הרשימה המשותפת // 21.5.26
אחיזת עיניים במשכנות שאננים
״אחיזת עיניים״, תערוכת צילום בינלאומית מאוסף דורון סבג, תפתח ביום שני (25.5) במסגרת פסטיבל הסופרים.ות הבינלאומי במשכנות שאננים (אוצרת: קרן זלץ). התערוכה תבחן את התהליך שבו השתחרר הצילום מתפקידו ככלי תיעודי, והפך לפעולה אמנותית ומודעת הכוללת בימוי והמצאה.
דרך יצירותיהם של אמנים ישראלים ובינלאומיים, נחשפים ה״תפרים״ שבין המציאות לבדיה – אלו המזמינים להטיל ספק במראה עינינו ובפער שבין מציאות ופרשנות. בעידן של דימויים מהונדסים, היצירות מזכירות שהאמת הצילומית היא תמיד תלוית נקודת מבט; היא לא שוכנת במה שהעין רואה, אלא במה שהיד בונה והלב זוכר.

אורי גרשט במשכנות שאננים. צילומים: מ״ל

ויק מוניז

טקאשי יסומורה
אירית אברמוביץ בגלריה בנימין
״שַׁעֲרֵי הָאֲוִיר חֲסוּמִים בִּדְלָתַיִם״, תערוכת יחיד לאירית אברמוביץ, תפתח מחר (22.5) בגלריה בנימין (אוצרת: שגית זלוף נמיר), ותעסוק במשמעותה של נקודת המבט ובהשלכותיה לגבי תפיסת המציאות. דרך הסטת המבט מגובה העיניים אל המרחב האווירי, היא בוחנת סוגיות של יציבות, נדודים והגירה.
בבסיס התערוכה עומד הפער בין החיפוש האנושי אחר ״מבנה קבוע״, בית ואדמה בטוחה; ומנגד, תנועת הציפורים, והסיסים בפרט, שחיים את מרבית חייהם באוויר, צדים, אוכלים וישנים תוך כדי מעוף. המתח המופיע בעבודות בין המבט האנכי המנותק מהאחיזה בקרקע לבין החיפוש אחר עוגן, נוכח בחלל הגלריה. אברמוביץ מאתגרת את אופני התצוגה המקובלים, ומבקשת לערער את תחושת ההתמצאות של הצופה.

אירית אברמוביץ בגלריה בנימין. צילומים: מ״ל

תקינות ביקורתית בגלריה גבעון
התערוכה ״תקינות ביקורתית (4)״ מוצגת בגלריה גבעון בתל אביב – תערוכה רביעית בסדרת תערוכות (שהקודמות לה הוצגו בשנים 2004, 2007, 2012). תקינות ביקורתית היא ביקורת נוקבת התומכת בהבעתה, השמעתה של יצירת האמנות כמעשה פעולה תקין ומותר. מאחר שהיצירה הפלסטית לא יכולה להגיב ולהתחייב למציאות העולה על כל דמיון ומושג, בזה הרגע, של תקופה סוערת ורבת תהפוכות. ואולי עדיף שכך.
התערוכה מעלה יצירות מהעבר העומדות במלוא עוזן ותוקפן האמנותי. הן עונות למצבי הקיום שלנו כיום – ובכך תקינותן. לא רק שעמדו במבחן הזמן, הן עומדות במבחן של הרלוונטיות המהדהדת מאז עשייתן. בימות הפקפוק המטיל ספקות ואובדן חיים מתמשך – תקינותה של האמנות היא בזיהוי כוחו הנבואי של האמן ותרומתו בימינו.

פנחס כהן גן בגלריה גבעון. צילומים: מ״ל

אבנר פינצ׳ובר

מאיה אטון
מחווה לגלריה ג׳ בבית האמנים תל אביב
תערוכת מחווה לגלריה ג׳ הירושלמית תפתח בשבת (23.5) בבית האמנים תל אביב (אוצר: אלי סעיד גולדבהר), ותבקש לשוב ולהאיר את פועלה של הגלריה שפעלה בין השנים 1978–1996. במהלך שנות פעילותה הפכה הגלריה למוקד מרכזי בשדה האמנות המקומי והייתה מקום שבו נוסחו והוצגו מהלכים משמעותיים באמנות הישראלית המאוחרת של המאה ה־20.
התערוכה היא לא רק מבט נוסטלגי אל תקופה מכוננת, אלא ניסיון לבחון מחדש את תרומתה של גלריה ג׳ להבניית השיח האמנותי בישראל. עוד ייפתחו במקביל תערוכות יחיד לפארידה גולבהר, ירמי עדני, עדנה שחורי, ורדה ש״ץ איל ואריה שלו.

יורם מרוז בבית האמנים, תערוכת המחווה לגלריה ג׳. צילום: שלמה סרי

ירמי עדני. צילום: יגאל הררי

עדנה שחורי. צילום: אהוד שחורי
סימה צ׳רני בבית בהרצל
״STYX: בין העולמות״, תערוכת יחיד לסימה צ׳רני, תפתח הערב (21.5) בבית בהרצל בתל אביב (ליווי אוצרותי: דאשה איליאשנקו). התערוכה נולדה מתוך חקירתו של האמן את אי־הוודאות והאי־דטרמיניזם דרך המטאפורה של מים. בהתייחס לנהר סטיקס המיתולוגי, העבודות מתקיימות במרחב לימינלי בין חיים למוות, הנתפסים כשלבים מקושרים בתוך מחזור מתמשך.
באמצעות תהליכים פיסוליים המדמים טרנספורמציות טבעיות – התכה, יציקה ועיצוב מחדש – צ׳רני חושף איך חומר מתפתח, ואיך מחשבה הטמונה בו משתנה לצורות חדשות. התערוכה תכלול גם את ״הסטודיו״ – חלק המציג סקיצות, עבודות קטנות ואובייקטים למכירה, לצד צילומים של מארי נואר, שותפתו של צ׳רני ובעלים־שותפה בסטודיו.

סימה צ׳רני בבית בהרצל. צילומים: מארי נואר
ז׳אק ז׳אנו בגלריה אנגל
״ירושלים של מעלה, ירושלים של מטה״, תערוכת יחיד לז׳אק ז׳אנו, מוצגת בגלריה אנגל בירושלים (אוצר: גבריאל אנגל), ועוסקת בתווי נוף, דרך מפגש בין פיסול וציור. התערוכה משלבת פסלי בתים עם ציורי נוף ועיר, ויוצרת דיאלוג בין הממד החומרי לממד הרוחני.
פסלי הבתים של ז׳אנו מציגים מבנים טעונים בזיכרון, הנעים בין ארכיטקטורה ממשית לבין דימויים ארכיטיפיים של בית, שייכות וזהות. מעליהם, ציורי נוף כשדה משתנה של אור, תנועה והשתקפות – עיר הנעה בין נראות להתפוגגות.

ז׳אק ז׳אנו בגלריה אנגל. צילומים: מ״ל

הילה פלשקס בתיאטרון תמונע
״יוסי, ילד שלי מוצלח״, תערוכת איורים של הילה פלשקס מוצגת בגלריה של תיאטרון תמונע בתל אביב (אוצר: ארז מעיין שלו). התערוכה היא השלב העכשווי של פרוייקט רב־מדיומלי וארוך שנים. ראשיתו בתקופת הקורונה, אז השהות בבית הזמינה את פלשקס לצייר את ביתה הפרטי, מתוך התבוננות בחפצים שמקיפים אותה. הבית הפרטי נעשה לבית של יוסי ואמו, בית נוסף שמלא באהבה וגם בדאגה.
ציורים אלה שימשו בסיס לסרט אנימציה קצר, שאפשר מפגש מרחוק עם השיר של ע. הלל כחלק מהפרויקט ״בחפץ לב״ שיזמה יחד נעמי יואלי. בשנים 2023-2024 חזרה אל יוסי, הפעם כדי ליצור מרחב מפגש אינטימי בעולם האמיתי – הצגת ילדים בשיתוף מרית בן ישראל. בשלב השלישי, הנוכחי – הסרט שהוליד הצגה הוליד גם תערוכה.

הילה פלשקס בתיאטרון תמונע. צילומים: מ״ל













