מילאנו 2026 // עמית הדר

מי

עמית הדר, מעצבת תעשייתית, בוגרת המחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר. העבודה שלי עוסקת בקשר בין אדם לאוביקט דרך חומר, תחושה ואינטראקציה פיזית.
אינסטגרם

מה

בשבוע העיצוב במילאנו הצגתי את KAN – סדרה של שלושה אוביקטים חושיים המיועדים לכף היד. כל אוביקט מתמקד בתחושה פיזית אחרת – טמפרטורה, תנועה ומשקל, ומתייחס לרגעים שונים ביום.

האוביקט הראשון יוצר תחושת קור חדה שמעוררת את הגוף, השני מייצר תנועה רפטטיבית דרך משחק, והשלישי מציע תחושת התקרקעות באמצעות משקל כבד המונח בכף היד. דרך אינטראקציות פשוטות, הסדרה מזמינה את המשתמש לעצור לרגע ולהחזיר את תשומת הלב לגוף ולתחושות הפיזיות.

הפרויקט הוצג במסגרת Isola Design Festival, בתערוכה Archivi Futuri, שעסקה בשאלה אלו אוביקטים באמת נצטרך בעתיד ואלו מוצרים יישארו משמעותיים בעולם עמוס בגירויים וחפצים. בתוך ההקשר הזה, KAN הציע חוויה פיזית מינימלית שמתמקדת בנוכחות, תחושה ואינטראקציה אנושית.

לפני

ההכנות לתערוכה היו אינטנסיביות: האוביקטים עצמם, חומרי התצוגה וכל מה שנלווה להצגה בתערוכה בינלאומית. זו הייתה הפעם הראשונה שהצגתי עבודה במסגרת בינלאומית בסדר גודל כזה, אז לצד ההתרגשות הייתה גם הרבה אי־ודאות וציפייה להבין איך הפרויקט יתקבל מחוץ לישראל. היה לי חשוב להגיע עם שפה ויזואלית וחומרית מגובשת, אבל גם להשאיר מקום למפגש האנושי עם העבודה.

במילאנו

שבוע העיצוב הרגיש כמו מפגש עצום של שפות, חומרים ורעיונות מכל העולם. היה מעניין לראות כמה אנשים נעצרו דווקא מול אוביקטים שקטים ופיזיים בתוך כל העומס והגירויים שסביב. התגובות ל־KAN היו מאוד תחושתיות – אנשים רצו לגעת, להחזיק ולהבין דרך הגוף את האוביקטים.

במהלך השבוע הפרויקט גם התפרסם בכמה מגזיני עיצוב, כשהבולט מביניהם היה designboom – דבר שמאוד ריגש אותי, במיוחד כמעצבת בתחילת הדרך. מעבר לתערוכה עצמה, היה מרתק לראות את העיר כולה הופכת למרחב של עיצוב, עם תערוכות, שיחות ומפגשים כמעט בכל מקום.

חודש אחרי

החוויה חיזקה עבורי את הרצון להמשיך לפתח את KAN ואת הכיוון העיצובי שהוא מייצג. הבנתי שיש עניין אמיתי באובייקטים שמציעים חוויה פיזית ומודעת יותר בתוך המציאות הדיגיטלית שאנחנו חיים בה. כרגע אני ממשיכה לפתח את הסדרה וחושבת על דרכים להרחיב אותה בעתיד, לצד עבודה על פרויקטים נוספים שנעים בין חומר, רגש ואינטראקציה.