דמיטרי צ׳רניאק // Ringers in Motion

• אמנות
• דיגיטל

הפרטים הטכניים

Ringers in Motion, עבודתו של דמיטרי צ׳רניאק, מוצגת במוזיאון תל אביב עד 14.11.

מי אני

דמיטרי צ׳רניאק, אמן קנדי שמתגורר בניו יורק, ומתייחס לאוטומציה כמדיום האמנותי שלי. אני כותב קוד כדי לבחון איך כללים פשוטים יכולים לייצר דימויים מורכבים ומפתיעים. העשייה שלי משתרעת על פני עבודות דיגיטליות, הדפסים ומיצבים פיזיים.

העבודה

Ringers in Motion צמחה מתוך Ringers, סדרה שיצרתי ב־2021, שבחנה רעיון פשוט: בכמה דרכים אפשר לכרוך חוט סביב קבוצה של יתדות? לרעיון יש היסטוריה ארוכה באמנות ובעיצוב, אבל האוטומציה אפשרה לי לחקור את ״המרחב החזותי״ שלה לעומק ובאופן שיטתי.

שינוי במספר היתדות, בגודלם ובאופן שבו הם מסודרים, מייצר מגוון עצום של קומפוזיציות. מה שמעניין אותי הוא כמה הרבה יכול לצמוח מתוך מספר מצומצם כל כך של מרכיבים: לפעמים מתקבלת הפשטה גיאומטרית, ולפעמים משהו שנראה מוכר באופן מוזר, או כמעט חי.

הקו נפרש, הצורות משתנות, וקומפוזיציות בודדות הופכות לחלק מדפוסים רחבים יותר. הצופים יכולים לעקוב אחר תהליך של שינוי, או לזהות קשר בין דימויים שהיה אולי קשה יותר להבחין בו אם היו מתבוננים בכל אחד מהם בנפרד

אחד האתגרים מבחינתי היה תמיד איך להעביר את מלוא טווח האפשרויות הזה. דימוי יחיד מציג תוצאה אחת, ואילו הצבה של דימויים קרובים זה לצד זה מתחילה לחשוף את המערכת שמאחוריהם. בחנתי זאת בהדפסים, כשסידרתי וריאציות זו לצד זו והראיתי כיצד שינוי של משתנה יחיד יכול לשנות קומפוזיציה שלמה.

משם נולד הרצון לחקור את היחסים האלה גם דרך זמן ומרחב. ב־Ringers in Motion הקו נפרש, הצורות משתנות, וקומפוזיציות בודדות הופכות לחלק מדפוסים רחבים יותר. הצופים יכולים לעקוב אחר תהליך של שינוי, או לזהות קשר בין דימויים שהיה אולי קשה יותר להבחין בו אם היו מתבוננים בכל אחד מהם בנפרד.

הכול נוצר בזמן אמת, כך שהעבודה ממשיכה לחקור את המערכת בזמן שהקהל צופה בה. הפסקול המלווה אותה מורכב מצלילים מואטים ומפורקים, שהופכים כמעט לצלילי פעמונים ומוסיפים רובד נוסף של חזרתיות וזיהוי.

הדבר מתחבר לשאלה רחבה יותר שמעסיקה אותי בעבודתי: כמה הבעה אני יכול להטמיע בתוך מערכת אוטומטית? כתיבת הכללים כרוכה בשורה מתמשכת של החלטות חזותיות הנוגעות לאיזון, צבע, מורכבות ולסוג ההפתעות שאני מאפשר למערכת לייצר.

הכנסת המערכת הזו למוזיאון משנה גם את חוויית הצפייה. אנשים פוגשים אותה יחד, בקנה מידה אדריכלי, וכל אחד מהם רואה רצף אחר, בהתאם לרגע שבו הגיע ולמשך הזמן שבו הוא נשאר לצפות.

תעבירו את זה הלאה

פיתחתי את Ringers in Motion במשך שנה וחצי בשיתוף עם האוצרת, טל לניר, כך שבמובנים רבים העבודה נוצרה במיוחד עבור מוזיאון תל אביב. לכן הוא מרגיש כמו הבית הראשון והטבעי שלה, אבל אני יכול לדמיין אותה פועלת גם במקומות רבים אחרים.

הייתי שמח במיוחד לראות אותה בחלל ציבורי גדול, כמו תחנת רכבת, שבו המקצבים המשתנים שלה יוכלו ללוות את תנועת האנשים – להציע משהו גם למי שחולף על פניה וגם למי שיש לו זמן לעצור ולהתבונן.

פלוס אחד

העבודות Taylor Swift ASCII Art הפכו לתערוכת היחיד הראשונה שלי, C0un7Ry s1n9ER, בגלריה Heron Arts בשנת 2015. אהבתי לצייר בילדותי, אבל הייתי טוב במתמטיקה, והחברה סביבי עודדה אותי לפנות לקריירה טכנולוגית.

בסופו של דבר עבדתי בהייטק, וככל שהתקדמתי לתפקידי ניהול, התחלתי להתגעגע לעשייה ולבניית דברים בעצמי. האמנות הפכה עבורי לדרך להשתמש בכלים שרכשתי כדי לפתח את תחומי העניין היצירתיים שלי.

הפרויקט התחיל בתרגיל בבינה מלאכותית באוניברסיטה בשנת 2009. חבר ואני בנינו סוכנים ממוחשבים שהתחרו זה בזה במשחק: שלי היה טיילור סוויפט ושלו היה מיילי סיירוס. כשהסוכן שלי ניצח, הופיע ביומן המשחק דימוי ASCII של טיילור שולחת נשיקה. זו הייתה דרך קטנה להכניס הומור ואישיות לתחרות בין מכונות.

שנים לאחר מכן, כששיתפתי את הדימוי ברשת, אנשים החלו לבקש הדפסים שלו, ואני חזרתי אליו ופיתחתי פורטרטים ועבודות וידאו הבנויות מתווי טקסט. הפרויקט הזה הוביל אותי בסופו של דבר לעסוק באמנות במשרה מלאה. במבט לאחור, הקשר שלו לבינה מלאכותית נראה לי רלוונטי במיוחד: כבר אז רציתי להכניס משהו אישי ורגשי אל תוך מערכת אוטומטית.

דמיטרי צ׳רניאק, Taylor Swift ASCII Art works