״ח״ זה מוזיאון העיצוב

הפעם הראשונה שבה שמתי לב שיש לוגו חדש לעיריית חולון הייתה כשהתחלתי לקבל חומרים על עונת העיצוב הישראלית בחולון בחודש שעבר. ממממ… אמרתי לעצמי, מעניין. לוגו חדש, שונה מכל מה שראיתי עד היום פחות או יותר, מעניין מי ומה עומד מאחוריו. לא היה מאד קשה לגלות שמי שעומד מאחורי המהלך העיצובי הוא המעצב אמנון אילוז ומכיוון שאני מניח שזה מעניין לא רק אותי, ולראייה הכתבה שפרסמתי על מיתוג עירוני לפני חצי שנה, תפסתי את אמנון לשיחה.

Yuval Saar: אני פה

amnon illuz: גם אני

Yuval Saar: כיף כיף! שנתחיל?

amnon illuz: אף פעם לא עשיתי כזה דבר – מה שהופך את זה ליותר כיף

Yuval Saar: מעולה. רגע לפני שנדבר על חולון נדבר עליך. תספר קצת מי אתה, מה אתה עושה, מה עשית עד היום וכן הלאה

amnon illuz: אני בוגר בצלאל במחלקה לתקשורת חזותית, מרצה בשנקר ובגורן והקפטן של הספינה שנקראת רה-לבנט, משרד לעיצוב ופרסום המתמחה בלקוחות מהתחום החברתי האזרחי: עיריית ת”א, ביה”ס לצילום מוסררה, הקרן החדשה לישראל, אמנסטי, בצלאל, מוזיאונים בארץ ואחרים

Yuval Saar: מתי סיימת בצלאל?

amnon illuz: שנת 2003

Yuval Saar: כלומר אתה כמעט 10 שנים כבר בשוק. יפה לך. כמה עובדים כוללת היום הספינה של רה-לבנט

amnon illuz: אוקיי זה לא בדיוק ספינה… יותר סירת מפרשים… 5

Yuval Saar: גם סירת מפרשים זה משהו. ויום אחד נתקלת הסירה בעיריית חולון. איך זה קרה? הם פנו אליך? היה מכרז ואתה שמעת עליו?

amnon illuz: עוד לפני אותו יום עבדנו מול רשויות מקומיות אחרות – עיריית תל אביב, עיריית ירושלים, ובהרבה פסטיבלים וארועים שקרו בכל הארץ. כשעיריית חולון יצאו במכרז למיתוג העיר חולון הם פנו אל המשרד שלי בבקשה ליטול חלק במכרז ולהציע הצעה

Yuval Saar: מה היו עיקרי המכרז? ומה משך אותך להשתתף בו מעבר למיליונים שבדרך…

amnon illuz: הדבר המדהים במכרז היה שעיריית חולון נתנה את עיקר הדגש דווקא על הפן הקריאייטיבי והאסטרטגי והוא עסק הן ביצירת שפה חזותית לעיר – מיתוג, והן ביכולות לבנות שפה פרסומית מקיפה לארועים השונים בעיר

Yuval Saar: מה לא בסדר במה שהיה להם עד עכשיו? הם כבר עיר הילדים. הם כבר מקדמים את כל נושא העיצוב

amnon illuz: זה לא שאלה של בסדר או לא, מאז 2003 נעשית בעיר עבודה מדהימה בבניית מותג עיר הילדים על ידי צוות העירייה, בשיתוף משרד הפרסום הקודם של העיר שאותו החלפנו – שיר שפיצר, ומשרד יחסי הציבור של אורה לפידות. הם עשו עבודה משמעותית. תשע שנים אחרי השקת המותג היה צורך לרענן אותו ויזואלית, לחדש את השפה החזותית, וזאת דווקא בגלל מה שציינת בסוף הדברים כי העיר עברה שינויים רבים חיוביים בשנים אחרונות, והפכה לשחקן משמעותי גם בתחום התרבות ובטח בתחום העיצוב. האתגר היה לייצר שפה שתציג את שני האספקטים הללו זה לצד זה

Yuval Saar: אז מאיפה מתחילים?

amnon illuz: חולון, עיר הילדים. זאת הייתה המסקנה של התהליך האסטרטגי שגיבשנו, שבבסיס עומד מותג מוצלח מאוד ויש לשמרו

Yuval Saar: ואז מה? בינינו, זה לא נראה לי כזה מסובך להחליט שצריך לשמור על המותג עיר הילדים. השאלה איך מיישמים את זה

amnon illuz: רק בינינו? אנו נמצאים בעידן של שינוי ובניית מותגים לעיתים מופרכים. גם להסתכל פנימה ולהבין את האיכויות הקיימות זו בגרות תבונתית שקיימת בעיריית חולון. כיום עיריית חולון ועיריית ת”א הן אולי הבודדות שמבינות מיתוג עירוני אמיתי מהו

בכל מקרה, הגענו ליישום

Yuval Saar: ק ד י מ ה

amnon illuz: ערכי המותג שרצינו להבליט ולהדגיש – שמחת חיים, צמיחה, דינמיות וגדילה המשותפים הן לילדים והן לערים. ההצעה הנבחרת שלנו שואבת השראה מעולם הילדות אך איננה ילדותית. הבסיס שבחרנו להדגיש היה – משחק

רגע, אתה מצרף אימאג’ים לכל הסיפור?

Yuval Saar: ברור

amnon illuz: אז הבסיס שבחרנו להדגיש היה – משחק או בעצם משחקיות – עולם טקטילי של מגע ומשחק שמשותף לילדים ולמבוגרים כאחד. כלומר, סמל העיר החדש שואב השראה צורנית מאלמנטים אדריכליים ברחבי העיר. ע”י שימוש בצורות גרפיות מופשטות, עבודה תלת מימדית, וצבעוניות עשירה, יצרנו מעין אבני משחק, קוביות לגו עירוניות

בלי קשר משחק זה דבר מדהים, גם פורמט הראיון הזה הוא סוג של משחק. העיר המודרנית היא מגרש משחקים אחד גדול – לילדים ומבוגרים כאחד

Yuval Saar: לפני שנפרוט את ענין האלמנטים האדריכליים אני רוצה רגע להתעכב על הגבול בין ילדי לילדותי, או בין משחקי למתיילד. איפה עובר הגבול הזה?

amnon illuz: הגבול עובד איפה שהוא סביב גיל 8, לא? אני לגמרי מבין את הנקודה שאתה מעלה והיא נקודת מסה קריטית גם בתהליך שביצענו. מבוגרים מוצאים את עצמם הרבה פעמים לא מחוברים לענייני ילדות או שפה חזותית ילדותית אך מאידך במשחקים תמיד היה מרכיב מבוגר. כך לדוגמה מונופול, טאקי, דוקים ועוד. בהוראות תמיד רשום מגיל 5-99 וזה אמיתי. בתי האבות מלאים בזקנים שמשחקים טאקי

Yuval Saar: זה מאד טריקי בעיני ואני חושב שיש משהו בתוצאה הסופית שהוא או מאד אמיץ או מאד… אני מחפש מילה שלא תעליב אף אחד. או מאד אמיץ או מאד בעייתי כי יהיו אנשים שיראו בזה משהו ילדותי לא משנה איך תסביר את זה

amnon illuz: תגדיר תוצאה סופית? של הלוגו? של השפה החזותית?

Yuval Saar: אני מדבר כרגע על הלוגו, שממנו אני מניח יצאה שאר השפה החזותית. הצורניות שם מכתיבה שפה מאד ברורה ושונה

amnon illuz: אוקיי, ראשית אמיץ ופורץ דרך תמיד יעורר תגובות גם הפוכות וזה טבעי, היה כבר מי שאמר, טיבור קלמן אם אינני טועה, שאם כולם אוהבים את מה שאתה עושה סימן שהם אינם אוהבים זאת בכלל. כך גם היו תגובות לפני 10 שנים לתהליך המיתוג של העיר חולון כעיר הילדים – אף אחד לא דיבר בשפה הזו ולא ידע להעריך את העוצמה של תהליך כזה. לגבי הלוגו, דווקא מקבוצות המיקוד שעשינו הרשמים החזקים שעלו היו שמדובר בלוגו מאוד בוגר ואדריכלי

Yuval Saar: וואלה. אמרת מקודם שהלוגו שואב השראה צורנית מאלמנטים אדריכליים ברחבי העיר. איזה לדוגמה? אני לא מחולון ואני יכול לחשוב רק על המדיטק ועל מוזיאון העיצוב

amnon illuz: בדיוק זה העניין, כלפי חוץ מדובר באוסף צורות גיאומטריות מופשטות – מלבנים, קשתות, משולשים וכו’. אך פנימה, לתושבי העיר, עבורם מיועד הלוגו והם אלו שפוגשים אותו הכי הרבה וצריכים לאהוב ולהזדהות איתו ולהיות גאים בו. להם יש יתרון מובנה הם ידעו לזהות את האלמטים השונים.

לדוגמה, כל תחום העיצוב ומוזיאון העיצוב בפרט משתקף באות ח’; האות ו’ נשענת בצורתה על ספר או צבע ומייצגת את עולם הספרות הבא לידי ביטוי בעיר בדמות ספריית המדיטק וגני הסיפור; ה”ל” מפשטת את כל משחקי החוץ, המגלשות בכלל וספארק המים ימית 2000 בפרט; ה”ו” השנייה שואבת השראה מצורניות מוזיאון הילדים; ולבסוף ה”ן” הסופית מייצגת את תחום התשתית והבנייה בעיר ומקורה בחזות בניין העירייה והבנייה החדשה בעיר. לכל אות יש משמעות אמיתית וטעונה.

Yuval Saar: ימית 2000! בכלל שכחתי

amnon illuz: ספארק המים

Yuval Saar: לול. תקן אותי אם אני טועה אבל זה די נדיר שיש לעיר לוגו שהוא רק טיפוגרפי  בלי סמל נלווה, גם אם הטיפוגרפיה פה בנויה ממילים

amnon illuz: בהחלט צודק, בטח בארץ. ושוב אני חוזר לאומץ שעליו דיברת, דווקא לייצר לוגוטייפ ולא סמל עיר ססגוני כזה או אחר. לוגוטייפ מורכב אך קריא מאוד, כזה שניתן להבחין בו בכל גודל ובכל פורמט

ולשאלתך על ההבדל בין ילדי ומתיילד למשחקיות – אולי זה מגיע בדיוק כשאתה לומד לקרוא ושהרי אז אתה יודע לזהות בלוגו החדש את השם ולא רק צורות

Yuval Saar: ומה בא אחרי הלוגו? מעטפה? שילוט? שנה טובה? ארנונה?

amnon illuz: מהלוגו נגזרה כל השפה פנים הארגונית של העירייה שבא לידי ביטוי בניירת חדשה, לייאאוט פרסומי, שילוט כל החומרים המוכרים. ההבדל אולי מתהליכי מיתוג אחרים שבהם יש הפרדה בין משרד המיתוג למשרד העיצוב והפרסום של העיר הוא שהיייחוד בתהליך שלנו נובע גם בעובדה שאנו מלווים את העירייה בכל החומרים הפרסומיים שלה ולכן אנו יכולים לשלב את עיקרון המשחקיות והצורה בכל מיני אופנים, דוגמת המיתוג לעונת העיצוב הישראלית בחולון שאותו כבר ראית. זהו גלגול ופיתוח של העקרונות המנחים האסטרטגיים.  או לדוגמה פסטיבל צלילי ילדות שמתקיים בסוכות בתיאטרון חולון.

Yuval Saar: וואלה. אתם עושים מעכשיו את כל החומרים של העירייה?

amnon illuz: של העירייה, לא של הגופים העצאיים הפועלים בה דוגמת מוזיאון העיצוב, מוזיאון הילדים וכו’. במסגרת של העירייה אנו עובדים כרגע על עונת העיצוב בחולון ושבוע האופנה שמתחיל אוטוטו ומהצד השני גם על פסטיבל צלילי ילדות והעדלאידע הקרובה. זה שתי ידיים של אותו הגוף, או בעצם של אותו הראש

Yuval Saar: סבבה. משהו נוסף לפני שאנחנו מסיימים ומאחלים אחד לשני ולקוראי הבלוג הנאמנים שנה טובה?

amnon illuz: בהקשר הקודם כל זה יכול להתאפשר כיוון שהשפה הויזואלית שנוצרה הינה צעירה, מדברת לילדים ומבוגרים כאחד. שפה תלת מימדית, רחבה, מודולרית ורעננה, עשירה באפשרויות, בצבעוניות ובצורות – בדיוק כמו העיר חולון.

זה אולי סיסמאתי, אך אמיתי.

יצא חרוז.

בכל מקרה שנה טובה ומעוצבת היטב.

Yuval Saar: הללויה! שנה טובה לכולם (ואני רוצה כזה תיק)