מק פרויקט
קובי (מימין) ורון שלי. תצלום: תומר אפלבאום
הכל התחיל מהצעה תמימה שלי, שאולי אכתוב משהו לרגל 25 שנה להופעתו של מחשב המקינטוש הראשון. שניה אחרי שהוצאתי את המילים מהפה זה כבר הפך לפרוייקט: ראיון עם קובי ורון שלי, שני אחים שיצרו את הסרטMacHeads, שעוסק במכורים לאפל; היסטוריה של הלוגו; פרופיל של מחשבי המקינטוש, של חברת אפל ושל סטיב ג’ובס; ומעצבים שיספרו על המק הראשון שלהם (זה גם החלק שיצא הכי נחמד, יש שם סיפורים מאד מאד נחמדים). את התוצאה אפשר לראות, או ליתר דיוק – קשה לפספס, היום בגלריה. שניים וקצת עמודים. אני מודה שזו הפעם הראשונה שאני רואה את השם שלי כל כך הרבה פעמים באותו היום אחד ליד השני. קצת מוזר.
[תזכורת לעצמי לפעם הבאה: לא להציע יותר הצעות שיש להן את הפוטנציאל להפוך בהרף עין לפרוייקט…]
זו לא הפעם הראשונה שכתבתי על אפל, גם בעיתון וגם בבלוג. מאז הלימודים אני משתמש נאמן, גם אם לא מכור כמו רוב המשתתפים סרט. את המק הראשון שלי קניתי שבוע לפני שהגיע הבן זוג, אי שם לקראת סוף שנת 2000. כאילו הגיעו השניים בעסקת חבילה.
בכל אופן, זה מה שכתבתי בבלוג לפני שנתיים, ערב השקת האייפון:
“מהיום הראשון שפגשתי במסגרת הלימודים שלי מחשב מקינטוש הבנתי איך מחשב צריך להראות: לא חתיכת פלסטיק חסרת אישיות שנתקעת כל הזמן אלא משהו שאם כבר נגזר עליך להסתכל עליו כל היום, שייראה בהתאם. כמובן אגב מדובר ביותר מאיך שהמחשב נראה, אלא גם איך שהוא מתנהג, אבל אין בכוונתי להתנצח בשאלה מה יותר טוב – מק או פיסי. שכל אחד יעשה מה שהוא מבין ומוצא לנכון. יותר מכך, אני חייב להודות שטוב לי להמנות דווקא על יוצאי הדופן, זו לא תהיה הפעם הראשונה שלי בחיים. אחרי שביקרתי שוב בחנות של אפל בלונדון בשבוע שעבר, אמרתי לעצמי שככה בטח נראה גן עדן של המחשבים (מתי אצלנו?)”.
עברו מאז קצת יותר משנתיים והנה, גם בארץ יש (מיני) גן עדן משלנו, ולי יש כבר כמה חודשים מקבוק פרו חדש וחתיך (את המק הראשון כבר החלפתי, את הבן זוג לא. אפשר לומר שאני לקוח מרוצה…).
רק אם אפשר בקשה קטנה – כל מי שרוצה לשכנע אותי שפיסי יותר טוב, ושהמקים סתם יקרים, ושפיסי יכול לעשות הכל אותו הדבר וכן הלאה, בבקשה שיחסוך את הנאצות והלעג. גם ככה אני רגיל להיות ההזוי והסהרורי, אז בואו נשאיר את זה ככה.














