קולות רפאים: ורד הקרט בבית האמנים תל אביב

״את מדברת לי זיתים״, ״פרנץ עומד לומר משהו״, ״הגיעה השעה שנדבר״, ״עלמה ושמה חלילה״ – אלה הם מקצת מהשמות האניגמטיים שנתנה ורד הקרט לציוריה בסדרה ״קולות רפאים״, בתערוכה שתפתח בבית האמנים תל אביב באוצרותה של נורית טל־טנא. מה עומד פרנץ לומר? ומדוע הגיעה השעה שנדבר? הדמויות בציוריה של הקרט לא תמיד עונות על השאלות האלה.

הקרט מתכתבת בציוריה עם צילומי דיוקנאות סטודיו מאמצע המאה ה־19 וראשית המאה ה־20. תצלומים מבוימים על רקע תפאורות מלאכותיות, שלא מותירים זכר לאישיותם הפרטית של המצולמים. בתהליך ציורי אינטואיטיבי ואקספרסיבי היא מייצרת התייחסות חדשה.

בטכניקה מעורבת ובשימוש בפלטת צבעים עזה היא מעניקה לדמויות את שנעלם מהן – צבע, חומר ונשימה, ומייצרת שכבה של קיום לאלו שכבר מזמן אינם. והנה היא, ״דודה לילי והכפפות הצהובות”, ישובה על ספה, דמותה נטמעת במקצב הדקורטיבי כחלק ממארג המרחב הביתי, ופניה פני רפאים אפורות כצילום ישן, דהוי ומקומט.

תצלומים לרוב נתפסים כמספקי עדות, כך ציינה סוזאן סונטאג בספרה ״הצילום כראי התקופה״, אבל העדות הופכת בו־זמנית גם לאישור ההיעלמות: התצלום קופא בזמן, מפריד את המצולם מהחיים עצמם, ומשאיר אחריו דמות שנעצרה ברגע שאיננו עוד.

הפעולה הציורית של הקרט היא לא ניסיון לשחזר מציאות שאבדה, אלא יצירת שכבה חדשה של נוכחות: פורטרטים אקראיים הופכים לקולות רפאים של מצולמים שנאלמו. מרחב בין זמנים שבו הנעדר נוכח – לא כאמת היסטורית, אלא כפעולה ציורית קולאז׳יסטית של זיכרון, חמלה ותשומת לב.

הקרט מקיימת אינטראקציה עם אלו שאיש לא זוכר את שמם, ובמקביל מקיימת אינטראקציה חומרית עם המצע הציורי עצמו – היא מציירת את ציוריה על גבי ציורים ישנים שלה, שמשמשים כרדי־מייד עמוס סיפור, המפעיל אותה לתגובה ציורית ספונטנית. ״אלה הם חלק מחוקי המשחק שבחרתי לעבוד לפיהם בסדרה זו״, היא אומר, ״כמו גם שימוש בקרוס־רפרנס של הדפסים יפניים״.

בנוסף, מוצגים בתערוכה שני ציורים פנורמיים המכונים 1-2 Alice in Zombieland, שגם בהקשר אליהם מתקיימת אוירה חידתית. אלא שבניגוד לצילומי דמויות נושנים ששימשו לה השראה, בציורים אלו מקור השראתה הוא מצילומי נוף בני זמננו מחבל יהודה ושומרון, שמהם היא דולה אלמנטים סימבוליים אידיוסינקרטים ולאומיים כאחד.

במרחב הנוף הציורי שלה מופיע ארנב מואנש וגדול ממדים. האם מדובר בארנב של עליסה שקפץ לביקור מארץ הפלאות אל עבר ארץ חמדת אבות? לצידו מופיעים חמור לבן המתנייד מחוץ לפורמט, דמות בודדה ועץ ברוש המאזכר אנדרטת קבר.

ורד הקרט היא ציירת ומעצבת שמתגוררת ביפו. במרכז עבודתה מבט כלפי יחסים אינטימיים, בעיקר התא המשפחתי – הקיים והמתפרק. דמויות בני משפחתה בסצנות יומיומיות בבית הוריה ומקומות שבהם ביקרה עוברים טרנספורמציה בציורה. תוך תהליך מתמשך של ניסוי והתבוננות, מעין קלידוסקופ של תודעה – מתלכדים חומר, זיכרון, רגש ודימוי. בשנת 2023 הציגה עם אמה הקרמיקאית שרה הקרט, בתערוכה זוגית ״שיחה לאין קץ״ בבית בנימיני.

---

ורד הקרט | קולות רפאים
אוצרת: נורית טל־טנא
בית האמנים תל אביב, אלחריזי 9
פתיחה: 23.4; נעילה: 16.5
שיח גלריה: 2.5 בשעה 11:00 בהשתתפות רן טננבאום, גיא אביטל, אוצרת התערוכה נורית טל־טנא והאמנית ורד הקרט
לתערוכה יתלווה קטלוג הכולל עבודות נוספות שלא נכללו בתערוכה