האתגר שעומד בפני הרבה סטארטאפים הוא להתגבר על מחסום ההרגל

שנת 2013 היתה השנה הראשונה שבה יותר מ-50% מהטלפונים הסלולריים שנמכרו בעולם היו טלפונים חכמים. המציאות שבה כוח מחשוב אדיר וזול מצוי בידיהם של אנשים ברחבי העולם חוללה בשנים האחרונות מהפכות רדיקליות בתחומים רבים, אך עולם הרפואה נשאר מבחינה זו מאחור. את המציאות הזו חברת Designit מבקשת לבחון.

״אנחנו מאמינים שהסיבה שהמהפכה טרם קרתה בעולם הרפואה אינה טכנולוגית אלא עיצובית״, הם אומרים. ״פשוט לא מצאנו את הדרך לייצר חשיבת ממשקי משתמש ועיצוב שיאפשרו לשחרר את הטכנולוגיה העצומה הזאת על מנת לרפא חולים במקומות מרוחקים מתשתית רפואית מרוכזת או להניח תשתית לרפואה מונעת אפקטיבית בעולם המערבי״.

בתחילת החודש אירחה החברה את האקאתון העיצוב הראשון בתחום הרפואה הדיגיטלית. ביקשתי מגיא חביב, Design director בחברה ומכפיר אונגר, שאחראי על הפעילות השיווקית, לספר מה קרה באותו סוף השבוע, לאיזה תובנות הם הגיעו, ומה פתאום הם החליטו להקדיש תשומת לב לתחום הבריאות (ובסוף הפוסט גם מחכה הצעת עבודה…).

אהלן!

היי יובל, מה העניינים. כפיר וגיא כאן

הו! יש לנו שלישייה… יפה לנו. ספרו מי זה כפיר ומי זה גיא למי שלא מכיר

כפיר אונגר הוא Head of Digital Marketing בדיזיינאיט תל אביב וגיא חביב הוא Design director

וקצת רקע אישי, מה עשיתם קודם, מה למדתם, בני כמה אתם, ומה זה דיזיינאיט

כפיר, בן 31, בוגר תקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה, התמחות בתקשורת שיכנועית. לפני דיזיינאיט הייתי בעלים של חברת שיווק ברשתות חברתיות בשם מגהלייק ועבדתי במחקר אוניברסיטאי בנושאים שונים: מיתוג מדינות, מחקרים בתחום הטלויזיה וכו׳. בדיזיינאיט הקמתי את המחלקה של דיגיטל מרקטינג וכיום אני אחראי על כל הפעילות השיווקית בתל אביב וכן של הפעילות העולמית. בין היתר אני אחראי על נושא הסיקור התקשורתי של כנס הרצליה ברשתות החברתיות מטעם הכנס.

גיא, בן 31, מפתח תוכנה בעברו, למד עיצוב גרפי ואינטראקטיבי בשנקר, בדיזיינאיט (לפני זה, נייסנט) כ-6 שנים. היום מלמד בשנקר עיצוב מוצרים דיגיטליים ובעבר לימד גם במכון טכנולוגי חולון

ועוד דבר אחרון לפני שנדבר על בריאות – מה זה דיזייניט

דיזייניט זו חברת ייעוץ אסטרטגיה ועיצוב, או כמו שקוראים לזה באנגלית, Strategic Design Firm. היא הגדולה מסוגה באירופה, מדנמרק במקור, ועובדים בה כ-300 איש מרקעים שונים וממדינות שונות. לדיזייניט 15 משרדים ברחבי העולם: קופנהגן, ארהוס, סטוקהולם, גטנבורג, לונדון, תל אביב, סאן פאולו, קוריטיבה, טוקיו, שנגחאי, מינכן, ברצלונה, מדריד…

מגניב. אז מה בחורים צעירים שכמוכם מתעניינים פתאום בבריאות

בפן האישי? או מבחינת דיזיינאיט?

חשבתי על דיזיינאיט אבל אתם מוזמנים לענות גם וגם

אנחנו עובדים על פרוייקטים עם היבטים רפואיים במספר משרדים ברחבי העולם, בתחום של סכרת ומזרקי אינסולין, ובתחומים נוספים כמו אבחון סרטן ריאות, וכד׳. באוסלו לדוגמה השלימו בחודשים האחרונים פרוייקט ״עיצוב שירות״ שמשפר את השירות שניתן לנשים שעוברות בדיקה לגילוי סרטן השד – פרוייקט שכולו הבנת נקודות המגע בין הנשים לבין המחלקה בביה״ח, והתהליכים הפנימיים של המחלקה, וסופו בשיפור דרמטי של זמני ההמתנה לתוצאות.

במסגרת הפעילות הזו נוצר קשר בינינו לבין יונתן אדירי, שהוא היזם והכח המניע מאחורי הסטארט-אפ ownhealth. בעצם ארגנו סוג של hackathon חויית משתמש יחד עם הסטארט-אפ הזה כדי לבנות צוותים מתחומים שונים ולנסות יחד לפתור בעיות מורכבות שקשורות לתחום של mobile health

יש לי הרבה שאלות! נתחיל במה זה mobile health

בגלל הפריצה של טלפונים חכמים מסוגים שונים, לקהלים הולכים וגדלים באוכלוסיה, לא רק בעולם המערבי אלא גם במדינות מתפתחות, נוצרות המון אפשרויות חדשות ומעניינות של הנגשת שירותי בריאות דרך המובייל. לדוגמה, דווקא במדינות מתפתחות שבהן הגישה לשירותים רפואיים לפעמים היא מורכבת או רחוקה גיאוגרפית, ניתן לעשות שימוש בעובדה שליותר ויותר מהאוכלוסיה יש טלפונים שבהדרגה נהיים עם יכולות חישוב גדלות והולכות כדי להנגיש שירותים רפואיים שבשבילם היה צריך קודם לכן לנסוע קילומטרים.

האתגר שעומד בפני הרבה סטארטאפים הוא להתגבר על מחסום ההרגל. הטכנולוגיה המתקדמת כבר קיימת במכשירי הטלפון, האתגר הוא להבין כיצד להשתמש בטכנולוגיה זו ולאפשר גישה לשרותים רפואיים באמצעות המובייל. דוגמה מצויינת מההיסטוריה היא מהפכת המדחום. בעבר אנשים היו צריכים להגיע למרפאות כדי למדוד חום, מהסיבה שכספית היתה יקרה מאוד

וואלה… לא ידעתי. כלומר, לא חשבתי על זה אפילו

לאחר שהטכנולוגיה היתה זולה יותר, משמע הכספית והתחליפים היו זולים, ניתן היה לרכוש מד חום לכל מי שהיה מעוניין, אבל עדיין היה מחסום פסיכולוגי שחום מודדים רק במרפאה ולקח זמן עד שאנשים התחילו לעשות את המדידה בבית. מול אותם אתגרים ניצבים הסטרטאפים בתחום ה-mobile health. הטכנולוגיה קיימת, עכשיו צריך להבין איזה שרותים אפשר לתת באמצעות הטכנולוגיה ומבחינת חווית המשתמש איך לגרום לאנשים להשתמש במוצר. זה בעצם מה שעשינו בהאקטון. ניסינו להבין מה הדרך הנכונה מבחינת חוויות המשתמש לגשת לסוג כזה של אתגר. חשוב רק לציין, זה היה ההאקטון הראשון בארץ בתחום העיצוב.

אז מה באמת קרה באותו סופשבוע: כמה אנשים היו, מאיפה הם הגיעו, כמה זמן הם עבדו, מי הנחה אותם

הסוף שבוע היה הצלחה מסחררת, נרשמו לאירוע כ-150 אנשים, בגלל גודל המשרדים שלנו בחרנו 57 ובפועל הגיעו 54. חלק מהמשתתפים הגיעו עם קבוצות מוכנות וחלק אנחנו בנינו, סה״כ השתתפו 11 קבוצות. האנשים הגיעו מכל הארץ, היה לנו צוות שהגיע מהונגריה ובחורה שהגיעה משוויץ.

דייי… לא חשבתי שיהיה לזה כזה ביקוש

התחומים מהם הגיעו המשתתפים היו מאוד מגוונים: מהנדסים, דוקטורים לרפואה, מעצבים (מוצר, גרפי ופרינט), אנשי אסטרטגיה, יזמים ועוד.

ומה קרה תכל׳ס. מה היה הבריף, איך התבצעה העבודה

המשתתפים קיבלו מייל ובו קצת אינפורציה על עולם המדיקל ולינקים להשראה. כשהם הגיעו למשרד הם קיבלו חוברת ובה בריף מפורט של התוצרים שהם צריכים לייצר ושיטות העבודה.

האירוע התחיל בדברי פתיחה של ראי יוגב, המנכ״ל של דיזיינאיט תל אביב. לאחר מכן יונתן אדירי הציג את הטכנולוגיה שלו והדגים אותה בלייב למשתתפים. גיא חביב ויונית מצוות אסטרטגיה הציגו את הבריף והסבירו שלב שלב את שיטות העבודה הייחודיות של דיזיינאיט, וכל ההאקטון התנהל על פי המתודולוגיות של דיזיינאיט, גם מבחינת החשיבה האסטרטגית וגם עיצובית. לאורך כל האירוע היו צוותים של דיזיינאיט שליוו את הצוותים ותמכו בהם

מה זו הטכנולוגיה של יונתן ומה מיוחד בשיטות העבודה שלכם?

אחד האתגרים בפרוייקט הזה זה שהטכנולוגיה סודית בשלב זה, ולא ניתן לחשוף את פרטיה. בעצם כל המשתתפים היו חתומים על הסכם סודיות… אבל במסגרת מה שאנחנו יכולים לספר: הטכנולוגיה מנגישה בדיקה רפואית דרך המובייל, ומאפשרת ביצוע הרבה יותר זמין שלה. אנחנו יודעים שזה ניסוח מעט פתלתל 🙂 אבל זו המציאות שבה חיים כאשר עובדים על פרוייקטים מהסוג הזה

מה המוטיבציה של המשתתפים להגיע ולתרום מהזמן והידע שלהם לדבר הזה? מי מרוויח בסוף מכל הסיפור, גם מהידע וגם כסף?

זו שאלה מעולה, כי היינו המומים מההיענות, מההשתתפות ומההשקעה במהלך ההאקאתון. משיחות שלנו עם המשתתפים במהלך האירוע הבנו שהרוב הגיע כדי ללמוד על התחום ובשביל החוויה. כמובן שהיה גם פרס כספי של 10,000 ש״ח לקבוצה הזוכה.

מה שמיוחד בהאקטונים היא האווירה המיוחדת של חדשנות, אתגר וידע. מי שהגיע למד רבות על תחום העיצוב והחשיבה האסטרטגית. מספר אנשים שאלו אותנו אם אנחנו מגייסים וציינו שזה סוג העבודה שהם חיפשו. הם פשוט לא ידעו שיש כזה תחום

מה אתם יכולים לספר על תובנות שעלו או על מי שזכה

היו המון תובנות מעניינות. ציפינו שהצוותים יתמקדו בצד הדיגיטל של האתגר: מה קורה במובייל, ואיך מתקשרים עם המשתמש מה מצופה ממנו, ומה לעשות, אבל הצוותים (כנראה באופן אורגני, בלי להשפיע יותר מדי אחד על השני), התמקדו בהיבט הפיזי של הדברים – הציוד הרפואי שנדרש, ואיך הוא קשור ומשפיע על החוויה. היו גם צוותים שהתמקדו באופן מעניין בקהלי יעד ספציפיים, כמו אנשים מאוד מבוגרים, והחליטו לתקשר איתם בצורה מאוד ממוקדת: בעזרת וידאו של רופא שמוליך אותם שלב שלב ומסביר להם מה לעשות

ומה עכשיו? איך ממשיכים מפה?

צוות אחד זכה בפרס, הם נפגשים עם ownhealth היום במשרד לקבל את הפרס ולהתרשם. ownhealth ממשיכה לפתח את המוצר ומנסה ללמוד מההיבטים שהועלו על ידי הצוותים

אתה יכול לספר מי הם? או מאיזה תחומים הם הגיעו?

אוהד פולמן, בוגר MIT; איל לוין, עובד במקאן דיגיטל; ענת קהילה, בוגרת MBA; תום לי מיימרן, מעצבת, בוגרת של המכון הטכנולוגי חולון

מגניב! מה עוד חשוב לספר לפני שאנחנו מסיימים. זה באמת נורא מעניין

שזה היה ההאקטון העיצובי הראשון בארץ והופתענו לטובה שכל הצוותים שהגיעו ביום השני של ההאקטון סיימו אותו, כל ה-11 צוותים. חוץ מזה, אנחנו בתהליכי גיוס אינטנסיביים: מחפשים מעצבים/ות דיגיטליים/ות עם רקע עשיר בטיפוגרפיה, לייאאוט, אפיון חוויית משתמש וקראפט דיגיטלי (וכל זה באותו מעצב/ת!), אז אם מישהו קורא את זה ומתעניין, צרו קשר.

מתי הבא?

כרגע אנחנו בתכנון של שני ארועים נוספים, כשיהיו לנו פרטים נוספים, נשמח לשתף

מעולה. אם אני אגיש מועמדות תשקלו לקחת אותי?…

כמובן 🙂

נייס! תמיד חשוב להשאיר את כל האופציות פתוחות…