, ובסופו של דבר החלטתי שזה יופיע כפטרן מאוייר בכל אחד מהסיפורים. זה יצא הרבה יותר מעניין והרמוני ממה שהיה לי בראש כשחשבתי לפתח את זה. כיף גדול! עכשיו, יש בי רצון שהספר אכן יגע בלבבותיהם של הילדים וההורים.

---

מדור הגשות כולל חומרים שהתקבלו במערכת פורטפוליו. שלחו לנו סיפורים חדשותיים, מידע בלעדי ופרויקטים מעניינים ותקשורתיים. פרטים נוספים בעמוד ההגשות שלנו