כל מה שחשוב ויפה
ארז בכר, המחלקה לתקשורת חזותית, HIT. צילום: מ״ל
ארז בכר, המחלקה לתקשורת חזותית, HIT. צילום: מ״ל
רעות ברנע. צילום: אורית פניני

לזוז עם הטכנולוגיה: תואר ראשון בתקשורת חזותית במכון טכנולוגי חולון

פורטפוליו Promotion: ״אנחנו תלויים בפורמטים, במדיות, בטכנולוגיות. אם אנחנו לא זזים מספיק מהר – אנחנו מפספסים״. ארז בכר, ראש המחלקה לתקשורת חזותית, מסביר איך מתקדמים אבל שומרים על הבסיס; ומהו ייחודו של המסלול דווקא בסביבה טכנולוגית

״התוכנית שלנו מושתתת על 50 אחוז עיצוב ו־50 אחוז טכנולוגיה״, אומר ארז בכר, ראש המחלקה לעיצוב תקשורת חזותית במכון טכנולוגי חולון. ״מה שפעם היה לעג לרש, היום הוא קאטינג אדג׳״. אנחנו מחלקה שפועלת בתוך מוסד שהוא מכון טכנולוגי, וזה גם מה שמגדיר אותנו ומבדיל אותנו ממחלקות במוסדות אקדמיים ובתי ספר אחרים״.

בכר, חבר סגל בכיר ומוביל במחלקה לתקשורת חזותית במכון במשך כ־19 שנים, נכנס לתפקיד ראש המחלקה לפני שנה וחצי בדיוק, במרץ 2024. הוא בוגר התואר הראשון בעיצוב ממכללת FIT בניו יורק, ולמד ועבד במשך עשור בארצות הברית. מאז שחזר לישראל הוא משלב בין פעילות אקדמית לבין אסטרטגיית תוכן, מוצר ועיצוב בתחום המיתוג והפרסום: הוא כתב את הספר How 2 How,  מתודולוגיית עיצוב למעצבים; יסד את EatWith; ועוד.

יובל שלמון, המחלקה לעיצוב תקשורת חזותית

יובל שלמון, המחלקה לעיצוב תקשורת חזותית

התוכנית שהוא עומד בראשה כוללת ארבע שנות לימוד כשבכל אחת מהשנים שני סמסטרים המתפרשים על פני ארבעה ימי לימודים בשבוע. השנתיים הראשונות מוקדשות ללימוד יסודות מקצוע העיצוב, והשנתיים שאחריהן למיקוד בתחום מסוים בתקשורת חזותית. ״בשנים א׳ וב׳ אנחנו סטנלי קובריק״, הוא אומר – ״אנחנו לומדים, פותחים נושאים, שואלים שאלות ובודקים גבולות. בשנים ג׳ וד׳ אנחנו סטיבן שפילברג – לומדים מקצועות ומעצבים תשובות. כל אלמנט שנלמד בשנים האלה עומד בסטנדרטים הכי גבוהים של התעשייה שבה הוא פועל״.

בשנות ה־80 וה־90, מסביר בכר, ללמוד עיצוב תקשורת חזותית היה ללמוד עיצוב גרפי. היום, הוא אומר, המונח ״תקשורת חזותית״ כולל בתוכו כ־40 מקצועות שונים. ״עם הזמן, וכתוצאה מזה שכולם עושים הכל, העיצוב שנלמד הוא רב־תחומי. ב־2008 הושק האייפון הראשון ושינה את החיים של כולנו. הוא יצר עיצוב אינטגרטיבי שמשלב מיומנויות אמנותיות עם מיומנויות טכנולוגיות – וככל שהזמן חולף יש זליגה משמעותית יותר בין הדברים.

״אי אפשר ליצור מאה אחוז ב־AI. המטרה היא לייצר באמצעים גנרטיביים מוצרים או פתרונות מקוריים. מי שיכתוב את הפרומפט הכי טוב – יוכל ליצור את המוצר הכי טוב.

אי אפשר ליצור מאה אחוז ב־AI. המטרה היא לייצר באמצעים גנרטיביים מוצרים או פתרונות מקוריים. מי שיכתוב את הפרומפט הכי טוב – יוכל ליצור את המוצר הכי טוב

״עיצוב תקשורת חזותית הוא תחום שמשתנה כל הזמן, וזה חלק מהמהות שלו. אנחנו לא ציירים שעובדים באותן הדרכים כבר אלפי שנים. כיום אנחנו תלויים בפורמטים, במדיות, בטכנולוגיות. אם אנחנו לא זזים מספיק מהר – אנחנו מפספסים. לכן אנחנו מעדכנים את תוכנית הלימודים מדי שנה, לעיתים גם מנסים לעמוד בביקוש שמגיע מצד הסטודנטים לגבי קורסים ספציפיים שיש בהם יותר עניין.

״לפני מספר שנים עברנו לפורמט אחר, שבתוכו אנחנו ממשיכים ומתעדכנים כל הזמן. כל אחד מהסטודנטים אצלנו לומד שלושה נושאים מרכזיים: עיצוב תוכן מורכב – גרפי וטיפוגרפי; עיצוב ותנועה – מושיין וסטורי־טלינג; ודיגיטל. בשנה ג׳ ובשנה ד׳ כל אחד יכול להתמקד בתחום אחד שמעניין אותו יותר, ואת קורסי הבחירה שלו לקחת במסגרת הנושא הנבחר ובעצם להתמקצע בתחום המקצועי שבחר״. 

ליהי שלמה, המחלקה לעיצוב תקשורת חזותית

ליהי שלמה, המחלקה לעיצוב תקשורת חזותית

והסטודנטים?

״גם המועמדים שלנו שונים: הם כאלה שמתעניינים במוצרים דיגיטליים ואינטראקטיביים ברמה הגבוהה ביותר, ההיי־אנד של הדיגיטל ושל התקשורת החזותית הדיגיטלית. אנחנו לא אומרים לסטודנטים שלנו איזה מעצבים הם, אם יש סטודנט או סטודנטית שרוצה לשים דגש על מושן או על דיגיטל – הם ירחיבו את קורסי הבחירה שלהם רק בתחומים הללו.

״אחוזי ההשמה שלנו גבוהים מאוד וזה נובע מכך שבוגר המחלקה הוא ׳אול אראונד פלייר׳, דבר הנדרש כיום בסטודיואים ובחברות עיצוב. העבודה בקבוצות בקורסי לימודי עיצוב מוצר אינטראקטיבי הינו מקדם שילוב גבוהה בחברות בהן עבודה צוותית נדרשת. 

פיתוח מוצר אמיתי

העובדה שמדובר בתחום שהולך ומתעדכן בהתאם לטכנולוגיה, מחייבת את המחלקה גם ללכת יד ביד עם התפתחות הבינה המלאכותית והאפשרויות שהיא מקנה. ״אנחנו בעידן של דיאלוג עם הטכנולוגיה, ו־AI תמיד יהיה מבוסס על הסך הכל העולמי באותה נקודת זמן. המטרה שלנו היא שבאמצעים הגנריים של AI, כמו קלוד ודומיו, נייצר דברים ייחודיים ומיוחדים.

״בשנה שעברה נאום פתיחת השנה שלי עסק ב׳מותר האדם מן הפרומפט׳, והניסיון הוא לשמר כל הזמן על החשיבה המקורית. המטרה היא לייצר באמצעים גנרטיביים מוצרים או פתרונות מקוריים וחדשים. מי שיכתוב את הפרומפט הכי טוב – יוכל ליצור את המוצר הכי טוב. לכך אנו מכשירים את הסטודנטים שלנו״.

אלכסנדרה זלדינה, המחלקה לעיצוב תקשורת חזותית

אלכסנדרה זלדינה, המחלקה לעיצוב תקשורת חזותית

מעבר לתוכנית הלימודים שכוללת קורסי חובה ובחירה, כוללים הלימודים מוצרים ואלמנטים נוספים שלא קיימים במקומות אחרים, ביניהם ״קליניקת עיצוב״ – תוכנית שאליה נבחרים סטודנטים על ידי המנחים בשנים ג׳ וד׳, ועובדים מול לקוח אמיתי בפיתוח מוצר אמיתי.

״בסמסטר הנוכחי יש אצלנו תשע קליניקות. בין אלה שפעלו לאחרונה היתה לדוגמה קליניקה ביד ושם: שישה סטודנטים שהשתתפו בה נפגשו עם מנהלת השיווק, קיבלו נושא שנתי ויצרו בעקבותיו סרטים ששודרו אחר כך ביום השואה בערוץ 13. עוד קליניקה עובדת עם בית חנקין בכפר יהושע ומייצרת עבורם ממשק דיגיטלי, ויש גם קליניקות שבאות לידי ביטוי אחר כך בתערוכות שמוצגות בגלריות בארץ ובחו״ל. 

״בנוסף, במהלך הלימודים מבצעים גם עשרות סטודנטים, שנבחרים על ידי אנשי הסגל על בסיס תיק עבודות, התמחות בחברות עיצוב פעילות. חלקם מגוייסים אחר כך על ידי אותן החברות.

״יש חברות שעובדות איתנו שנים רבות. הם שמחים לקבל סטודנטים להתמחות כי כך אנחנו מגדלים יחד את דור העתיד. אני, כראש מחלקה, מרגיש תחושת שליחות באתי להאיר אור בתקופה מאוד חשוכה. יש לנו את הזכות להוביל ולהכשיר אנשים שישפיעו על העולם העתידי, ואנחנו צריכים לדאוג להקנות להם כלים ומקצועות לעצב שופרות של אור״.


תואר ראשון .B.Des בעיצוב תקשורת חזותית
מכון טכנולוגי חולון
לפרטים והרשמה >>>

birds

מעבר לתוכן מרכזי, for shortcut key, press ALT + zמעבר לסגיר, for shortcut key, press ALT + x
Silence is Golden