כל מה שחשוב ויפה
על חבל דק. צילום: נעם שוג׳נובסקי
על חבל דק. צילום: נעם שוג׳נובסקי

פסטיבל ישראל 2026: אמנות ככלי הישרדות וכהצעה להפעיל דמיון משותף

פורטפוליו Promotion: פסטיבל ישראל ה־65 ייפתח בסוף יולי בירושלים ואחר כך בנגב המערבי ובצפון הארץ, ויציע הפקות מקור חדשות שמבקשות לשהות ולהשתהות

פסטיבל ישראל מציין 65 שנים להיווסדו ויתקיים ביתאריכים 28.7-20.8 ברחבי ירושלים, בנגב המערבי ובצפון הארץ, בהשתתפות מאות אמנים, שותפים ואנשי תרבות. הפסטיבל יהווה מרחב פתוח של יצירה, סקרנות ושיח, אקו־סיסטם של נקודות מבט, שדרכן הוא מבקש לחשוב על המושג מחר – ממנו אפשר ללמוד את ההווה, להישיר מבט אל האתמול ולדמיין את העתיד.

״פסטיבל ישראל הוא הזמנה ציבורית לדרוש בשלומנו, ומציע יצירה הנולדת באזורים שבהם החברה יכולה להמציא את עצמה מחדש״, אומרות המנהלות האמנותיות מיכל ואעקנין ודפנה קרון. ״התוכנית מבוססת על אמנות ככלי הישרדות או כהצעה להפעיל את הדמיון המשותף. דרך קשת רחבה של יצירות מקור, ביקשנו להניח פרספקטיבות שפוערות מרחק מהמיידי, ודרכן לשרטט רישום אחר של המציאות.

דפנה קרון (מימין) ומיכל ואעקנין. צילום: יאיר מיוחס

דפנה קרון (מימין) ומיכל ואעקנין. צילום: יאיר מיוחס

״ביקשנו לחשוב על המושג ׳מחר׳ – מחר שדרכו אפשר ללמוד את ההווה, להישיר מבט אל האתמול, וכאפשרות, וגם כהכרח, לדמיין עתיד – לא מתוך מחשבה שהכול טוב או יהיה טוב, אלא כנקודת מבט רחבה שפותחת אפשרויות לפעולה.

״מתוך צורך ודחיפות להרחיב את הנוכחות של אמנות במרחב הציבורי, יצירות רבות מתרחשות השנה בנקודות שונות בעיר – קווי תפר או מקומות מפגש בין קהילות שונות. אמנות שהיא קוד פתוח לקהל הרחב. גם השנה, בפעם השלישית ברציפות, הפסטיבל יגיע לנגב המערבי ולצפון הארץ מתוך הבנה כי נוכחות אמנותית באזורים של שבר ואיחוי היא חלק בלתי נפרד מהמהות שלנו בעת הזאת״.

מיכל ואעקנין ודפנה קרון: ביקשנו לחשוב על המושג ״מחר״ – מחר שדרכו אפשר ללמוד את ההווה, להישיר מבט אל האתמול, וכאפשרות, וגם כהכרח, לדמיין עתיד כנקודת מבט רחבה שפותחת אפשרויות לפעול

״פסטיבל ישראל הוא בראש ובראשונה מפגש חי בין אמנים, יוצרים וקהל״, אומר מנכ״ל הפסטיבל אורי ועקנין. ״השנה, בתקופה כזו, עצם קיומו של המפגש הזה לא מובן מאליו. אנחנו גאים להציג תוכנית אמנותית רחבת היקף שנוצרה מתוך שיתוף פעולה של מאות אמנים, שותפים ואנשי תרבות, ולהמשיך לקיים מרחב פתוח של יצירה, סקרנות ושיח. עבורנו, קיומו של הפסטיבל הוא לא רק הישג הפקתי או אמנותי אלא ביטוי למחויבות להמשיך לפעול, ליצור ולפגוש זה את זה גם בתקופה מורכבת״.

כבעבר, לפסטיבל מדיניות כרטיסים חברתית, שמטרתה לאפשר לכלל האוכלוסייה ליהנות מתוצריו. התוכנית כוללת מופעים שהכניסה אליהם חופשית, ומחירי הכרטיסים למופעים בתשלום נעים בין 50 ל־140 ש״ח. בשיתוף הרשות לפיתוח ירושלים, הפסטיבל משתף פעולה עם בתי מלון ברחבי העיר.

בין המופעים והאירועים המרכזיים: ״על חבל דק״ –מופע אמנות אווירית מעל גיא בן הינום, בהשראת רגע מיוחד בזמן – בשנת 1987 שבה נפתח הפסטיבל, כשפיליפ פטי, אמן חבל צרפתי, פסע על חבל דק מעל אותו הגיא; ״היפ הופ תלפיות״ – כשהתזמורת משתלטת על הביט עם תמיר מוסקט, ג׳ימבו ג׳יי, טדי נגוסה, אקו, Tapash, בלקן ביט בוקס, עדן דרסו ו תזמורת הרחוב הירושלמית.

ניצבים. צילום: יאיר מיוחס

ניצבים. צילום: יאיר מיוחס

פיטר עוזב. צילום: אמיר יציב

פיטר עוזב. צילום: אמיר יציב

להקת יסמין גודר ודיקלה, ״אהבה מוסיקה (עכשיו!). צילום: בירגיט הופפלדנוני

להקת יסמין גודר ודיקלה, ״אהבה מוסיקה (עכשיו!). צילום: בירגיט הופפלדנוני

עדי בוטרוס. צילום: אסקף

עדי בוטרוס. צילום: אסקף

תנועה ציבורית. צילום: NÓI CREW

תנועה ציבורית. צילום: NÓI CREW

Sonic Blue – מסע מוזיקלי של Rejoicer (יובי חבקין), גל תורן, ריף כהן, שי צברי ו־Folly Tree; ״כל הרוחות״ – יצירת מחול קולקטיבית של שבעה כוריאוגרפים מובילים המפרקים את המושג ״מלחמה״; VERSE יומיים של אמנות שלוקחת אחריות – שיתוף פעולה ייחודי בין פסטיבל ישראל ועמותת ענר שפירא, בהשתתפות: אהוד בנאי, נינט טייב, ברי סחרוף ועוד; אורית טשומה, אלכס פרפורי, דנה פרנק ועשרות פעילות ופעילים חברתיים שהבינו ששותפות גורל היא התנועה ושהמציאות היא חומר הגלם לאמנות.

״הייתי מת״ – ארבעה שחקנים ניצבים שמתו על הסט עשרות פעמים קמים לתחייה בקדמת הבמה; ״פיטר עוזב״ – מופע לקוף ומכונה בכיכובה של דמות ראשית שנוצרה ומופעלת על ידי בינה מלאכותית; ״כאחד״- בכורה של תנועה ציבורית המזמינה את הקהל לתרגל פיזית חזון של חברה גמישה; ״הלב החושב״ – יומני מופע בעקבות אתי הילסום.

״פורטרטים של נפילה״ – בכורה להפקה בינלאומית של עדי בוטרוס; ״דרישת שלום 2026 ״ – 12 מעצבים, 11 כותבים וקהל מנסחים את מה שכל כך קשה לדרוש: שלום (מחווה לדוד טרטקובר); ״הוסר זמנית״- יצירה שמנכיחה מופעים בינלאומיים שהיו אמורים להגיע לישראל – אבל לא יגיעו; ״אהבה מוסיקה (עכשיו!)״ – להקת יסמין גודר ודיקלה בערב משותף; ״מהשבי אל הדשא של ניר עוז״ – שגיא דקל חן יעלה על הבמה בקיבוץ ניר עוז וישיר בפעם הראשונה תשעה שירים שכתב והלחין במעמקי השבי.

אורי ועקנין. צילום: יאיר מיוחס

אורי ועקנין. צילום: יאיר מיוחס

שגיא דקל חן. עיצוב: יעל יעקבי, יובל שביט

שגיא דקל חן. עיצוב: יעל יעקבי, יובל שביט

כל הרוחות. צילום: יאיר מיוחס

כל הרוחות. צילום: יאיר מיוחס

פסטיבל ישראל מתקיים תודות לתמיכה של משרד התרבות, עיריית ירושלים, הקרן לירושלים, מפעל הפיס, חברת עדן, הרשות לפיתוח ירושלים; בגליל העליון, בגליל המערבי ובנגב המערבי בתמיכת קרן ברכה, רוח הגליל מיסודה של רעיה שטראוס, מועצה אזורית אשכול, JNF-UK, משרד עו״ד MEI Law ומעגל הידידים של פסטיבל ישראל.


פסטיבל ישראל 2025
ניהול אמנותי: מיכל ואעקנין ודפנה קרון
28.7-20.8
פרטים וכרטיסים >>>

birds

מעבר לתוכן מרכזי, for shortcut key, press ALT + zמעבר לסגיר, for shortcut key, press ALT + x
Silence is Golden