קול כלה באשדוד: שמלת הכלה כאוביקט תרבותי, אמנותי ועכשווי
שכבות של תחרה, משי וחלומות מתלכדות לכדי רגע אחד בזמן בשמלת הכלה – אולי הבגד הטעון ביותר בארון הבגדים האנושי. היא נושאת על כתפיה משקל של דורות, מסורות משפחתיות וזהות אישית, אך בו בזמן היא קלילה כהבטחה. לרוב זו שמלה שנלבשת פעם אחת, אבל כזו שנושאת איתה זיכרונות, מסורות, חלומות ודימויים תרבותיים שהצטברו לאורך דורות.
לאורך השנים ובתרבויות שונות החליפה שמלת הכלה צבעים, בדים וצורות: משמלות צבעוניות ורקומות ועד לשמלה הלבנה שלבשה המלכה ויקטוריה ביום חתונתה – רגע שהפך את הלבן לצבע המזוהה ביותר עם שמלות כלה בעולם המערבי. מאז הפכה השמלה הלבנה לאייקון תרבותי, שממשיך להשתנות ולהתעצב מחדש עם הזמן.
התערוכה ״קול כלה״, שמתקיימת בשיתוף מגזין פורטפוליו בבית קלנג בעיר אשדוד, היא חלק מהמשך קידום החזון של אשדוד עיר אופנה, מהלך שמבקש למצב את אשדוד כמרכז משמעותי של יצירה, עיצוב ואופנה בישראל. בעיר שמזוהה עם עשייה ענפה בתחום אופנת הכלות, שמלת הכלה נבחנת מחדש כאוביקט תרבותי ואופנתי.
באמצעות שישה בתי אופנה שמתמחים בעיצוב שמלות כלה ופועלים באשדוד, תצוגות היסטוריות ופרשנויות עכשוויות, מדגישה התערוכה את תפקידה של אשדוד כמרחב של יצירתיות, התחדשות ושיח תרבותי המחבר בין אופנה, זהות וקהילה.
קול כלה מחברת בין מסורת לפרשנות עכשווית, מזמינה להתבונן מחדש באחד הבגדים המוכרים, המסקרנים והטעונים בעולם האופנה, ומבקשת לפתוח נקודת מבט חדשה על שמלת הכלה ועל המשמעויות התרבותיות, החברתיות והאישיות שהיא נושאת עמה
בנוסף מוצגים בה קיר מיניאטורות של דור המעצבים הצעיר מהמחלקה לעיצוב אופנה בשנקר; מיצב פירוק של שמלת כלה שחושף את העבודה והמורכבות שמאחוריה; וציר היסטורי העוקב אחר השינויים שעברה שמלת הכלה לאורך השנים.
לדברי עמית סנדיק, אוצרת התערוכה ועורכת האופנה של פורטפוליו, ״התערוכה ׳קול כלה׳ מחברת בין מסורת לפרשנות עכשווית, ומזמינה להתבונן מחדש באחד הבגדים המוכרים, המסקרנים והטעונים בעולם האופנה.
״דרך עבודות של מעצבים מקומיים, תצוגות היסטוריות ופרשנויות עכשוויות, התערוכה מבקשת לפתוח נקודת מבט חדשה על שמלת הכלה ועל המשמעויות התרבותיות, החברתיות והאישיות שהיא נושאת עמה״.

ריקי דלאל. צילום: דור אליהו

מיקי ארביב. צילום: קובי בנאישו
בתי האופנה שמשתתפים בתערוכה
ריקי דלאל היא מעצבת שמלות כלה בינלאומית שלמדה את רזי העיצוב והתפירה מאמה, ג׳ולייט. עד לפני מספר שנים עבדה דלאל מחדרון קטן והייתה המעצבת האישית של נשות ברנז׳ה רבות. לפני מספר שנים לכדו עיצוביה את עינה של בלוגרית אמריקאית ועד מהרה עזבה את החדרון הקטן. כיום יש למותג שלוש חנויות דגל באשדוד, בתל אביב ובסן פרנסיסקו, לצד כ־100 בוטיקים שבהם נמכרות השמלות ברחבי העולם. בנוסף, דלאל היא המעצבת של בגדי כל המתחרים בתוכנית ‘רוקדים עם כוכבים’, החל מהעונה הראשונה.
מיקי ארביב היא מעצבת אופנה ויזמת, העומדת מאחורי המותג ״מיקי רג׳ינה״ הפועל באשדוד מאז שנת 2000. ארביב מעצבת שמלות כלה וערב בשפה אלגנטית ונשית, המאופיינת בגזרות מחמיאות, בדים איכותיים ותשומת לב לפרטים. לצד עבודתה כמעצבת, היא פועלת לקידום ייצור מקומי ועשייה יצירתית בישראל, ובשנים האחרונות הפכה לאחת הדמויות המרכזיות ביוזמת ״אשדוד: עיר אופנה״, המבקשת לחזק את מעמדה של העיר כמרכז אופנה ותרבות. העשייה של ארביב מחברת בין אופנה, קהילה וזהות מקומית, מתוך אמונה בכוחה של יצירה לחבר בין אנשים ותרבויות.

טל מדינה. צילום: דודי חסון

ישראל מור. צילום: דניאל אליאסטר
סטודיו טל מדינה הוא בית לעיצוב ואופנה הנשען על מורשת של שלושה דורות: סבתא, אם ובת. שורשיו בקזבלנקה של שנת 1966, שם למדה הסבתא תרז תפירה עילית והניחה את היסודות למסורת משפחתית של דיוק ואמנות. כיום עומדת בראש הסטודיו טל מדינה, נכדתה של תרז ובתה של מיכל. טל, בוגרת המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר, ממשיכה את מסורת החייטות המשפחתית ומפתחת אותה לשפה עכשווית. הסטודיו יוצר שמלות כלה וערב לצד פריטים משלימים, ומשלב בין מסורת, חדשנות וגישה אישית מוקפדת.
ישראל מור וטומי טופיקי הם מעצבי שמלות כלה שעבדו בבתי אופנה אקסקלוסיביים בארץ ובחו״ל, בהם ולנטינו ורוברטו קוואלי. שמלות הכלה שלהם מתאפיינות באיכות גבוהה ובשפה ייחודית, שנעה בין רכות רומנטית ליוקרה זוהרת. עיצוביהם ניכרים בגזרות מתוחכמות ואף חצופות, ובולטת בהן עבודת היד המדויקת, והדיטיילים הייחודיים והעדינים על גבי הבדים שמחורזים ומשובצים תוך הקפדה על כל פרט ופרט. הם נעים לרוב בגוונים של ניוד ופודרה, המדגישים את עבודת התחרות ואת הדיטיילים העדינים על גבי הבדים המחורזים.

אורטל דהאן. צילום: אלמוג גבאי

שירן אבוחצירה. צילום: תום תומס
אורטל דהן היא מעצבת אופנה המתמחה בשמלות כלה וערב בתפירה אישית. בסטודיו שלה באשדוד היא מציעה עיצובים רומנטיים, נשיים ועכשוויים, תוך שימוש בבדים איכותיים, תחרות ועבודת יד מוקפדת. הקו העיצובי של דהן מאופיין בשיק נסיכותי, רך ורומנטי, הכולל בדים עשירים, נצנצים ותוספות בעבודת יד כגון פרחים ונוצות. לצד עיצוב שמלות הכלה, הסטודיו מציע גם קולקציות שמלות ערב ושירותי תפירה בהתאמה אישית והשכרה.
שירן אבוחצירה היא מעצבת אופנה, בוגרת המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר, הפועלת תחת המותג Shiran A. עבודתה מתמקדת בעיצוב ובתפירה אישית, תוך דגש על עבודת יד, שיבוץ אבנים וגזרות נקיות ומדויקות. השראתה נשענת על השורשים המשפחתיים ועל מורשת של מלאכת תפירה העוברת מדור לדור, לצד חיבור עמוק לחומרים, לבדים, לטקסטורות ולחומרי הגלם שמהווים עבורה מקור השראה ומנוע ליצירה מתמשכת.
האנטומיה של הקצפת
מוני מדניק, היסטוריון של הלבוש, מרצה בכיר במחלקה לעיצוב אופנה בשנקר ומעצב תלבושות, מציג את שמלת הכלה הקלאסית כשהיא מופרדת למרכיביה: בד, בטנה, תפרים, מחוכים שכבות, רקמת חרוזים ועוד. ריבוי החלקים מדגיש את המערכת הגדולה שמרכיבה את השלם וחושף את המורכבות שבעשיה: עבודה ידנית מדויקת, מבנים נסתרים והחלטות עיצוביות רבות. הפירוק מציע להתבונן בשמלה כתהליך של בנייה שבו כל חלק מקבל קיום עצמאי לעיתים פיסולי.
השמלה המוצגת במיצב נרכשה מעמותת רוח נשית, הפועלת לקידום עצמאות כלכלית של נשים נפגעות אלימות. בין היתר מפעילה העמותה בוטיק חברתי לשמלות כלה, שהכנסותיו מסייעות לתמיכה בפעילותה. השמלה היא פרי עיצובו ותרומתו של אדי קיי, מעצב יהודי־איטלקי שהקים עוד בשנת 1994 במילאנו את מותג שמלות הכלה Eddy K, ותרם לעמותה מאות שמלות כלה מעיצוביו.

דולב טל, המחלקה לעיצוב אופנה, שנקר. צילום: מ״ל

נועה לזרוביץ׳, המחלקה לעיצוב אופנה, שנקר. צילום: מ״ל
מְדַגְּמִים בקטן, חולמים בגדול
התערוכה מפגישה בין מעצבות ותיקות לדור צעיר של סטודנטיות וסטודנטים מהמחלקה לעיצוב אופנה בשנקר. 16 העבודות של סטודנטים וסטודנטיות משנה ג׳, שנוצרו במסגרת קורס ״שמלת כלה״, נולדו בהשראת Théâtre de la Mode – תערוכה פריזאית שהציגה אופנה באמצעות דגמים מיניאטוריים בתפאורות תיאטרליות.
העבודות מציעות פרשנות חומרית ורעיונית לשמלת הכלה דרך קולאז׳ים תלת־ממדיים, המרחיבים את גבולות הבגד בין דו־ממד לתלת־ממד. דרך החומר, הצללית, הנפח והפרטים הקטנים נפרשות אפשרויות שונות של שמלת הכלה. לעיתים מתוך נאמנות למסורת, לעיתים מתוך התנגדות לה, ולעיתים מתוך המצאה מחדש.
הנחיה עיצובית: רונן לוין. הנחייה טכנית: מתן אנחיסי.
ראש המחלקה לעיצוב אופנה, שנקר: אילן בז׳ה.
סטודנטים: רותם אברג׳יל, יעלה אזרן, תאיר גבאי, מאי הרלב, טל זהר, תמרה זרביב, אורין חננשווילי, דולב טל, נועה לזרוביץ, עמית ליזר, חן נעים, נועה נצר, רעות סגל, ויקי סטרצב, מיכל פאוקר, נעמה שרון.
בדים בחסות אוהד קריאף, בית אופנה לשמלות כלה.
שמלת הכלה: מסע בזמן
באמצעות קיר טיפוגרפי מוצגת ההיסטוריה המשתנה של שמלת הכלה: מימי הביניים והרנסנס, דרך השמלות המפוארות של המאות ה־18 וה־19 ועד לעיצובי הכלות העכשוויים. הטקסטים והדימויים מציגים כיצד השתנו לאורך השנים הצללית, הבדים, הצבעים והמשמעויות התרבותיות של שמלת הכלה.
הקיר מבקש להתבונן בשמלת הכלה לא רק כאובייקט אופנתי, אלא גם כמראה של תקופה, חברה ותרבות, כזו המשקפת אידיאלים של יופי, מעמד, נשיות וטקס, לצד השינויים החברתיים והתרבותיים שעיצבו אותה מחדש לאורך הדורות.
ארכיון האופנה והטקסטיל ע״ש רוז, שנקר
ארכיון האופנה והטקסטיל ע״ש רוז, שנקר כולל את אוסף האופנה, הטקסטיל והאביזרים הגדול ביותר בארץ – כ־10,000 פריטים החל מהמאה ה־18 ועד היום, שנתרמו לשנקר לאורך השנים. האוסף מכיל פריטים מקומיים ופריטים מכל רחבי העולם, העושים שימוש במגוון רחב של טכניקות ידניות ותעשייתיות.
בתערוכה מוצגים חמישה דגמים היסטוריים של שמלות כלה ופריטי לבוש חגיגיים, שנוצרו בין שנות ה־60 לשנות ה־2000, והם מייצגים רגעים שונים בהתפתחות דמות הכלה ושפת הלבוש הטקסי. השמלות, שחלקן נלבש בטקסי חתונה לאורך השנים, נושאות עמן סיפור אישי נוסף לזה ההיסטורי והעיצובי. דרך הגזרות, החומרים והפרטים נפרשת ההיסטוריה של שמלת הכלה כבגד, כזיכרון וכעדות לשינויים תרבותיים וחברתיים לאורך הזמן.
קול כלה
אוצרות: עמית סנדיק, פורטפוליו
הגלריה העירונית אשדוד, בית אריה קלנג, רח׳ יאיר 2, אשדוד
פתיחה: 4.6; נעילה: 2.10









