נביעה 3 - חומר זוכר: תערוכה קבוצתית בטרמינל עיצוב בת ים

יש דברים שלא נעלמים. הם משנים צורה, שוקעים אל שכבות עמוקות של הזיכרון ומופיעים מחדש כחומר, כדימוי, כאובייקט או כמחווה. התערוכה ״נביעה 3 | חומר זוכר״ מפגישה 11 אמנים ומעצבים המשתתפים בתוכנית ״נביעה״ – תוכנית ייחודית הפועלת בטרמינל עיצוב בת ים ומיועדת ליוצרים המתמודדים עם פוסט טראומה על רקע שירותם הצבאי; והיא תוצר של תהליך יצירה אישי שנמשך לאורך השנה, ובוחן איך חוויות חיים מורכבות נטמעות בחומר ומקבלות ביטוי אמנותי.

באמצעות פיסול, ציור, וידאו, טקסטיל, אסמבלז׳, קרמיקה, צילום ומיצב, מציגים המשתתפים עבודות הנעות בין זיכרון לחומר, בין פגיעוּת לחוסן ובין שבר לאפשרות של תיקון. מתכות, אמצעי לחימה שעברו הסבה, בדים שנתפרו מחדש, אובייקטים קרמיים, דימויים מצולמים, כתיבה ומערכות אור הופכים לכלי ביטוי שבאמצעותם אפשר לעבד, לפרש ולהעניק צורה לחוויות שקשה לעיתים לנסח במילים.

העבודות לא מבקשות לספר סיפור אחד או לתאר אירוע מסוים. כל אחת מהן צמחה מתוך חוויה אישית אחרת, אבל כולן עוסקות בדרכים שבהן זיכרונות ממשיכים להתקיים בגוף, במחשבה ובחיי היומיום. התערוכה מבקשת להציע מרחב של התבוננות, שיתוף ומשמעות, מקום שבו היצירה לא מוחקת את השבר, אלא מעניקה לו צורה חדשה.

עמית סנדיק, אוצרת התערוכה, סיפרה שבמהלך העבודה על התערוכה פגשה יוצרים שונים מאוד זה מזה: בשפה, בחומר ובסיפור האישי. ״למרות ההבדלים, התגלה מכנה משותף ברור: הרצון להפוך חוויה שקשה לשאת אותה – לחומר שאפשר להתבונן בו, לגעת בו ולשתף בו אחרים.

״מכאן גם בחרתי את השם ׳חומר זוכר׳. החומר הוא לא רק מצע ליצירה, אלא עדות למה שנשמר, למה שנצרב ולמה שממשיך להתקיים גם כשנדמה שהזמן חלף. היצירה לא מוחקת את השבר, אבל מאפשרת להתבונן בו מחדש, להעניק לו משמעות ולעיתים גם למצוא בתוכו אפשרות לריפוי, לחיבור, לצמיחה ולאור.

״זו תערוכה שלא עוסקת רק בפוסט־טראומה או בזיכרון המלחמה. היא עוסקת ביכולתו של האדם ליצור מתוך מצבי קיצון, להפוך זיכרון לחומר וחומר לזיכרון, ולמצוא בתוך השבר האישי נתיבים חדשים של משמעות. דרך העבודות המוצגות בה מתגלים לא רק הפגיעוּת והשבר, אלא גם כוחם של הדמיון, היצירה והמפגש האנושי לבנות מחדש, לאחות ולפתוח פתח להמשכיות ולתקווה.

האמנים והעבודות שמוצגות בתערוכה:

אילן אחיה פרץ | רסיסים של אור

עבודות אסמבלאז׳ מאמצעי לחימה, רכיבי מתכת וגופי תאורה. באמצעות פירוק והרכבה מחדש הוא הופך חומרים שנועדו לפגיעה לאובייקטים של אור, זיכרון ותקווה.

ארי בונופיס | נפקדות ונוכחות

ציור שמבוסס צבע מוחלק בבטון על בטון, שבוחן את המתח שבין כובד לקלילות, ובין בדידות, שייכות והכמיהה לחיבור אנושי.

דניאל פיאררט | הדברים שאנחנו גורמים לילדים שלנו לעשות

רישומים גדולי ממדים בטוש על ברזנט תעשייתי, המשלבים דימויים אנושיים וראשי ציפורים לכדי עולם חזותי העוסק בזיכרון, חרדה והישרדות.

יואן דובינסקי | דמעה חמקנית

פסל מתכת מינימליסטי הנע בין אובייקט פיסולי לכלי מלחמה. העבודה בוחנת את המתח שבין כוח לפגיעוּת ואת השינויים שמחוללות חוויות קצה בזהות האנושית.

יניב שושן | רשאי

כריכת ספר והפרק הראשון שבו שנכתב בימים אלה, ומשלב חוויות מלחימה עם מסעות ריצה וטיפוס. הספר עוסק בחיפוש אחר משמעות, התמדה וחופש בתוך מציאות של דריכות מתמשכת.

ירין זיגלבוים | עוד רגע

צילום מעובד המשתמש בדימויי שחמט כמטאפורה לרגעי הכרעה, השהיה וקיפאון, בין רצון לפעול לבין חוסר היכולת לנוע.

ליאור בייזר | ECHO

עבודת וידאו המורכבת מצילומים עירוניים העוברים פירוק, השתקפות וחזרתיות, ויוצרת מרחב חזותי הנע בין מציאות לזיכרון.

מאור גוזלן | מתנה לאחי

פסל קרמי שנוצר כמחווה לאחיו, המשלב אלמוגים, צמחיית ים ומתקן קטורת. העבודה עוסקת בזיכרון, בריפוי ובכוחם של קשרים משפחתיים.

עינב כרמון | קו התפר

קולאז׳ טקסטילי המשלב שאריות בדים, תפירה ורקמה ידנית. פעולת האיחוי הופכת למטאפורה של תיקון, נשיאה והתחדשות.

שבי דביר | רגעים

יומן חזותי המשלב צילום וכתיבה ומתעד רגעים של קושי, תקווה וצמיחה לאורך תהליך השיקום האישי.

שובל קטוני | שורש

עבודת מדיה מעורבת המשלבת חומר, אור וטכנולוגיה ליצירת דימוי אורגני העוסק בצמיחה, שינוי והתחדשות.

תוכנית ״נביעה״ פועלת במסגרת טרמינל עיצוב בת ים, בשיתוף אגף השיקום במשרד הביטחון – מחוז תל אביב ומשפחת ליאון. התוכנית מהווה קהילה מקצועית ויצירתית לאמנים ולמעצבים המתמודדים עם פוסט טראומה על רקע שירותם הצבאי, ומעניקה להם מסגרת לפיתוח שפה אמנותית אישית באמצעות ליווי מקצועי, סדנאות, מפגשי יצירה ותהליכי עבודה משותפים.

---

נביעה 3 | חומר זוכר
אוצרת: עמית סנדיק
הנחייה וליווי מקצועי: מעיין שלם ועודד גרינוולד
טרמינל עיצוב בת ים, אהוד קינמון 32
נעילה: 30.7