קירות תומכים - Les Murs Porteurs: סלי קריסטל בגלריה בארי

קירות תומכים – Les Murs Porteurs, תערוכת יחיד לסלי קריסטל, תפתח בסוף השבוע בגלריה בארי. בתערוכה זו מציינת הגלריה גם שנתיים למעברה הזמני לתל אביב, עיר המקלט, בזמן השיקום של הבית. היא נפתחת בסמוך ליום הזכרון, יום העצמאות ותום המלחמה האחרונה עם איראן, שהותירה את כולנו בחוסר יציבות, רגשות סוערים וכאב גדול.

בתערוכה מוצגת עבודת רקמה גדולת ממדים בחוט שחור ודחיסות משתנה, מבוססת על תצלום אוויר של קיבוץ בארי, שאותה התחילה לרקום קריסטל בסמיכות לאירועי 7 באוקטובר. בעבודה ידנית שנמשכה מעל שנה, קריסטל רקמה את מפת בארי – דימוי שלם של מצבה הלא פגוע. קיבוץ עשוי חוטים, מרחב שהכיל בתוכו שמונה עשורים של חיים, וגם יום אחד ארוך מאוד של מוות. שדה חרוש ממתין לזריעה באחד מקצוות המפה.

לצידה, עבודת רקמה בחוטים לבנים – בית עם דלת, חלון וסולם, שמבוססת על שבלונה המיועדת ללמידת רקמה שאותה מצאה במוזיאון הנוסטלגיה המקומי בבארי. לצידה רקמה של ״שיר ערש נגבי״, שאותו כתב יחיאל מוהר בשנת 1955.

אמא שרה לבנה בדמדומי הערות – מתווכת את סכנת וכאבי העולם שקשה להפרידם מעצם קיומו של הבית – ״רוּחַ, רוּחַ עַל בֵּיתֵנוּ / וְכוֹכָב אוֹרוֹ צוֹפֵן / אַבָּא שָׁם חוֹרֵשׁ שְׂדוֹתֵינוּ / נוּמָה, נוּמָה, בֵּן/ לָמָּה זֶה יַחֲרֹשׁ בַּלַּיְלָה/ וְאוֹתִי לֹא יְיַשֵּׁן?/ אַדְמָתֵנוּ בְּנִי, אֵין פְּנַאי לָהּ / נוּמָה, בֵּן, נוּמָה, בֵּן״.

העדינות הצבעונית והבחירה בחומרים שנוכחים אך בקושי בתערוכה – חוט לבן, חוט שחור, נייר פרגמנט פגיע וחצי שקוף, שומרים על קדושת הכאב והיופי של עולם שחרב על יושביו, אבל בית אהוב הוא עודנו.

למרות שנימי הנימים חשופים ופגיעים לכל מגע קל, האמנית, שהיא בעצמה דור שני לשואה, מבקשת להציע שותפות גורל, נחמה ותיקון, לאימהות ש״שיר ערש נגבי״ הפך עבורן לקינה, ולאנשים הרבים מדי שרקמת חייהם נרקעה מתוכם.

---

סלי קריסטל | קירות תומכים – Les Murs Porteurs
אוצרת: סופי ברזון מקאי
גלריה בארי, בית רומנו, דרך יפו 9, קומה 1, תל אביב
פתיחה: 1.5; נעילה: 20.6