מה הולך // מחול ניסיוני ומכונות מנגנות
SUCCUS // להקת מחול ליאור תבורי בסוזן דלל
SUCCUS, יצירה של הכוריאוגרף ליאור תבורי, תעלה בבכורה בשבת (27.12) במרכז סוזן דלל. היצירה החדשה נולדה מתוך היצירה MARS (2020) ומזקקת את עולמה פנימה, אל הלב. אם MARS עסקה בגבריות, כוח ונוכחות, הרי ש־SUCCUS שואלת מה קורה כשהמסע הזה מצטמצם ומבקש לגעת במקום אינטימי, רגיש וחשוף יותר.
SUCCUS (בלטינית תרכיז או מהות), ממשיכה את פעימת הפתיחה של MARS ומעמיקה לתוך שכבות חדשות של רגש, פגיעות, קרבה ותשוקה. היא נעה כמו מנוע דוקומנטרי. בין סלון, בין הלב, בין רגעים של קרבה וכנות. אין כאן פגישה שווה בין כוח לפגיעות. יש את הלב שמוביל, בקצב שלו, בשפה שלו.

להקת מחול ליאור תבורי, SUCCUS. צילום: אפרת מזור
מושבה זמנית // סיכום רזידנסי בתחייה 14
מושבה זמנית, תערוכה המסכמת את המחזור השני של תכנית הרזידנסי של מרכז אדמונד דה רוטשילד, תפתח ביום חמישי (25.12) במתחם התחייה 14 (אוצר ומנהל אמנותי: אסף הינדן), בהתשתתפות חמישה יוצרים ויוצרות – דפנה אמירה, עוז וירט, טל יצחקי, אמיר כהן ומיכאלה מור.
היוזמה האמנותית, שנולדה מתוך שיתוף פעולה בין תוכנית הרזידנסי של מרכז אדמונד דה רוטשילד לבין התחיה 14 של קבוצת ריאליטי, מתממשת כ״חדר פרויקטים״ ותערוכה בתהליך ובהתהוות, המבוססת על עקרון של יצירה תלוית מקום שמגיבה למתחם. העבודות של אמני הרזידנסי פועלים בזה אחר זה: כל יוצר מוסיף יצירה חדשה המהווה תגובה לעבודה הקודמת בחלל, ובנוסף מותאמת לחלל התצוגה הנתון. כך נוצרת שרשרת מתפתחת של תגובות אמנותיות, שבה כל פעולה מוסיפה נדבך חדש למהלך שממשיך להשתנות לאורך התקופה.

עוז וירט. צילום: מ״ל

דפנה אמירה
המכונה מנגנת על האדם // מופע בת״א תרבות דה וינצ׳י
המופע המכונה מנגנת על האדם מאת גיא מוזס, יעלה ביום רביעי (24.12) בת״א תרבות דה וינצ׳י בתל אביב. זהו מסע רב־תחומי של אלתור ודמיון אנושי, המבויים על ידי בינה מלאכותית – ארבעה פרפורמרים מתחומים שונים נפגשים בזירה אחת ליצירה הנרקמת בלייב על הבמה, כשהבמאי הוא האלגוריתם.
במהלך המופע, הבינה המלאכותית שולחת בכל מספר דקות סט חדש של הוראות לכל פרפורמר (ולעיתים גם לקהל). סביב ההנחיות נפתח מרחב מפתיע של ביטוי אמנותי ספונטני – של כל יוצר לבדו, ובהשתלבות של כולם יחד כאנסמבל. המופע מהווה דיאלוג עם המכונה, ומעלה שאלות אודות גבולות היצירתיות האנושית, כוחו של האלתור, ועל מקומו של הדמיון אל מול הטכנולוגיה המתקדמת בתאוצה.

גיא מוזס, המכונה מנגנת על האדם. צילומים: הדר מיץ
אחד העם פינת הרצל // יום עיון בסמינר הקיבוצים
אחד העם פינת הרצל, בין טריטוריה לרוח – יום עיון שיעסוק בתרבות ישראלית בזמני משבר, יתקיים ביום רביעי (24.12) בקמפוס אחד העם של סמינר הקיבוצים. יום העיון, שיציין שנתיים לאירועי 7 באוקטובר, יפגיש אנשי רוח, חוקרים ואמנים, לדיון מרובה קולות על תפקידה של האמנות והתרבות בישראל בעידן של טראומה, שבר וחיפוש אחר משמעות.
יום העיון יבחן את הצומת שבה עומדת החברה הישראלית כיום דרך פריזמה היסטורית ותרבותית – החל מהרגעים המכוננים של החורבן והגלות, דרך הוויכוח בין הרצל ואחד העם על מהותה של הציונות, ועד שאלות היסוד שמעסיקות את התרבות הישראלית אחרי 7 באוקטובר. בין הדוברים: ד״ר רות קלדרון, שרון קנטור, ד״ר דרור הררי, יערה עוזרי וערן קולירין.
יעל ברתנא, אן הימהוף ובנקסי // פורטפוליו לייב בקתדרה ובתאו
אני ואת נשנה את העולם: יעל ברתנא ואן אימהוף, מהאמניות המשפיעות בעולם כיום, מתארות בעבודותיהן, כל אחת בדרכה, מציאות חלופית של שבר ושינוי. חגית פלג רותם ויובל סער בקתדרה, יום שלישי 23.12 במוזיאון ארץ ישראל.
האמן האנונימי הכי מפורסם בעולם – בנקסי, אמן הרחוב המסתורי שעבודותיו נעות בין מחוות פתאומיות שצצות באישון לילה במקומות מפתיעים, לבין הפקות ענק מרשימות, תמיד מתובלות במסרים חברתיים ופוליטיים נוקבים. כבר שנים שהוא משחק מחבואים עם רשויות החוק ומדליק את הקהל, יוצר פרובוקציות ופעולות גרילה שמזינות את המיתוס ואת כוח המשיכה שלו (ואת המחיר שאספנים מוכנים לשלם עבור עבודותיו). חגית פלג רותם במרכז תאו, הרצליה, יום רביעי 24.12 בשעה 20:30.

יעל ברתנא בתערוכת הביתן הגרמני בביאנלה בוונציה, 2024. צילומים: מ”ל
שולחן // מחול ניסיוני בת״א תרבות המחוגה
שולחן, פלטפורמה חדשה למחול ניסיוני, תושק ביום חמישי (25.12) בת״א תרבות המחוגה בתל אביב (ניהול אמנותי: עמרי חפץ). זהו פרויקט חדש של מחול אקספירמנטלי ורב תחומי, שבמסגרתו שלוש כוריאוגרפיות – תמר סופיה קיש, בר אלטרס וטליה לוי – הוזמנו ליצור עבודות מחול שנוצרו ויבוצעו על גבי שולחן עבודה בחלל המחוגה.
העבודות נוצרו כחלק מתכנית שהות אמנית ראשונה מסוגה שנערכה במחוגה – מרכז אמנות שתומך ביצירה אלטרנטיבית. הבמה, בכל העבודות, היא השולחן: השטח שמעליו והמרחב שמתחתיו. הן מציעות חשיבה כוריאוגרפית אחרת, שמאתגרת את האופן בו הגוף המחולי פועל ואת השימוש שהוא עושה במרחב שסביבו. שלוש העבודות משתמשות במדיומים נוספים – סאונד, הצבה והקרנה.

תא תרבות המחוגה. צילום: מ״ל
שליטה // כנס שנתי בשנקר
הכנס השנתי של היחידה להיסטוריה ופילוסופיה של האמנות, העיצוב והטכנולוגיה בשנקר יתקיים ביום שלישי (23.12) תחת הכותרת ״שליטה״ – מושג חמקמק, רווי משמעויות, המשמש שנים כזירה למאבקים פרשניים, טכנולוגיים, חברתיים, תרבותיים ופוליטיים. כמו המושגים הקודמים, גם השנה ייבחן היבט תיאורטי רחב שדרכו נפרשים תוצרים חזותיים וחומריים, המאירים את האופן שבו מתנהלת המציאות הסובבת אותנו.
לאורך היום יבחנו דוברים.ות וחוקרים.ות ממגוון תחומים את הדרכים שבהן שליטה מתגלמת בחומר, בדימוי, בשפה, במרחב וביחסי הכוח בין יוצר, מוסדות חברתיים וקהל. מהדיון בעיצוב תחת אילוצים, דרך מערכות אוצרות, פיתוח טכנולוגיה ויצירה והפצה של שפה ציבורית, ועד שאלות של מיפוי, תקשורת וזהות — הכנס מבקש לא רק לנתח את מופעיה של השליטה, אלא גם לחשוף את האסטרטגיות, הסדקים והאפשרויות שנפרשות כשהיא מתערערת.
לדמיין מחדש // מופע מאת ניה בינגי ואילה מידן
לדמיין מחדש, יצירה משותפת של הכוריאוגרפית והרקדנית ניה בינגי והאמנית־מאיירת אילה מידן, תעלה ביום שלישי (23.12) במרכז סוזן דלל בתל אביב. היצירה מפגישה את ריקוד הפלמנקו עם פעולת ציור דינמית המבוצעת בפני הקהל.
במסגרתה, שתי האמנויות עוברות פירוק והרכבה מחודשת, תוך מתיחת גבולותיהן המוכרים: שפת הפלמנקו נעה בין מסורתי למודרני, קלאסי ואישי; והציור עובר מהקנבס לבמה, מהדו־ממד של הדימוי המצויר לתלת־ממד של הקרנה על הגוף הרוקד. מפגש בינתחומי זה מציף שאלות על האמיתי והמדומיין, ומידת הקביעות של התפיסה שלנו אודות המציאות.









