הרשימה המשותפת // 30.4.26

אשכול תערוכות חדש במוזיאון רמת גן

אשכול התערוכות ״המקומי: רב־תרבותיות בשדה האמנות הישראלי״ ייפתח הערב (30.4) במוזיאון רמת גן, וישאף לנסח מחדש את האופן שבו אמנות ישראלית מדברת ״מקום״ כאן ועכשיו. האשכול מציע לראות במושג המקומיות מנגנון שמייצר הכללה והדרה וחושף את ההיררכיות שבין מרכז לפריפריה.

התערוכה ״התנועה: קיבוץ באמנות הישראלית״ (אוצר: יניב שפירא) עוסקת בקיבוץ כתופעה ייחודית, ומתמקדת באמניות ובאמנים חברי קיבוץ ובני קיבוץ, אמנים שיצרו או יוצרים בו ומחוצה לו, שהגיבו לעולם הקיבוץ או הושפעו ממנו. חלקה של גבריאלה וילנץ בפרויקט, המוצג תחת כותרת ״]לא [ וועדת קישוט״, יכול להיקרא גם כתערוכה בתוך תערוכה.

״גלגול נשמה״, תערוכת יחיד לאמירה זיאן (אוצרת: גליה בר אור), עוסקת ב״נוטוק״, שמשמעו ״לספר״. על פי האמונה בעדה הדרוזית, בעוד הגוף כלה, הנשמה נצחית ונודדת בין גופים. בחברה דרוזית מסורתית שבה נשים אינן מצלמות ואינן מצטלמות, הצילום החלוצי של זיאן הופך בעצמו ל״גלגול״. החשיפה הארוכה בצילום מהדהדת שכבות זמן וזיכרון ומטשטשת את הגבול שבין גילוי לכיסוי ובין הנראה לנסתר.

ב״בנה ביתך״, תערוכת יחיד לתמר שפר (אוצרת: שרי גולן) היא עוסקת בצורה שבה מציאות מתפוררת יכולה להניב דבר מה חדש. היא מציגה שפר מיצב פיסולי נקי, אסתטי ומחושב, הטומן בחובו זעקת שבר. המרחב של שפר משקף את המציאות הישראלית העכשווית ובד בבד מתכתב עם אמנות ישראלית מודרנית ועם אמנות עכשווית שקדמה לתקופתה.

בתערוכה ״האדרת״ (אוצרת: דינה יקרסון), היצירות מספרות סיפור מורכב ורב־שכבתי. הן עוסקות בזהויות תרבותיות, פולקלור, מגדר, גוף והיסטוריה, ומחברות בין עולם התיאטרון והפרפורמנס לציור ופיסול. זוהי התערוכה השלישית שבליבה דיאלוג על־זמני בין יצירות מאוסף צטלין לשדה האמנות הישראלית והעכשווית.

עוד יייפתח ״קווי מגע״, קיר אמנית לדורון עובד (אוצרת: קרני ברזילי), שעבורה הנוף והטבע, הקרקע תחת רגלינו, הם מרחב פואטי של גילוי, השתהות והתבוננות. בשיטוטיה במרחב זה היא נעה בין שני קטבים: שייכות עמוקה למקום, לצד ריחוק עדין שמאפשר חקירה מחודשת של הסביבה המיידית מבעד לעדשת המצלמה.

---

תערוכות חדשות במשכן לאמנות עין חרוד

ארבע תערוכות חדשות ייפתחו מחר (1.5) במשכן לאמנות עין חרוד, ויציעו מבט רחב ומגוון על אמנות ישראלית. התערוכה ״לפני מי: אמנות ישראלית מאחורי הפרוכת״ (אוצר: ידידיה גזבר) תציע קריאה חדשה של עבודות אמנות ישראליות דרך מושג הפרוכת. מושג זה בא לידי ביטוי בעבודות השונות בצורות מגוונות, שמאפשרות מחשבה על הסתרה, גבולות, שערים ומחסומים.

״תערוכה זוגית״ של יהושע ובתיה גרוסברד (אוצר: אבי לובין) תציג את עבודותיהם של בני הזוג האמנים, ממקימי כפר האמנים בעין הוד, שזכו (כל אחד בנפרד) להערכה בזירה האמנותית בעשורים הראשונים למדינה אך לא שרדו בזיכרון הציבורי, בין היתר כי פעלו מחוץ למרכז הסצנה.

״רחם קולקטיבית״, תערוכת יחיד לאדוה דרורי (אוצר: אבי לובין), תכלול מיצב תלוי מקום שבו אוהלים, פופים וכריות המכוסות ביריעות לבד, צמר ובד, שהופכים את החלל למעין רחם – מרחב שבו ניתן לשהות, להתערסל, פשוט להיות – לבד או ביחד.על רקע המציאות המדממת, המשוסעת והמפורקת של זמננו.

״בעיה קטנה״, תערוכת יחיד לנבאא פוואז (אוצר: אבי לובין), תוצג במסגרת סדרת תערוכות ראשונות לאמנים צעירים. במיצב פיסול וידאו שיצרה במיוחד לחלל התערוכה, היא מתעסקת בבעיה גופנית חסרת שליטה ולא מדוברת, שאת קיומה גילתה דרך אחרים.

---

שי אזולאי, טסי כהן־פפר ושירלי בר־אמוץ בגלריה לאמנות ברמת השרון

שלוש תערוכות יחיד ייפתחו מחר (1.5) בגלריה לאמנות עכשווית ברמת השרון (אוצרת: רחל ששפורטה), תחת הכותרת ״זנב לא שוכח״. שלושת האמנים בונים עולם המאוכלס ביצורים הפורצים מנבכי הנפש – חיות היברידיות, דמויות אדם מומצאות ומפלצות, שנושאים מטענים של זיכרונות, ומבטאים מנעד רחב של חוויות נפשיות.

שי אזולאי מצייר ציורים פנטסטיים צבעוניים ושמחים בהשראת ארון הספרים היהודי, ובייחוד מתוך סיפוריו ומשנתו של רבי נחמן מברסלב. דמויותיו נעות בין היומיומי למיתי ופועלות כגופים טעונים בזיכרון קולקטיבי עתיק. טסי כהן־פפר יוצרת חיות היברידיות אגדיות פרוותיות, הנשענות על זיכרונות ילדות ועל חוויה חושית של חומר, מגע וטקסטורה. שירלי בר־אמוץ יוצרת מפלצות בדמות ציפורים היברידיות, שמקורן בפחדים ילדותיים הנקשרים בזיכרונות הלינה המשותפת בקיבוץ – דמויות שמקבלות כעת ממד פוליטי עכשווי.

---

---

Wonderwall ברוטשילד 69

Wonderwall, תערוכה ביוזמת טולמנ׳ס דוט וקבוצת צבע טרי, תפתח הערב (30.4) ברוטשילד 69 תל אביב. התערוכה, שבה יציגו כ־30 בוגרי חממת האמנים העצמאיים של יריד צבע טרי, תיבחר יצירה אחת שתזכה לחשיפה בינלאומית ותוצג בקולקציה הקרובה של חברת ה־Wall Art הדנית Paper Collective, הפועלת להנגשת אמנות לקהל ברחבי העולם ומיוצגת בישראל על ידי חברת טולמנ׳ס דוט.

במהלך החודשים האחרונים, באמצעות קול קורא, הוזמנו אמני ואמניות בוגרי חממת צבע טרי להציע יצירות מקוריות בכל מדיום וטכניקה, בתנאי שהעבודות יוגשו בפורמטים אחידים בהתאם להגדרות פייפר קולקטיב. מתוך כלל ההגשות נבחרו 30 היצירות המוצגות בתערוכה זו. אחת מהן תזכה לתפוצה בינלאומית בקולקציה הקרובה.

---

מיה בלוך בגלריה הקוביה

״הנמר השביעי״, תערוכת יחיד למיה בלוך, תפתח הערב (30.4) בגלריה הקוביה בירושלים (אוצר: דן אורמיאן). במוקד התערוכה ציורים גדולי ממדים שצוירו על יריעות בד רוויות כתמים ופיגמנטים. יחד הם יוצרים מרחב מופשט, אל תוכו מגיחות דמויות כמתוך חלום. התערוכה, כמו אוהל קרקס, מזמינה את המבקר אל עולם אלטרנטיבי, שבו מציאות יומיומית שבורה ומסויטת של מלחמה, הישרדות והמתנה אילמת מתחלפת במופע פנטסטי דחוס ביצרים, צלילים וצבע.

במסגרת שיתוף פעולה עם האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים הוזמנו שישה מלחינים ומלחינות מהאקדמיה להלחין יצירות חדשות בהשראת העבודות המוצגות. התערוכה תלווה באירועים, ובהם קונצרט שבו יושמעו היצירות בביצוע סטודנטים וסטודנטיות מהאקדמיה.

---

אחרי הדממה בגלריה אחד העם 9

התערוכה ״אחרי הדממה״ תפתח הערב (30.4) בגלריה אחד העם 9 של הפקולטה לאמנויות במכללת סמינר הקיבוצים (אוצרת: מגדה גורולי). הופעת הדימוי הנע כשפה אמנותית באמנות העכשווית בגיאורגיה התרחשה במקביל לשינויים הפוליטיים הדרמטיים שלאחר קריסת ברית המועצות בתחילת שנות ה־90. עם זאת, במדינה שנקלעה למשברים כלכליים עמוקים, הגישה לציוד טכני הייתה מוגבלת.

התערוכה מאגדת 18 עבודות וידאו משנות ה־90 ואילך, ומציגה חתך בין־דורי של אמנות הווידאו הגיאורגית. העבודות בוחנות סוגיות של זהות, מלחמה, מגדר, כוח וזמן בחברה פוסט־סובייטית שעדיין מאופיינת בקשיים סוציו פוליטיים וכלכליים. במקום נרטיבים ליניאריים, העבודות מציעות מבטים מקוטעים, רגשיים וביקורתיים על חיים במציאות מתמשכת של חוסר בטחון.