״דרך בית הקברות״: בין שרלוק הולמס לתלמה ולואיז. העונה השנייה בדרך

״דרך בית הקברות״, הסדרה החדשה של אפל TV, גייסה לשורותיה שתיים מהשחקניות הטובות ביותר שפועלות כיום בבריטניה: אמה תומפסון ורות וילסון. תומפסון מוכרת משלל סרטים איקוניים, ביניהם ״על תבונה ורגישות״ ו״אהבה זה כל הסיפור״, בעוד שווילסון כבשה את הטלוויזיה עם תפקידים בסדרות כמו ״לות׳ר״ ו״הרומן״.

האחת שחקנית קולנוע שנונה, השנייה כוכבת טלוויזיונית דרמטית. יחד הן יוצרות צמד אפקטיבי אבל משונה, משהו בין שרלוק הולמס וד״ר ווטסון לתלמה ולואיז – צימוד שכבר הוביל לחידוש הסדרה לעונה שנייה.

הסדרה מבוססת על מותחן בעל אותו השם מאת מיק הרון. היא עוקבת אחר שרה טראפורד (וילסון), היוצאת למסע חקירה אובססיבי בעקבות היעלמותה של ילדה מהשכונה, לאחר שפיצוץ מסתורי מתרחש באותו הלילה. בעזרתה של החוקרת הפרטית זואי בוהם (תומפסון), השתיים נחשפות לקונספירציה אפלה שמשרד החוץ הבריטי שואף להסתיר בכל מחיר.

עד לאותו רגע מטלטל, שרה חיה חיים שקטים ונורמטיביים: עבודה במוזיאון לאמנות, נסיעות הביתה על אופניים וארוחות ערב שבהן היא ובעלה מארחים שותפים עסקיים פוטנציאליים. המעבר החד מהשגרה הבורגנית לעולם רווי סודות ושקרים, מציב אותה בעוד גלגול מוכר של תופעת האדם הפשוט, ההופך בעל כורחו לבלש חוקר המבקש לחשוף אמת שמישהו מעוניין לקבור.

שתי הנשים, חכמות ובעלות יכולת, מוצאות את עצמן – מבחירה ומנסיבות – בנקודת ביניים שלא משקפת את מי שהן יכולות להיות. דווקא הסיטואציה החריגה והאקראית היא שמאפשרת להן לנסח מחדש את מקומן, ולנוע לעבר חופש אישי ומקצועי

זו נוסחה מוכרת למדי בטלוויזיה העכשווית, הנוכחת בסדרות המשלבות פודקאסטים כמו ״רק רוצחים בבניין״, בעיבודים הרבים לספריו של הרלן קובן, ובשלל מותחנים נוספים. מדובר במבנה סיפורי מנצח, המאפשר הן לדמות הראשית והן לצופה לגלות יחד – בפשטות ובנגישות יחסית – אמת שמישהו עושה הכול כדי להסתיר.

אלא שהאמת ששרה נתקלת בה מתגלה כגדולה, מסועפת ומסוכנת בהרבה ממה שדמיינה. כאן נכנסת לתמונה החוקרת הפרטית בגילומה של תומפסון: דמות צינית, נשכנית וחדה, עם שיער אפור קוצני ופנים חתומות, המשמשת קונטרה מובהקת לעדינותה ולחביבותה של שרה. זואי אינה רק בלשית ספקנית ומנוסה, אלא גם מי שמאיצה את תהליך ההשתנות של שרה ומאפשרת לה, צעד אחר צעד, להתקרב לפענוח התעלומה.

תהליך ההשתנות מתגבש לכדי מסע נשי לחופש, כזה הכרוך באופן הדוק בתחושת חוסר האמון בממסד החוזרת וצפה לאורך הסדרה. כבר בשלבים המוקדמים נחשף בפני הצופה העולם שממנו שרה עצמה מודרת, זה שמאחורי הקלעים. עולם של גברים בחליפות המחלקים הוראות מנותקות, כאילו היו חלק ממשחק מחשב, פקידים חסרי יכולת ומתנקשים המונעים מאגו וטירוף. אלו דמויות שמגלמות מערכת כוח גברית וסגורה, שתפקידה בסופו של דבר הוא לדכא, לבלום ולמנוע משרה ומזואי לחשוף מידע צבאי חריג ומסווג.

לצד אותם גברים בעמדות כוח, ניצבים גם הגברים הקרובים לחיי היומיום של שתי הנשים. עבור שרה זהו בעל שלא רואה אותה באמת, המבקש יציבות ביתית ואישה נטולת סקרנות מיותרת; עבור זואי, מדובר בבעל החולק עמה את המקצוע אבל מתקשה לחדש את האמון ביניהם ולנהל זוגיות שאינה רק שותפות עסקית.

שתי הנשים, חכמות ובעלות יכולת, מוצאות את עצמן – מבחירה ומנסיבות – בנקודת ביניים שלא משקפת את מי שהן יכולות להיות. דווקא הסיטואציה החריגה והאקראית היא שמאפשרת להן לנסח מחדש את מקומן, ולנוע לעבר חופש אישי ומקצועי.

נקודת השיא של המסע מגיעה לקראת סוף הסדרה. שרה וזואי מגיעות לסקוטלנד ומבקשות להגיע לאי מבודד באמצעות סירה, אבל נתקלות בדייג זקן המסרב לסייע להן. בניגוד לאופייה הרגוע והחינני עד כה, שרה הופכת את עורה, כולאת אותו בתוך הסירה ומשתלטת עליה כדי לצאת לדרך.

אלא שכשהשתיים נתקעות ונזקקות לעזרתו, הסדרה מנסחת מהלך מעניין יותר – המוצא לא מגיע דרך כוח או תחכום, אלא דרך חוסר אמון משותף בממסד. מירמורו העמוק של הדייג כלפי הממשלה האנגלית הופך לנקודת חיבור, ומאפשר להן חופש תנועה זמני – כזה שאינו נובע מהמערכת, אלא מהתנגדות אליה.

סיומה של הסדרה טעון בדיסוננס ברור. מצד אחד, הצופים מקבלים את רגע ה״תלמה ולואיז״ המיוחל, לא נסיעה מצוק אלא מסע בכביש ארוך מוקף טבע. שרה וזואי נוסעות במכונית ישנה עם גג נפתח, שבות הביתה לאחר רצף אירועים סוערים, אחווה נשית החורגת מגבולות המיינסטרים.

מצד שני, עם ההגעה ליעד וההתפצלות שכל אחת לדרכה, מתגלה המחיר. שרה, שעברה את המסע העמוק ביותר – מסע של ניתוק ועקירה מכל מה שהכירה – נותרת לבדה בתחנת רכבת, קטנה בתוך פריים רחב, מלאת בדידות ובלבול. אם עד כה היה הצופה שקוע בתחושת השחרור והשינוי, הרי שכאן, ברגע ההתרה, הוא נאלץ להביט ישירות במחיר שהם גובים. לא רק משרה, אלא מנשים בכלל, שבוחרות לחרוג מהסדר הקיים ולשלם על כך בבדידות, גם כשהחופש כבר הושג.

עם סיום פתוח שמותיר מקום להרהור, הסדרה ממשיכה לשאול שאלות לא רק על הקונספירציה שבמרכזה, אלא גם על המסע העמוק שעברו גיבורותיה. נדמה שיש עוד הרבה לגלות על העולם שבו היא מתקיימת – עולם מוצף סודות, שקרים ומנגנוני כוח חמקמקים.

למרות ש״דרך בית הקברות״ נפתחת כסדרה גנרית למדי, עם דמות הנשאבת אל תוך חור שחור של כאוס ומזימות, היא מתגבשת בהדרגה לכדי צימוד מבדר ומעורר עניין בין שתי שחקניות נהדרות, ולמסר פמיניסטי מהדהד שלא מסתפק בפתרונות פשוטים. לקראת עונה נוספת שבדרך, נדמה שיש בהחלט למה לצפות.

---

דרך בית הקברות | אפל TV
יוצרת: מורוונה בנקס
8 פרקים; בריטניה, 2025
4 כוכבים