המקום שלנו כאן: בית רדיקל מזמין להצטרף לקהילה שרוצה לשנות מציאות

לפני כשבוע וחצי, ביום המי־יודעת־כמה למלחמת איראן השנייה, פורסם בחשבון האינסטגרם של בית רדיקל פוסט שנפתח במילים: ״זה פוסט שלא חשבנו שנצטרך לכתוב״. בשקופיות הבאות נכתב שהבית ממשיך לפעול גם בימים אלה, ולכל זה נוספה קריאה לתמיכה במקום, כחברי רדיקל.

״אם רדיקל חשובה לכם, אם מצאתם כאן בשנים האחרונות רעיון, ערב, ספר, שיחה או תחושה של בית – זה הרגע לעזור לנו ולהצטרף כחברי רדיקל, כדי שנוכל להמשיך להחזיק יחד מקום שלא הולך לוותר כל כך בקלות״.

״רדיקל תתקיים אך ורק אם אנשים ירצו שהיא תתקיים״, אומר איתמר ויצמן, מייסד בית רדיקל והוצאת הספרים שקדמה לו. ״אני אדם קצת גאוותן וקשה לי לבקש עזרה. אבל הפנייה הזו נעשתה לא ממקום של מצוקה, אלא מתוך זה שהגעתי למסקנה שאם לא נבקש – זה לא יקרה.

״אנחנו ארגון ללא מטרות רווח. רוב החללים בעיר הם או כאלה שנתמכים על תקציבים מוסדיים או כאלה עצמאיים לגמרי שהמטרה שלהם היא לצבור רווח. המטרה שלנו היא לשרת את הציבור, להיות בית עבור הציבור, לבנות קהילה שמאמינה בסקרנות וביכולת לדמיין מציאות פוליטית אחרת בישראל.

המטרה של המקום היא להוות המשך הפעילות של הוצאת הספרים, ולממש את הערכים שלה בדרכים נוספות: להפגיש אנשים עם מחשבה עמוקה, כדי שהם ירגישו, בין השאר, שהם לא צריכים לעבור לברלין

״כשבניתי את המודל, היה לי ברור שכדי שנצליח לתפעל את המקום נצטרך תמיכה. יש לנו 750 חברים שמשלמים דמי מנוי חודשיים, מה שמהווה חמישית מההכנסות שלנו. בשבוע האחרון, בעקבות הפוסט, הצטרפו עוד כ־170 חברים.

״עשינו את זה עכשיו כדי לייצר מצב שגם במלחמה יהיה לנו בסיס הכנסה ונוכל להמשיך לעבוד. 70 אחוז מהתקציב שלנו מגיע ממכירות של אירועים, קפה, ספרים, שיתופי פעולה. ברגע שהמשק נסגר אנחנו מוגבלים בקיום הפעילות, וצריכים את הקהילה יותר מתמיד״.

בית רדיקל הוא אחד המקומות שכמעט ולא הפסיקו את הפעילות השוטפת שלהם בסבב הנוכחי. ״אנחנו מקיימים את כל הפעילויות, באווירה רגועה. יש לנו מקלט תת קרקעי והמבנה עצמו הוא גם כזה שיש בו אווירה בטוחה, בהיותו סוג של מבצר בטון גדול. אנחנו כן שואלים את עצמנו לא פעם איפה עובר הגבול בין לנרמל את המצב לבין להיות עוגן לאנשים שלא רוצים להיות לבד עכשיו. זה מצב מסוכן לנפש״.

״אנשים מטפסים על הקירות בבית ובדידות היא מחלה. יש הרבה דיבור על הורים לילדים במצבים האלה, אבל לא כולם מבינים מה התקופות האלה עושות לאנשים צעירים שכבר שנים לא היתה להם הזדמנות לחיים נורמטיביים. אנחנו מנסים לקחת דור שתקוע במסכים ולתת לו הזדמנות לפגוש אחד את השני ובמקביל לשאול שאלות על המצב״.

הבית, ששוכן בפינת הרחובות התחייה והרצל בתוך מתחם 3426, נפתח לקהל בספטמבר 2023 – חודש לפני פרוץ המלחמה. קדמה לו הוצאת הספרים רדיקל, שאותה הקים ויצמן (33) עם יונתן יעקובסון, והחלה לעבוד שנה לפני כן. ״כל פעם שהסתובבתי בעולם ונכנס לחנויות ספרים הייתי נתקל בספרים הכי מהממים שעוסקים בנושאים כמו קיימות, אידיאולוגיה, שינוי פוליטי, טראומה, פסיכדליה ועוד, ומצטער שאי אפשר להשיג כאלה בעברית.

״אני מאמין בכוח של ספרים לשנות תפיסת עולם. הרעיון שהוביל אותנו להקים את ההוצאה היה לגרום לאנשים לחזור אחורה, להספיק לגלול לרגע ולראות אם אפשר לשנות דעת קהל באמצעות חשיפה לרעיונות עמוקים. אחת הבעיות של האליטה הפוליטית, בעיקר בשמאל, היא שהיא הפסיקה לשאול שאלות על העתיד.

״המחנה הליבלי הזניח את זה לגמרי ועבר למסעדות ולהייטק. גם אני חייתי את הדקדנטיות התל אביבית במלוא הדרה, וקצת מיציתי. הרגשתי שאני מחפש קהילה של אנשים שמכירים את המציאות ומטילים בה ספק. אנשים צעירים בארץ היום מאוד מבולבלים. העתיד נראה עגום והפחד הגדול שלי ושל הרבה אחרים – שעוד אנשים ששותפים לדעות שלי יעזבו את הארץ – הולך ומתממש״.

אנשים עם פנטזיות

אחרי שתרגמה ההוצאה ספרים שונים שהצליחו והעניקו לאנשים אופק רעיוני, הם התחילו לקיים אירועים בחללים שונים כאורחים. ״היו לנו אירועים בתדר, בבית חנה, בפארק המסילה. קיימנו מדיטציה ל־1,000 איש בכיכר הבימה בתקופת המהפכה המשטרית. המפתח מההתחלה היה לשלב בין רעיונות לכיף, ובשלב מסוים הרגשתי שהדבר הנכון לעשות הוא לפתוח מקום משלנו״.

למתחם 3426 הגיע ויצמן דרך האדריכלים אביטל גורארי ונתנאל אלפסי, בעלי משרד האדריכלים AN+, שלקחו את המבנה ששימש בעבר כשוק הדגים של תל אביב והחליטו לאייש אותו בדיירים קבועים בעלי מטרות למען הציבור.

הוא התחיל כחנות של ספרי ההוצאה וחלל לאירועים, ומאז התווספו גם בית קפה/בר, אולפן להקלטת פודקאסטים ואינספור יוזמות, פעולות, סדנאות, הרצאות, הקרנות סרטים והתארחויות. ״המטרה של המקום היא להוות המשך הפעילות של הוצאת הספרים, ולממש את הערכים שלה בדרכים נוספות: להפגיש אנשים עם מחשבה עמוקה, כדי שהם ירגישו, בין השאר, שהם לא צריכים לעבור לברלין. יש להם את המקום שלהם כאן״.

עם פרוץ המערכה הנוכחית נפתח חלל העבודה בבית רדיקל לכולם, וגם פלטפורמת ה־VOD באתר נפתחה לשבוע הראשון ללא תשלום. ״בשבוע השני כבר חזרנו לגבות תשלום סמלי עבור הפעילויות, קיימנו כנס של ׳עומדים ביחד׳ ואנחנו מקיימים כעשרה אירועים בשבוע, גם בזמן המלחמה.

״בית הקפה פתוח, החנות פתוחה וחלל העבודה פתוח, והשקנו גם חלל הופעות חדש במרתף המוגן (שבשבוע הראשון לפעילותו הופיעו בו כבר עיליי אשדות וברק כהן). יש לנו חלומות ותכנונים גם לגג. אנחנו אנשים עם פנטזיות״.

הדרך הכי טובה לתמוך, מסביר ויצמן, היא קודם כל לבוא. ״אני מאמין שזה הכי חשוב, לפני הפעולה הכלכלית של לקנות מנוי. מי שהופך לחלק ממה שאנחנו עושים הופך באופן טבעי לחבר בשלב מסוים״.

להגדרה ״חבר״ יש שלוש אפשרויות, כולן מופיעות באתר הבית באופן ברור ומפורט: הראשונה, מנוי חבר VOD במחיר 50 שקלים לחודש; השנייה, מנוי חבר רדיקל במחיר 100 שקלים לחודש; והשלישית, מנוי חבר רדיקל פלוס, במחיר 300 שקלים לחודש. החברים מקבלים בעבור דמי המנוי שלהם (תלוי מסלול) כניסה חופשית לחלק מהאירועים, גישה לתכני ה־VOD, הנחה בחנות הספרים ובקפה, שימוש בחלל העבודה במקום ועוד.

״המטרה היא לא לייצר איזה גוועלד שמאלני״, אומר ויצמן. ״אנחנו רוצים שאנשים שחולקים איתנו את הרעיונות ואת התפיסה שלנו לשינוי המציאות – להיות חלק מהקהילה שלנו. זה הזמן שאנחנו מבקשים מכמה עשרות אלפי אנשים שכבר ביקרו אצלנו – להיות חברים ולתמוך בנו״.