מוזיאון האופנה תל אביב: ״הגשמת חלום״

לפריז יש את Palais Galliera, לאנטוורפן את MoMu ובניו יורק The Museum at FIT, כעת גם תל אביב מצטרפת למפת מוזיאוני האופנה בעולם. מוזיאון האופנה תל אביב, פרי שיתוף פעולה בין האוצרת יערה קידר לקבוצת עזריאלי, בהובלת המנכ״לית דנה עזריאלי ואילן ג׳רבי, מנהל מיזמי התוכן האסטרטגיים שלה, צפוי להיפתח בתחילת 2027 במתחם עזריאלי שרונה. שטחו של המוזיאון, שהעבודה עליו החלה לפני כשלוש שנים, צפוי להיות כ־1,150 מ״ר בשלוש קומות, שיעניקו לאופנה בית קבוע שבו היא תוצג לא רק כתעשייה וכמוצר צריכה, אלא גם כשפה אמנותית, תרבותית וחברתית.

על פי הערכות היזמים, המוזיאון, שצפוי להיפתח בתחילת שנה הבאה, צפוי לארח יותר מרבע מיליון מבקרים בשנה. לצד תערוכות מתחלפות יתקיימו בו הרצאות, סיורים ופעילויות חינוך, והוא יכלול גם אודיטוריום וחנות מוזיאון. המוזיאון מתכנן לקדם מעצבים ישראלים, לפתח שיתופי פעולה בינלאומיים וליזום תערוכות נודדות.

קידר, היסטוריונית ואוצרת אופנה ובעלת דוקטורט בלימודי תרבות מהאוניברסיטה העברית, מובילה את קידום האופנה בשיח המוזיאלי בישראל. בעשור האחרון אצרה 12 תערוכות בארץ ובעולם, בהן ארבע במוזיאון העיצוב חולון: ״ז׳ה טם, רונית אלקבץ״, ״הנשף: אופנה ואסקפיזם״, ״אלבר אלבז: מפעל החלומות״ ו״גיבורות: אופנה ותקווה במלחמת העולם השנייה״, שננעלה מוקדם יותר השנה. על פי הנתונים שנמסרו, הן משכו ביחד למעלה מחצי מיליון מבקרים. 

״מוזיאון האופנה הוא הגשמת חלום״, אומרת קידר, ״שנולד מהרצון ליצור מקום שבו הדמיון והידע הופכים נגישים וקרובים ללב. זהו צעד חשוב בהכרה באופנה כחלק מהתרבות שלנו. לראשונה בישראל אופנה מקבלת בית קבע, ואל הבית הזה כולם מוזמנים״.

דנה עזריאלי רואה במוזיאון הרחבה של הקשר בין הקבוצה לעולם האופנה: ״קניוני הקבוצה הם מרחבים שבהם הקהל פוגש מותגים, מעצבים ומגמות מהארץ ומהעולם, והמוזיאון מרחיב את המפגש הזה – מהאופנה שאנחנו לובשים וקונים אל האופנה כיצירה, תרבות והיסטוריה. באופנה יש הרבה מעבר ליופי – יש בה מלאכה, זיכרון וזהות״.

לצד מוזיאוני אופנה העוסקים בתחום במבט היסטורי ותרבותי רחב, פועלים בעולם גם מוזיאונים וחללי תצוגה המוקדשים למעצבים ולבתי אופנה ובהם La Galerie Dior בפריז, מוזיאון איב סן לורן במרקש ומוזיאון כריסטובל בלנסיאגה בספרד.

בעשורים האחרונים הפכו תערוכות אופנה למוקדי משיכה גם במוזיאונים שאינם מתמחים בתחום. תערוכת אלכסנדר מקווין במטרופוליטן בניו יורק משכה ב־2011 יותר מ־660 אלף מבקרים, ותערוכת כריסטיאן דיור במוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון משכה ב־2019 קרוב ל־600 אלף. הצלחתן חיזקה את מעמדה של האופנה בשיח המוזיאלי, מעבר לעיצוב ולצריכה, כביטוי של אמנות, תרבות וחברה.

הבחירה להקים את המוזיאון במתחם מסחרי מעלה שאלות על היחסים שבין תרבות לצריכה. מצד אחד, המיקום עשוי להנגיש את האופנה לקהל רחב. מצד אחר, הוא מציב אתגר בפני מוסד המבקש להציע מבט עצמאי ולעיתים ביקורתי על תעשייה הנשענת על מותגים וצריכה מתמדת.

מתחמים כמו K11 בשנגחאי ו־K11 MUSEA בהונג קונג כבר משלבים אמנות עכשווית ומסחר, אך בהם האמנות היא גם חלק מחוויית הקניות. האתגר של מוזיאון האופנה בתל אביב יהיה לשמור על עצמאות אוצרותית בתוך סביבה מסחרית. 

דווקא במיקום הזה טמונה גם הזדמנות: להקים מוזיאון שלא רק יציג את האופנה ואת יוצריה, אלא יבחן גם את השלכותיה החברתיות, הכלכליות והסביבתיות. הצלחתו תימדד לא רק במספר המבקרים, אלא גם בשאלות שיעז לשאול.

אילן ג׳רבי: ״יש לנו הזדמנות להגדיר מאפס איך נראה מוזיאון אופנה בישראל. זה מאפשר לנו לחשוב אחרת על התערוכות, על הקהל ועל החוויה כולה״.