הרשימה המשותפת // 23.4.26

חמישה מבטים חוזרים במוזיאון הרצליה

התערוכה ״חמישה מבטים חוזרים״ תפתח ביום רביעי (29.4) במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, ותכלול חמישה פרויקטים מקוריים שיצרו אמני רשת מרכז אדמונד דה רוטשילד – נגה אור־ים, ליז מאר, יובל נאור, אולגה סטדניוק וחן פלמנבאום (אוצרות: נגה ליטמן וענבל ראובן). מתוך התבוננות במסורות עבר, יוצאים היוצרים אל סיפורים קדומים, אל טקסים ופולחנים, כמו גם אל נרטיבים אישיים מההיסטוריה המשפחתית וזיכרונות נעורים.

החזרה אל מקום שהיה ואיננו מתחוללת תוך מפגש עם אגדות, מיתוסים וארכיטיפים ארכאיים, וכרוכה במחשבות על ביטויי שייכות וזהות עכשווית בקולם שלהם. תוך עיסוק בסמלים ארכיטיפים חוזרים – ציפור, באר, אש, אוהל, טוטם ועוד – הם בוראים עולמות פנימיים, ובו בזמן נבראים על ידי סיפורים שקדמו להם ושיימשכו גם אחריהם.

ליז מאר במוזיאון הרצליה. צילומים: מ״ל

נגה אור־ים

אולגה סטדניוק

אוהד לוי וססיליה לינד במוזיאון הארכיאולוגי עין דור

״צפונות״, תערוכה משותפת לאוהד לוי וססיליה לינד, תפתח מחר (24.4) בגלריה לאמנות במוזיאון הארכיאולוגי עין דור, קיבוץ עין דור (אוצרת: אביטל וכסלר). התערוכה היא מסע חיפוש חזותי וחומרי שמבקש לברר את הקשר בין הצָפוֹן ככיוון ברוחות השמיים, כאזור גיאוגרפי שבו שוכן מוזיאון עין דור, לבין מה שצָפוּן, בין אם אלה ממצאים בבטן האדמה ובין אלה רעיונות או מיתוסים שמתייחסים אל מה שנסתר מהעין.

התערוכה מציגה פסלים וציורים בדיאלוג עם הפרקטיקה הארכיאולוגית ועם ממצאים שונים שנמצאו בעמק יזרעאל ובגליל ומוצגים במוזיאון, ומרחיבה את השיחה על תרבות חומרית וחומריות, בשאלה איך חפץ, כלי, פסל או דימוי הם גם עדות וגם התגלמות של תקופה ותפיסת עולם.

ססיליה לינד ואוהד לוי במוזיאון הארכיאולוגי עין דור. צילומים: יעל אילן

ססיליה לינד

אוהד לוי

אופליה מתחת למים במשכן האמנים הרצליה

התערוכה ״אופליה מתחת למים״ תפתח הערב (23.4) במשכן האמנים הרצליה (אוצר: רן קסמי אילן). זוהי תערוכה קבוצתית של הגוף הנשי ה״לא נכוןֲ״, זה שמתריס מעצם קיומו, שמתקף עצמו בווליום גבוה מדי, ובנוכחות בלתי מתנצלת.

העבודות בתערוכה מציגות גופים שחיים מתחת למים של המיינסטרים הרדיקלי. אלו החורגות, המוגזמות, והבזויות, שקיומן הפיזי הוא התרסה על הסדר הקיים. לאו דווקא מרצון להתריס, אלא מסרוב להתכווץ, לשתוק, ולבקש רשות להתקיים. האופליות בתערוכה אינן יפות במותן, ושקטות בטביעתן. הן נשארות מתחת למים, ממשיכות לדבר ולתפוס מקום.

נעה נטע מואטי במשכן האמנים הרצליה. צילומים: מ״ל

גל לוינסון ומאי דותן

ספיר גל

נגה חיטרון בגלריה BY5

״קאודקס״, תערוכת יחיד לנגה חיטרון, תפתח הערב (23.4) בגלריה BY5 (אוצר: רועי מעין). המונח קאודקס (Caudex) מגיע מהמילה הלטינית שמשמעותה גזע עץ. בעולם הבוטניקה, הקאודקס הוא איבר אגירה מעובה הנמצא בבסיס הצמח, בנקודת המפגש שבין השורשים והגבעול. זהו מאגר המים של הצמח המאפשר לו לשרוד תקופות שחונות ואפילו שיקום מלא למה שנראה מעל פני השטח כקמל ונעלם.

מתוך הקאודקס שלה, המאגר המזין שלה מלא היופי, נגה חיטרון צומחת. מלאת תשוקה לחקור, להבין, לגעת. לנעוץ, לחבר, לקלוע. לגלף ולארוג. בשנים האחרונות חוקרת את המלאכה הדרום אמריקאית העתיקה, ניינדוטי (Nandoti) — תחרת קורי עכביש סבוכה ומורכבת. דרך התבוננות וקרבה לומדות הבנות לא רק את המלאכה, אלא גם את הכוח שקיים במארג הנשי. זה המקיים את העולם. שנותן בו חיים.

נגה חיטרון בגלריה BY5. צילום: טל סיוון ציפורין

הישארו מעודכנים והירשמו לניולזטר שלנו. כדאי!

הרשמה

שי־לי קלינגר בבית בהרצל

Prognosis, תערוכת יחיד לשי־לי קלינגר, תפתח הערב (23.4) בבית בהרצל בתל אביב (אוצר: יהל נבו). עבודותיה של קלינגר נעות על הציר שבין מציאות לפרשנות, ומבוצעות בצבעי שמן מתוך התבוננות ישירה. היא יוצרת קומפוזיציות מורכבות של טבע דומם, נוף ופורטרט, שבאמצעותן היא מבקשת לבחון את המתח בין ראייה אובייקטיבית לחוויה סובייקטיבית. בעבודותיה כל אובייקט מקבל מעמד של נושא – סובייקט, אופי, גוף ונשימה.

עבודתה של קלינגר נשענת על תהליך של תכנון, הכנה וריכוז מדויק. היצירות מתגבשות מראש ומבוצעות מתוך כוונה ברורה ללא ספונטניות או מקריות, תוך דגש על מיומנות מקצועית וניסיון. זהו אוצר המילים הציורי שלה, המאפשר לה לבטא את המציאות על מורכבותה – היפה, הקשה, האמיתית והכואבת – באמצעות משיכות מכחול ושפכטל.

שי־לי קלינגר בבית בהרצל. צילומים: מ״ל

עדן הרמן רוזנבלום, תמי ורדי וורד כץ בבית האמנים תל אביב

״בית״, תערוכה משותפת לעדן הרמן רוזנבלום, תמי ורדי וורד כץ, תפתח מחר (24.4) בבית האמנים תל אביב (אוצרת: ורד בבאי). בעבודותיהן חוקרות האמניות את מושג הבית כמרחב פיזי, נפשי וסימבולי, דרך פעולות של התבוננות, תיעוד וזיכרון ומשרטטות את גבולותיו המשתנים על ציר הזמן, בין עבר להווה.

ורד כץ מכניסה אותנו לחללי ביתה דרך סדרה של ציורי שמן, ויוצרת דיוקן עקיף של החיים בו; תמי ורדי יוצרת חיבורים מפתיעים בין דימויים, טכניקות ותכנים מעולמות מגוונים. היא מתעדת חפצים יומיומיים, ומשלבת בהם את נוכחותה לכדי עבודות המעמידות את הקולקטיבי מול אישי; עדן הרמן רוזנבלום חוזרת אחורה בזמן ובוחנת רבדים של זיכרון מבית ילדותה.

תמי ורדי בבית האמנים

עדן הרמן רוזנבלום. צילום: בועז נובלמן

ורד כץ. צילום: מאירה ארלנק

המרחב הפנוי במתחם הנקודה גבעת חיים איחוד

התערוכה ״המרחב הפנוי״ מוצגת במתחם הנקודה, ליד הגלריה לאמנות בגבעת חיים איחוד (אוצרת: דורית בר אדון), ובה מציגים 18 יוצרים שרובם משתייכים לאסכולה המכונה אאוטסיידר ארט. העבודות המוצגות בתערוכה הן דו ממדיות, על נייר או בד, בתהליכים שונים של חיפוש ותהיה. לצד העבודות משולבים פורטרטים של האמנים שצילם איתן בן אריה בסטודיו שמפעילה בר אדון – המקום שבו נוצרו רוב העבודות בתערוכה.

הסטודיו הוא סדנה שבה נפגשים בקבוצות קטנות, אבל למעשה כל אחד עובד באופן אישי. החלל של הסטודיו מורכב מחומרים ועשייה, קפה ומוזיקה, שותפות, דיבור וחיבור בין אנשים. מקום של למידה, התנסות והחלפת רעיונות. אבל יותר מכל הסטודיו הוא מקום שמאפשר לכל אחד למצוא את המרחב הפרטי שלו.

מאיר איתן

ארי ירדני