מילאנו 2026 // שירי לנגר

מי

שירי לנגר, בת 29, בוגרת המחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר. כיום אני מתגוררת במילאנו ומתחילה את דרכי כמעצבת תעשייתית ופרילנסרית. בעבודה שלי חשוב לי ליצור אוביקטים שנולדים מתוך צורך אנושי אמיתי ונותנים מענה דרך חוויה רגשית, חומרית ופונקציונלית.

אני נמשכת לפרויקטים שעוסקים בסיטואציות אנושיות מתוך חיי היומיום, ובוחנת איך עיצוב, חומר ומגע יכולים ליצור תחושות של קרבה, רוגע וחיבור בין אנשים. מבחינתי, עיצוב טוב הוא כזה שמצליח לשלב בין רגש, שימושיות וחוויה, וליצור חיבור אמיתי בין האדם לבין האוביקט.

מה

בשבוע העיצוב הצגתי את TOMI – אוביקט פיסולי־תחושתי שנועד לתת מענה לרגעים של לחץ וחרדה, דרך אינטראקציה פשוטה של מגע בין הורה וילד. הפרויקט נולד מתוך המציאות הישראלית רוויית המתחים, שבה ילדים נחשפים למצבי החרדה של הוריהם, ומתוך רצון ליצור אוביקט שמאפשר רגע משותף של קרבה והרגעה בתוך הסביבה הביתית.

TOMI מורכב משלושה חרוזים גדולים הנעים על ציר מרכזי, כשכל אחד מהם מזמין פעולה מרגיעה אחרת – ליטוף, לחיצה וטפיחה. הפעולות נבחרו בעקבות מחקר והתייעצות עם אנשי מקצוע מתחומי הפסיכולוגיה והטיפול במגע, מתוך הבנה שמגע יכול להיות כלי משמעותי ליצירת חיבור וויסות רגשי.

הפרויקט הוצג במסגרת Isola Design Festival בתערוכה Archivi Futuri, שעסקה בשאלה אלו אוביקטים באמת נצטרך בעתיד ואלו מוצרים יישארו משמעותיים בעולם עמוס בגירויים וחפצים. בתוך ההקשר הזה, TOMI הציע אוביקט שמתמקד במגע, קרבה ואינטראקציה אנושית, מתוך מחשבה על הצורך בחיבור רגשי בתוך חיי היומיום.

לפני

עברתי למילאנו בינואר 2026, מתוך רצון להתפתח מקצועית ולהיות במקום שבו אפשר ממש לחיות ולנשום עיצוב. מאוד התרגשתי מהאפשרות להציג את TOMI בשבוע העיצוב – גם כהזדמנות להיחשף לעולם העיצוב הבינלאומי, וגם להביא את הצד הישראלי שלי לבמה העולמית דרך הפרויקט. לפני התערוכה בעיקר סיקרן אותי לראות איך אנשים יגיבו ל־TOMI בלי יותר מדי הסברים, ולהבין אם יש בו חוויה אנושית ורגשית שגם אנשים מחוץ לישראל יכולים להתחבר אליה.

במילאנו

היה לי מאוד מעניין לראות את הדרך שבה אנשים ניגשו ל־TOMI והתנסו בו בעצמם. הרבה מהם התחילו ישר לגעת, לסובב ולבדוק את האלמנטים השונים מתוך סקרנות טבעית, והתגובות היו חמות. אנשים התעכבו, שאלו שאלות, והרבה אמרו שהיו שמחים לראות אובייקט כזה בתוך הבית שלהם.

היה לי משמעותי להבין שאנשים באמת מתחברים ל־TOMI, כי הוא נוגע בצורך אנושי ורגשי שמוכר לכולנו – גם אם בישראל הוא מגיע מתוך מציאות מאוד מסוימת ואינטנסיבית. מעבר לפרויקט עצמו, ריגש אותי לראות את הנוכחות הישראלית ברחבי שבוע העיצוב ואת כמות המעצבים והיוצרים שהציגו השנה במילאנו. בתוך כל זה, הרגשתי שעיצוב מצליח לחבר בין אנשים ממקומות שונים דרך שיחה על חומר, רעיונות ויצירה.

חודש אחרי

נשארתי בעיקר עם תחושה של רעב לעוד. התגובות ל־TOMI עודדו אותי וחיזקו אצלי את ההבנה שהפרויקט באמת עונה על צורך אנושי ורגשי שאנשים מתחברים אליו, גם מחוץ לישראל. היה מרגש לשמוע ממעצבים ומאנשי מקצוע שהתייחסו גם לאסתטיקה של האובייקט ולדרך שבה הוא יכול להשתלב בתוך הבית, מעבר לרעיון שהוא מביא איתו.

השבוע נתן לי ביטחון להמשיך ליצור ולעצב עבור אנשים מתוך צורך אמיתי, ואני מקווה שהוא גם יפתח עבורי הזדמנויות מקצועיות בעתיד – ואולי אפילו יאפשר ל־TOMI להגיע לשוק. בנוסף, היה משמעותי עבורי להציג לצד חברים מהתואר, ולהרגיש עד כמה העיצוב הישראלי מצליח להיות רלוונטי ולגעת באנשים מכל העולם.