מיכל קרניאלי // Plan B - The Promised land

הפרטים הטכניים

Plan B – The Promised land הוא אלבום ומופע רב־תחומי, המשלב מוזיקת ג׳אז כפסקול לסרט עלילתי־אקספרימנטלי. בסרט ובמוזיקה אנחנו יוצאים למסע של חיפוש אחרי בית חדש לעם היהודי; ובין העבר, ההווה והעתיד, אנחנו מגיעים לפתרון לא מהעולם הזה.

האלבום המלא יוצא בסטרימינג ב־14.5. הופעת השקת האלבום תתקיים במסגרת פסטיבל ״בכורות״ בירושלים ב־20.5 – שיתוף הפעולה בין המחלקה לאמנויות המסך בבצלאל לאקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. בינתיים שני סינגלים מהאלבום זמינים להאזנה בכל הפלטפורמות.

מי אני

מיכל קרניאלי – מוזיקאית, חלילנית ג׳אז, מלחינה ואמנית וידאו, בוגרת המחלקה לאמנויות המסך בבצלאל (2020) בהתמחות וידאו; והאקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים במחלקה לביצוע ג׳אז – חליל צד (2024).

ביצירות שלי אני מתמקדת בשילוב שבין וידאו למוסיקה, חוקרת חוויות אישיות ואוהבת לחתור תחת גבולות מוכרים בעיסוק סביב הזהות היהודית. הופעתי במספר פסטיבלים, העבודות שלי הוצגו בתערוכות קבוצתיות בארץ ובחו״ל והצגתי תערוכת יחיד ראשונה באוגוסט האחרון בגלריה הקוביה בירושלים.

העבודה

כנכדה לניצולי שואה, החיבור לזהות היהודית שבי תמיד היתה אלמנט חזק בקו המחשבה והיצירה שלי. במשך שנים יצרתי לא מעט עבודות וידאו שקשורות לחיבור לסבתא וסבא שלי ולזהות היהודית שבי. זה נע בין יצירות מרגשות לבין דברים קצת יותר הומוריסטים.

בתחילת המלחמה, ב־7 באוקטובר, הגעתי לנקודת שבר מול המציאות כאן. השנים שקדמו כבר נשאו סימנים מוקדמים של חוסר יציבות, וככל שהמלחמה המשיכה, גם המחשבה על ״חוץ לארץ״ כמרחב בטוח התערערה. מתוך המקום הזה עלה צורך חד לחפש פתרון ולשאול מחדש מהו בית.

זה התחיל מדימוי אחד: צילמתי את עצמי ושתלתי את הפנים שלי על דמותו של הרצל בתמונת המרפסת האיקונית בבאזל. הדימוי הזה הפך בהמשך לעטיפת האלבום, ומסביר היטב את השם שלו: Plan B – The Promised Land.

לרגע תמים חשבתי שאני אסתפק רק בדימוי הזה, אבל ככל שהמלחמה נמשכה, הוא התרחב למופע שלם. התחלתי לכתוב את האלבום סביב Surviving, יצירה שכתבתי בתחילת 2023 במהלך תקופת חילופי הסטודנטים שלי בפולין (לא סתם בחרתי ללמוד שם). זו יצירה שכתבתי בהשראת וסבתא וסבא שלי ומוקדשת להם.

סביב היצירה הזו בניתי את הסיפור המנחה של האלבום. כתבתי עוד קטעים מוזיקליים שהתפתחו והפכו להיות המובילים של הסיפור והמכתיבים של הקצב והדימויים הוויזואליים שיצרתי – מהאקספוזיציה ועד חיפוש (ומציאת!) הבית החדש.

הסרט מספר את סיפורה של בחורה יהודיה המבקשת להשתחרר מהמציאות ולמצוא מקום חדש ושלו לחיות בו. בעקבות מפגש בלתי צפוי, היא נעה בדרכים לא שגרתיות בין העבר, ההווה והעתיד – אל עבר מציאת פתרון חדש למציאות הכואבת שאותה אנחנו חיים. אני מגלמת את הדמות והסרט כולו מצולם על רקע גרין סקרין. הבחירה הזאת מאפשרת לי ללכת רחוק עם הדמיון ולהגיע למחוזות באמת רחוקים ומלאי תקווה, וגם… לטוס אל מעבר לכוכבים.

ב־14.5 האלבום המלא יוצא לסטרימינג – בדיוק בתאריך הלועזי של הכרזת מדינת ישראל. בתוך עבודה שעוסקת בחיפוש אחר בית חדש (ובמציאה של אחד), זה הופך כמעט מעצמו לבחירה סימבולית: מהלך של הקמה מחדש – רק הפעם במקום אחר. בהופעת ההשקה בפסטיבל בכורות, שתתקיים בבית הספר סם שפיגל – ינוגן פסקול מוזיקלי חי על ידי ההרכב בהובלתי לצד הקרנת הסרט, וכל אלה יתחברו לחוויה אחת.

תעבירו את זה הלאה

הייתי רוצה שהעבודה תוצג בסביבה בינלאומית, בפסטיבלים ועל במות שמפגישות קהלים מגוונים ופתוחים לחוויות רב־תחומיות. זו יצירה שמבקשת לסחוף את הצופה פנימה, והייתי רוצה שהיא תפגוש אנשים שמגיעים מרקעים שונים, שיכולים לקרוא את הסיפור לא רק בהקשר מקומי, אלא כחלק משאלה רחבה יותר על שייכות וחיפוש אחר בית. דרך זהות יהודית, העבודה נוגעת ברצון אוניברסלי לחיות בביטחון ובמורכבות שנלווית אליו.

יש לי נטייה לקחת את הנושאים האלה גם מחוץ לישראל, והאפשרות להציג את העבודה בהקשרים בינלאומיים מרגישה כמו המשך טבעי. החיבור בין ג׳אז, פרפורמנס וסיפור חזותי מאפשר לה לנוע בין ז׳אנרים ולפתוח אותה לקהלים שונים במקביל.

פלוס אחד

עבודת הגמר שלי בבצלאל, ״דער סוף״: יצירה שבה חקרתי את ההיסטוריה המשפחתית דרך סיפורה של סבתא שלי, וחיפשתי תשובות לשאלות על המשפחה שלא שרדה את השואה. המסע הזה לקח אותי אל ההבנה שיש מבוי סתום ויש תשובות שלעולם לא אדע.

קראתי לסרט ״דער סוף״ משתי סיבות: הראשונה, כי זה הסוף של המסע וההבנה שלא אגיע לתשובות שאני מחפשת; אבל גם כי באותה התקופה חשבתי שהעיסוק שלי בשואה כבר מוצה וכדאי שאתקדם הלאה. הדרך אל Plan B – The Promised Land והיצירה שינו לי את התפיסה, והבהירו לי את המקום של אמנות שמחוברת לעבר דרך המציאות העכשווית.

---