מה נלבש // Rollers

תעודת זהות

את Rollers הקים ארי כץ בשנה שעברה מתוך תחושה שלחלק גדול מהגברים בני 30 ומעלה אין בארץ חוויית קנייה מהנה או מבחר בגדים מתאים. ״לא כיף להם להסתובב בקניון. הם לא רוצים להתלבש כמו למסיבת בריכה בדובאי או למסיבת סאדו־מאזו, וגם לא כיף שילדה בת 20 דוחפת להם סקיני ג׳ינס ומדברת על ׳לוקים׳. תנו להם ג׳ינס גס כמו של פעם, טי־שירט ומגפיים כמו של ג׳יימס דין – וסגרנו עניין. במילה אחת – Heritage״.

כץ נולד בלוס אנג׳לס ועלה עם משפחתו לישראל בגיל חמש, הוא בוגר המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, ומעיד על עצמו שתמיד היה לו עניין בעיצוב יפני. אחרי פציעה בשירות מילואים ב־2018, כשהוא מוגדר כנכה צה״ל והלום קרב, ערך מסע ריפוי ביפן, אז נשאב לעולם ההריטאג׳ והדנים היפני.

הוא מצא מרגוע ומשמעות בשילוב של גבריות אמריקאית מחוספסת וקראפט יפני מוקפד, והחליט להתמסר לעניין. בין לבין הקים סטארט־אפ בתחום האופנה המקיימת, עבד עם מותגים בינלאומיים, והגיע למסקנה החותכת: Buy Less, Buy Better.

באמצע המלחמה, בשנת 2024, הרגיש שזה הזמן – שגברים בישראל בזמן הזה דומים לגברים האמריקאים שאחרי מלחמת העולם השנייה, שכל מה שרצו לעשות הוא לנקות את הראש ברכיבה על אופנוע בג׳ינס וטי־שירט. הוא התחבר ל־Denim Head מקומי, המסעדן יונה גרינברג, שחיבר אותו לקהילה קטנה ומקומית שעד היום מהווה קבוצת תמיכה, ייעוץ ועידוד. והשאר היסטוריה.

החנות

החנות שוכנת במוסך לשעבר ברחוב לבונטין בתל אביב, שחורבה היא אנדרסטייטמנט למה שהיה שם לפני. הנכס ישב נטוש במשך תקופה ארוכה, גם בגלל המלחמה וגם בגלל עבודות הרכבת ברחוב אלנבי הסמוך (בעבר ישבה שם חנות הספרים ״המגדלור״).

בדם, יזע ודמעות המקום שופץ, בשילוב של פריטים שנאספו לאורך השנים, כולל תאורה מתחנת כיבוי אש מקומית, שטיחי Navajo מקוריים מתחילת המאה ה־20 ואמנות מהסלון של סבא וסבתא באלסקה, שם בילה כץ את חופשות הקיץ שלו ושם גילה לראשונה את החספוס האמריקאי ואת המערב הפרוע האמיתי.

בחנות יש שילוב של וייב תעשייתי ו־ווסטרן אמריקאי, ריח של עור וטבק באוויר (של 7raw), מוזיקת בלוז, וספת צ׳סטרפילד מקורית מכוסה בשטיח עור פר ממונטנה. ״הביקור במקום בדרך כלל מלווה בוויסקי יפני או בירה, ולפחות לחיצת יד אחת, אם לא שתיים.

״יש קסם במשולש הרחובות לבונטין / ברזילי / החשמל. זו קהילה מקומית תומכת, לא המונית מדי, אבל נגישה מספיק. במעלה הרחוב נמצאות Tonari וקום איל פו, ושני רחובות משם יושבת ממנטו. כץ מרבה לשלוח לקוחות אליהן והן אליו – כחלק מהחוויה הכוללת. לקוחות גם מבקשים ממנו המלצות לחנויות דומות ברחבי העולם. 95% ממי שנכנס לחנות מגיע מפה לאוזן או דרך האינסטגרם. מה שמאפשר יותר זמן איכות עם פחות אנשים.

רשימת מלאי

בחנות נמכרים בעיקר פריטי Selvedge Denim יפני ופריטים בסגנון American Workwear. אפשר למצוא בה מותגים יפניים כמו Samurai Jeans, Studio D’Artisan, TCB, OrSlow ו־Momotaro. רובם ככולם מיוצרים במכונות ה־Shuttle Looms הישנות של פעם (כמו ה־GL3 של Toyoda היפנית).

המלאי מוגבל, המכונות מועטות, ואנשי הקראפט בתחום מצומצמים. ״כשהחברות האמריקאיות הגדולות העבירו את הייצור למכונות גדולות ומהירות אי שם בשנות ה־60, היפנים נשארו נאמנים לתהליך של פעם, וכיום הם מייצרים את הדבר הכי נאמן למקור״.

כך גם  לגבי מכונות קיצור המכפלות (hemming), כמו ה־Union Special (שצפויה להגיע בקרוב גם לחנות), וכן מכונות ה־Loopwheel העתיקות, המשמשות לייצור הטי־שירטים של Merz B. Schwanen – מהמותגים המבוקשים בעולם. הטי־שירט של המותג זכתה לחשיפה רחבה אחרי שג׳רמי אלן ווייט לבש אותה בסדר  ״הדב״. גם במקרה הזה, המלאי מוגבל.

המלאי מתחלק בין פריטים יומיומיים איכותיים, כמו הרפרודוקציות היפניות ל־501 הקלאסי של ליוויס, טי־שירטים וחולצות עבודה; לבין קראפט יפני של ממש (עדיין בגזרות קלאסיות), שמשלב תפירות Sashiko, תלאי Boro, צבעי בוץ נדירים ועוד.

״בחנות מתגלגלים גם פריטי יד שנייה נדירים. לא וינטג׳, אלא פריטים מהז׳אנר שהיו בבעלות קודמת, דוגמת מעילי עור ומגפיים יפניים. לא תכננתי  להתעסק ביד שנייה, אבל יצא לי להיפגש בלא מעט אספנים מקומיים שרוצים למכור דרכי את האוספים שלהם״.

קהל הלקוחות משלב היפסטרים וחובבי עיצוב ואופנה וגברים מבוגרים יותר, מכל קצוות הארץ והקשת, שמתגעגעים לגבר הפשוט של פעם ולאיכויות הבגדים של פעם. ״זה לא בקטע השוביניסטי, חס וחלילה. אני  שומע מהם לא מעט על ההיסטוריה המקומית של שוק הג׳ינס, מהברחת ליוויס על ידי ימאים בחיפה ועד המרתף בלונדון מיניסטור שהיה הראשון בארץ שייבא אותם בצורה חוקית. משהו בחנות מציף נוסטלגיה״.

הצהרת כוונות

״ה־Heritage הגברי, ובתוכו ה־Selvedge Denim היפני, הוא עולם עמוק ומשיק לעולמות תוכן וקראפט נוספים״, מספר כץ. ״השיח האופייני עם הלקוחות גולש מהר למוזיקה, סרטים, שעונים, מקומות גיאוגרפיים והיסטוריה. רמת השיח והתוכן מתמקדת באיכות החומר לאורך זמן.  לדוגמה, באופן שבו הג׳ינס דוהה ומתפתח עם השנים (Fades), או בשכבת ההתיישנות הטבעית שמקבל העור עם השימוש (Patina). זה אישי, דורש סבלנות וזמן, ובסופו של דבר זה משהו שאי אפשר באמת לקנות או להעתיק.

״גם העובדים בחנות הם אנשים שכבר היו אובססיביים לתחום, וגם כאלו שביקרו לא מעט בחנות. בעולם הזה יש לא מעט מוצרים ותתי־תחומים שאפשר להתרחב אליהם, בין השאר בזכות הקהילה  שמתגבשת, שהיא חזקה ורעבה לעוד מהעולם הזה. יש גם ביקוש גדול מצד נשים, ואני מאמין שגם לקולקציות ייעודיות לנשים נגיע בעתיד הקרוב״.

הבחירה של ארי

חולצת פשתן יפנית עם הדפס המשי ההיסטורי One Hundred Tigers של Freenote Cloth האמריקאית. זו חברה שמסמלת את הגל השלישי של הג׳ינס וההריטג׳ – שני אחים קאובויז מקליפורניה, שהחליטו להחזיר לפחות חלק מהייצור האיכותי בחזרה לארצות הברית.

הם עובדים לרוב עם בדים יפניים, כפתורים מאיטליה ותפירה מקומית. התעשייה הזאת קטנה והדינמיקה עם בעלי המותגים משמעותית. לא כולם ששים לעבוד עם חנות מישראל, ואיתם ספציפית יש לארי חיבור חם.

הבחירה של עמית

ז׳קט דנים בגוון אינדיגו עמוק, של המותג Pherrows, בשחזור של דגם משנות ה־20 של המאה הקודמת, עשוי בד כותנה כבד עם שטיפה אחת. הגזרה הקלאסית והמבנה המוקפד מחזירים לתור הזהב של בגדי העבודה האמריקאיים, בעוד שהגימור היפני המדויק מבטיח שהבד יתפתח עם הזמן ויקבל דהייה אישית וייחודית . זהו פריט שנועד ללוות שנים רבות ולהשתבח ככל שלובשים אותו.

לצידו, מכנסי דנים תואמים מאותו הבד, בגזרה גבוהה. כמו הז׳קט, גם המכנסיים מיועדים לפתח עם הזמן אופי ייחודי, כשהקמטים והדהייה הטבעית מספרים את סיפורו של מי שלובש אותם.

---

Rollers
לבונטין 1, תל אביב