Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
הרשימה המשותפת // 16.4.26
אצבע עוקבת אחר הרוח בגלריה העירונית כפר סבא
התערוכה ״אצבע עוקבת אחר הרוח״ תפתח בשבת (18.4) בגלריה העירונית כפר סבא (אוצרת: הדסה כהן), ובה חמישה אמנים ואמניות מכפר סבא נפגשים בגלריה סביב מושגים של משך, חותם וזיכרון. דרך מוטיב השארית, אותם עקבות חומריים ונפשיים שמותירים אחריהם הגוף והזמן, התערוכה מתחקה אחר הניסיון לקבע את הרגע החולף מבלי לאבד את פעימת החיים שבו, ומזמינה להתבוננות בפעולת התיעוד עצמה.
בין סריקה של שלדת ספר פרומה לצילום של דרך מהירה, ובין עקבות תנועה על הנייר לתיעוד של צלקות שהותיר הטבע, נחשף פסיפס של נוכח־נעדר. העבודות מעניקות משקל ליסודות חמקמקים של אור, אוויר ומחשבה, ומתבוננות בשאלה איך מצליח החומר לשאת בתוכו ביוגרפיות אישיות המשתלבות בזיכרון היסטורי קולקטיבי.
אסי מזרחי בגלריה העירונית כפר סבא. צילומים: מ״ל
ציקי אייזנברג
אתי (אתיקה) יפה. צילום: אמיר זלצר
טל אמיתי־לביא בבית חנקין
״כוריאוגרפיה של קו״, תערוכת יחיד לטל אמיתי־לביא, תפתח בשבת (18.4) בבית חנקין בכפר יהושע (אוצרות: נטע הבר ואילת הרצוולף), ותכלול מיצב וידאו וסאונד תלוי־מקום, שתוכנן במיוחד לחלל הגלריה. מקור ההשראה ליצירה היה המבנה האדריכלי של בית חנקין. במיצב מקלפת האמנית את השכבות הפיזיות של המבנה, וחושפת באמצעות קווי אור את השלד הצורני והרעיוני שלו.
השפה החזותית במיצב שואבת את מרכיביה מתוכנית החתך המקורית של בית חנקין ומהאלמנטים הארכיטקטוניים הייחודיים לו. על גבי החלונות התחתונים מופיע דימוי מואר שלהם ברישום נע, המופיע ונעלם לסירוגין בכוריאוגרפיה המפיחה בהם רוח חיים. בעבודת הווידאו תוכנית חתך המוצגת על גבי הקיר המרכזי, נרשמים ונמחקים קווים גיאומטריים לבנים לאורכו ולרוחבו של הקיר.
טל אמיתי־לביא בבית חנקין. צילומים: נטע הבר, מ״ל
יעקב דורצ׳ין בגלריה גורדון
״דג בלי ראש ועבודות נוספות״, תערוכת יחיד ליעקב דורצ׳ין, תפתח הערב (16.4) בגלריה גורדון בתל אביב. בתערוכה מוצגים 15 פסלי ברזל גדולי ממדים שנוצרו בשנים האחרונות, המוצגים לראשונה וממשיכים את עיסוקו רב השנים של האמן במערכות יחסים בין משקל לשיווי משקל, מסה ונפח, יציבות ותנועה.
שם התערוכה מתייחס לאחת העבודות המרכזיות המוצגות בה, ומציע מבט על פירוק והרכבה של צורה, כמו גם על אפשרויות הקיום של גוף פיסולי במצב של קטיעה או חוסר.
יעקב דורצ׳ין בגלריה גורדון. צילומים: אנה־מריה בזיאן
אלי רבזין בגלריה בלרי
״מות הוונדלים״, תערוכת יחיד לאלי רבזין, תפתח מחר (17.4) בגלריה בלרי ברעננה. בתוך החלל נאספות גולגולות – לא כעדות לסוף, אלא כנקודת התחלה. הן יושבות על קו התפר שבין ממצא ארכיאולוגי לבין אובייקט עתידני, בין שריד דומם לבין ישות טעונה בזיכרון, טקס ודמיון. כל גולגולת היא שכבה, וכל שכבה היא ניסיון נוסף לגעת בזמן.
העבודות שואבות השראה ממסורת עתיקה – הגולגולות המכויארות מהתקופה הניאוליתית הקדם־קרמית, שעברו תהליך עיבוד לאחר המוות. זה היה אקט טעון משמעות: ניסיון לשמר נוכחות, להחזיר פנים למי שאבד, ולהמשיך דיאלוג עם המתים. העבודות ממשיכות את הקו ומסיטות אותו קדימה. במקום ניסיון לשחזר זהות קונקרטית, עולה שפה ויזואלית פתוחה, שמבקשת לשאול מהי זהות בעידן שבו הזיכרון מתועד, משוכפל ומעובד ללא הרף.
אלי רבזין בגלריה בלרי
ליאורה לוי בגלריה אשכילה
״פלאות״, תערוכת יחיד לליאורה לוי, תפתח מחר (17.4) בגלריה אשכילה ביפו (אוצרת: נחמה גולן), ותכלול מיצב פיסולי־מרחבי ומיצב וידאו. במרכז התערוכה עומדות אותיות עבריות, הנתפסות במסורת היהודית ככוח בורא, ומקורן בספר הקבלי ברית עולם מאת הרב נפתלי הרץ הלוי.
האותיות הכחולות, הלקוחות מהספר, מוצאות מהדף והופכות לגופים פיסוליים המוצבים בחלל הגלריה. המיצב נוצר בעקבות גילוי מחודש של הספר והקשרו האישי־משפחתי לאמנית. התערוכה עוסקת במעבר שבין קודש לחול, בין טקסט למסורת חיה, ובוחנת איך שפה מיסטית עתיקה יכולה להפוך לחומר אמנותי עכשווי.
ליאורה לוי בגלריה אשכילה. צילומים: תומר חרובי, מ״ל
מיכל הרטל בגלריה העירונית גבעתיים
״תיקון ושיבה״, תערוכת יחיד למיכל הרטל, תפתח מחר (17.4) בגלריה העירונית במכון המים גבעתיים (אוצר: דורון פולוק). כבת למשפחה יקית שמקורותיה בגרמניה, ואחרי שהייה ממושכת שם, חזרה הרטל ארצה ויצרה סדרת עבודות המקשרות בין העבר להווה. זוהי לא סדרה ביוגרפית, אבל משמשת אותה כחומר גולמי מרכזי ליצירתה.
מבט עמוק נוסף קשור לאופן שבו הרטל תופסת את עצמה דרך התרבות הגרמנית מצד אמה – שפת האמנות הגרמנית, המוזיקה, וסגנון הציור שבין שתי מלחמות העולם, בעיקר זה של זרם ה״אובייקטיביות החדשה״.
מיכל הרטל בגלריה העירונית גבעתיים. צילומים: אסף אלבוחר
