חומר כבד, תחושה קלילה: עיצובי האבן של אורי לוי

עמית: הי אורי. בוקר טוב. מה שלומך? ספר לנו על עולמך – חיבור של אבן עם עיצוב

אורי: שלומי טוב. אני לומד אדריכלות ועיצוב פנים בשנקר הנדסאים ובמקביל בונה את Marmo, מותג לריהוט ולפריטים מאבן טבעית

עמית: אני רוצה שנתחיל במארמו – ספר עליו ואיך הגעת אליו

אורי: מארמו נולד מתוך הלימודים שלי באדריכלות. אני כל הזמן חושב על חלל, חומר ופרופורציות, ורציתי לקחת את החשיבה הזאת גם לרהיטים ולפריטים שחיים בתוך הבית.

אבן טבעית משכה אותי במיוחד – זהו חומר עם נוכחות חזקה, אבל אפשר לתת לו צורות רכות. התחלתי לפתח שולחנות ופריטים נוספים, ומשם מארמו הפך למותג שאני בונה היום

עמית: נחזור רגע אחורה. איך התגלגלת ללימודי אדריכלות?

אורי: כילד, כמו הרבה אחרים, שיחקתי בסימס, אבל המשחק עצמו שיעמם אותי די מהר. מה שעניין אותי באמת היה לבנות את הבתים. בגיל 13 גיליתי באינטרנט את SketchUp, ופתאום יכולתי לתכנן בחופשיות גם מחוץ למשחק.

בגיל 18 כבר הכנתי לאנשים הדמיות של הבתים שלהם. אני חושב ששם התחילה האהבה שלי לאדריכלות – ברגע שיכולתי לקחת משהו שדמיינתי ולראות אותו מקבל צורה

עמית: מגניב ממש. מי היו האנשים שנתנו לך לעשות להם הדמיות כשאתה רק בן 18?

אורי: גיליתי את פייבר, האתר שבו אפשר להציע שירותים באופן עצמאי. העליתי לשם הדמיות שעשיתי. עד אז פשוט בשביל הכיף, בלי ממש לצפות שיקרה עם זה משהו. די מהר התחילו להגיע אליי פניות מאנשים שרצו שאצור הדמיות גם לבתים שלהם

עמית: זה מביא אותנו לעולמות הדיגיטליים שהשתלטו עלינו, אבל בוא נחזור אליך, כאן ועכשיו. מתי התחלת ללמוד אדריכלות?

גיליתי שלא רק הבניין עצמו מעניין אותי, אלא גם הדברים שבתוכו. מצאתי את עצמי מתעכב על חומרים, פרופורציות ופרטים קטנים, כמו לדוגמה איך פריט אחד יכול לשנות את התחושה של חדר שלם

אורי: התחלתי ללמוד אדריכלות בשנקר לפני כשנתיים. עד אז כבר עסקתי בהדמיות באופן עצמאי, אבל רציתי להבין לעומק את מה שעומד מאחורי התמונות וההדמיות

עמית: ומה גילית על עצמך במהלך הלימודים?

אורי: גיליתי שלא רק הבניין עצמו מעניין אותי, אלא גם הדברים שבתוכו. מצאתי את עצמי מתעכב על חומרים, פרופורציות ופרטים קטנים, כמו לדוגמה איך פריט אחד יכול לשנות את התחושה של חדר שלם. משם התחיל גם הרצון שלי לעצב פריטים בעצמי, ולא רק את החלל שמסביבם

אף פעם לא לגמרי בשליטתך

עמית: והחיבור לחומר? מהיכן?

אורי: האבן משכה אותי מאז ומעולם, כי היא אף פעם לא לגמרי בשליטתך. אפשר לתכנן צורה מדויקת, אבל הגידים, הנקבוביות והגוונים שלה תמיד מוסיפים משהו משלהם. אני אוהב את המתח הזה – לקחת חומר כבד ונוקשה, ולנסות ליצור ממנו שולחן או מנורה שמרגישים רכים וטבעיים בחלל

עמית: מתי התחלת לעבוד באבן?

אורי: כשאני חושב על זה, החיבור שלי לאבן התחיל הרבה לפני הלימודים. בתור ילד הייתי מגיע לקיבוץ שדות ים, שם ביליתי לא מעט בסטודיו של הפסלת יעל ארצי ז״ל, שהיתה חברה של המשפחה. הייתי מסתכל על העבודה שלה ועל הדרך שבה האבן מקבלת צורה. אפשר להגיד ששם הכל התחבר לי

עמית: איפה גדלת? בבית שקרוב לעולמות התוכן שבהם אתה עוסק היום?

אורי: אני בן 27. במקור נולדתי בלונדון והיום אני מתגורר בתל אביב עם בן זוגי. גדלתי בבית עם אבא בהייטק ואמא במשרד החינוך – רחוק שנות אור מעולם העיצוב

עמית: אלו השילובים ההוריים הכי נכונים – מאלו יוצאים הילדים הכי יצירתיים (-:

באיזה שלב אתה היום בעבודה באבן?

אורי: המותג נמצא בשלב של פריטים מוגמרים: שולחנות, כיסאות, מראות ומנורות מאבן טבעית. ממש לאחרונה הוצאתי קולקציה שכוללת שלושה סוגים שונים של עיצובים. הדגש שלי הוא לנסות ולהראות איך חומר כבד וקשה יוצר תחושה כל כך קלילה בחלל.

העיצובים כוללים קוביות אוניקס שהן בעצם שולחן צד או שידת לילה, שכוללת גוף תאורה שמאיר את החלל בצורה מאוד מרגיעה; שיתוף פעולה עם חברה אמריקאית שעוסקת בריהוט ממתכת, שבו שילבנו את החומרים ויצרנו כיסא ושולחן צד; וריהוט מטרוורטין שבו בניגוד לקוביות, רציתי לתת לאבן צורה הרבה יותר רכה ואמורפית

עמית: שולחן סלון שנראה קליל ומרחף אבל שוקל 370 קילו – זה דיסוננס רציני. איפה ואיך אתה מוכר את העבודות? מי הקהל שאתה מכוון אליו? הפריטים נמכרים בישראל וגם בארצות הברית?

אורי: אני פונה בעיקר לאנשים שמחפשים פריט עם נוכחות – מהמגזר הפרטי ועד אדריכלים ומעצבי פנים. החל מהשבוע תהיה אופציה של רכישה באתר שלנו. בארצות הברית המוצרים יימכרו על ידי החברה שאיתה אנחנו משתפים פעולה – KTANA

עמית: היו כבר רכישות? מהם טווחי המחירים?

אורי: נעשו כמה רכישות עוד לפני שהגיע מלאי לארץ. מנורת הטרוורטין והקוביות הן הכי מבוקשות כרגע. המחירים מתחילים ב־2,000 שקלים לפריט, ויכולים להגיע לעשרות אלפי שקלים. בכל הפריטים יש אופציה להתאמה אישית, ככה שזה משתנה

עמית: הגיעו לארץ? איפה מיוצרים הפריטים?

אורי: את העיצוב והפיתוח אני עושה בישראל. הייצור נעשה בשיתוף בתי מלאכה בחו״ל שמתמחים בעיבוד אבן. כרגע בישראל אין מכונות שיכולות לבצע את הריהוט הזה – זה פיסול לכל דבר – לקחת בלוק של אבן ששוקל חצי טון ולהתחיל לחצוב ממנו שולחן. החלום הגדול שלי הוא להביא ארצה את האפשרות ליצור אותם כאן

עמית: מתי אתה מסיים את לימודי האדריכלות ולאן אתה רואה את עצמך ממשיך?

אורי: נשארו לי עוד שנה וחצי שבהן אני גם מתכנן את פרוייקט הגמר שלי. אבל ללא ספק אני אמשיך בכיוון שאני נמצא בו כרגע – לפתח את מארמו. באפריל אציג בתערוכה במילאנו, ואני חותר לעוד המון עבודה ויצירה

עמית: איזו תערוכה?

אורי: סלון דה מובילה בשבוע העיצוב מילאנו. אני אהיה אחד מתוך רבים שמציגים שם. אני מאוד מתרגש – גם לקראת החוויה וגם מההזדמנות לקבל השראה מאחרים