לכל הרוחות: גילית לוין בגלריה קוביה 6

הכניסה אל חלל תערוכת היחיד של גילית לוין, שאצר דרור בן עמי, דומה לירידה אל מרחב תת־קרקעי, שבו החושך אינו מסתיר אלא חושף. מתוך הצללים עולות דמויות, צורות ותחושות שנדמות כאילו נשלפו מעמקי האדמה ומהמעמקים הנפשיים גם יחד.

בתחילה הן מייצרות רושם מאיים, לעיתים כמעט סיוטי, אך ככל שהמבט מתעכב, מתבררת זיקה הדוקה בינן לבין הצופה: יד, קמט, זקן, קפל בד – רמזים שמקורם בגוף האנושי עצמו.

דיאלוג עם התת־מודע

לוין פועלת כמי שחודרת אל התת־מודע האישי והקולקטיבי, ומעלה ממנו שברי דימויים, עקבות לזיכרונות אנושיים קדומים המשותפים לכולנו. בעבודותיה נשזרים יחד הממד החזותי והפסיכולוגי, תוך דיאלוג עם עולמותיהם של פרנסיסקו גויה ואדוארד מונק, שחקרו את הפחד ואזורי האופל, לצד הרוח המיסטית של ויליאם בלייק ותפיסותיו של קרל יונג, שראו במיתוס ובדימוי הארכיטיפי שערים אל המעמקים הנסתרים של הנפש.

חשיפה זו יוצרת מרחב של התת־מודע החזותי, אזור שבו דימויים מודחקים, גולמיים וקדומים מקבלים צורה מוחשית. זהו מעין ״חדר פלאות״ פנימי, המאוכלס ביצורים שמקורם נע בין הטבעי למיתי: דמויות המזכירות עטלפים, ראשי תמנונים, מדוזות, נחשים ועצמות – יצורים שהטילו אימה במשך דורות והפכו למרכיב יסודי במיתוסים אנושיים.

כשם שחוקר הטבע ארנסט הקל חשף לעין המודרנית צורות שמעולם לא נצפו, כך גם לוין מחזירה אל פני השטח את מה שאנו נוטים להדחיק: צורות של פחד, כמיהה, זרות ומשיכה.

חומרים כזיכרון

במרכז עבודתה עומדת החוויה העל-חושית המתרחשת דרך החומרים עצמם: פחם גולמי, בד משוחרר (לא מתוח), חומרים בסיסיים הנושאים איתם זיכרון של זמן ושל גוף. באמצעותם היא מאפשרת למתבונן לפגוש את ״הרוחות״ שבתוכו, שאינן מאיימות אלא משמשות כגשר אל הדמיון, אל הסמל ואל התת־מודע, שהם חלק חיוני מהתודעה והחוויה האנושית.

---

גילית לוין | לכל הרוחות
אוצר: דרור בן עמי
גלריה קוביה 6, שביל המרץ 6, קריית המלאכה, תל אביב
שיח גלריה: שישי, 16/1, בשעה 12:30,
נעילה: 17/1