בחרנו בירוחם בגלל שהאתגרים שראש המועצה הציג בפנינו היו אתגרים שמעצבים באמת יכולים לעשות בהם מהפכה

בחמש השנים שאני מלמד בתוכנית לתואר השני בעיצוב תעשייתי בבצלאל, היו לא מעט אירועים, פרויקטים, תערוכות ומפגשים שלצערי לא יכולתי להיות נוכח בהם בגלל התנגשויות כאלו ואחרות של לוחות זמנים ועיסוקים אחרים שלי. מבין כולם, אני מצטער במיוחד שלא אוכל לבקר בסדנה שתתקיים השבוע בירוחם.

הסדנה תתמודד עם שתי בעיות מרכזיות שהועלו על ידי מיכאל ביטון, ראש מועצת ירוחם: אור ותאורה – מציאת פתרונות תאורה חכמים לעיר ללא יצירה של ״זיהום אור״, שיאפשרו שימוש במרחב הציבורי אחרי רדת החשיכה ויצירה של סביבה מזמינה בשעות הלילה; צל והצללה – מציאת פתרונות חכמים באזורים השונים של מרכז העיר שיאפשרו שימוש יעיל של התושבים באזורים השונים בכל שעות האור והחום של היממה.

הסדנה תתקיים בשיתוף פעולה עם פרוייקט ההצללה של מוזאון העיצוב בחולון, תוצריה יתפרסמו באתר הפרוייקט, והמוצלחים שבהם יוצגו בתערוכה שתתקיים בקיץ 2015. את הפרוייקט מוביל טל ארז, מרצה בתוכנית ומנהל הפרוייקט במוזאון. גלית גאון, האוצרת הראשית של המוזאון, וראש התוכנית, מיכל איתן, ילוו את הסדנה בארבעת הימים שלה. לצידן יתארחו מומחים מקצועיים בתחומים הרלוונטים.

ביקשתי ממיכל לספר על הרקע לפרויקט, איך קרה שעד עכשיו לא ניסו לפתור את הבעיות האלו, ואיך נמנעים מתחושת ההתנשאות של ׳אנחנו המעצבים יודעים הכי טוב מה טוב לפריפריה׳. הנה מה שהיה לה להגיד. 

בוקר טוב

בוקר טוב

מה שלומך?

אין תלונות בכלל

גם אצלי. יפה לנו. אני מוותר על המשחק המקדים ומתחיל ישר: ירוחם! איך זה קרה?

אחת המטרות שלי בתוכנית לתואר שני היתה לבחון כל הזמן את הרלוונטיות של העיצוב לחיים שלנו: עד כמה העיצוב משפיע ויכול להשפיע על תחומים שונים של החיים – משדה העיצוב ועד תחומים של טכנולוגיה, ניהול ועירוניות. בחרנו בירוחם בגלל שהאתגרים שראש המועצה הציג בפנינו היו אתגרים שמעצבים באמת יכולים לעשות בהם מהפכה.

ראש המועצה, מיכאל ביטון, מסתכל על המרחב הציבורי בירוחם ורואה שתי בעיות עיקריות – בלילה, אחרי שיורדת החשיכה, המרחב הציבורי מתרוקן והתושבים מסתגרים בבתים וביום, הכל חשוך והשמש קופחת, ושוב אין שימוש לכל המרחב הציבורי. נראה לי שמעצבים מכל מיני דיסציפלינות הם האנשים שיכולים לתת פתרונות מעולים לשני האתגרים הללו

איך נוצר הקשר איתו?

חיפשתי מרחב עירוני קטן מספיק שנוכל ליצור בו שינוי. מיכאל ביטון הוא ראש מועצה חדש יחסית, שמעריך את העיצוב ככלי חברתי ומבין את המשמעות של המרחב הציבורי להתפתחות של העיר. רן וולף, שמרצה בתוכנית וגם עובד במקום, יצר את הקשר הראשוני ומשם המשכנו

אוקי. אז מה הולך לקרות? ואיך נמנעים ממה שקורה לפעמים, שהנה אנחנו אלו שמבינים באים לעזור לפריפריה כי אנחנו יודעים יותר טוב מה טוב להם

אז קודם מה הולך לקרות: הסדנה היא הסדנה השנתית של התואר השני. 60 סטודנטים שלנו יגיעו לירוחם לארבעה ימים שבמהלכם שש קבוצות של עשרה מעצבים ינסו למצוא פתרונות של אור וצל לאתרים שונים שנבחרו על ידי המועצה ושאנחנו, במשותף, מאמינים שניתן באמצעות חשיבה יצירתית ליצור בהם שינוי משמעותי. את הסדנה כולה ירכז טל ארז, מרצה בתוכנית, שמרכז גם את פרוייקט ההצללה העירונית של מוזיאון העיצוב חולון ששותף גם לסדנה הזו. הסדנה מחולקת לשלושה חלקים: מיפוי ומחקר, פיתוח קונספט ועיצוב וביצוע. ילוו אותה עשרה מומחים מדיסציפלינות שונות (צלם, סופר, אדריכלית נוף, אדריכל, מומחה להצללה ועוד) שיתנו לסטודנטים אינפוטים שונים, שיאפשרו להם להגיע לתוצאות נכונות

ולשאלה השניה – שהיא שאלת בסיס חשובה – איך נמנעים מהתנשאות? אנחנו מנסים להבין את המקום לעומק ולעבוד עם התושבים במקום. באופן כללי ובסיסי התובנה של עיצוב משותף (Co-Design) הוא משהו שמנחה אותנו בכל תהליך עיצוב. סטודנטית שלנו, שחוקרת את ירוחם במסגרת פרוייקט הגמר שלה – ליאת אביאלי – עוזרת לנו ליצר קשר רציף עם התושבים ובעלי תפקידים שונים במקום ואני מקווה שנצליח להגיע לתוצאות שנכונות למקום, נכונות לקהילה, ושיוכלו לתת לידע שנלמד בתוכנית ולידע שהצטבר במוזיאון במסגרת הפרוייקט שלהם להועיל לכולם – תושבים וסטודנטים, ובתקווה ליצור תשתית להמשך שיתוף פעולה וליצירה של מקום טוב יותר

וזה אפשרי בארבעה ימים? או במילים אחרות – איזה חלק בתהליך הכולל לוקחת הסדנה בירוחם?

אנחנו מתעסקים בשאלות היסוד מתחילת השנה. שיתוף הפעולה עם המוזיאון ועם שותפים אחרים שעוד לא הזכרתי – קרן ברכה שתומכת בפרוייקט ומרכז ההיי-טק של מט״ח שנמצא בירוחם – מאפשר לנו להבין את הסיטואציה במקום ולבוא מוכנים עם הבנה בסיסית של מה צריך לעשות. מכיוון שמדובר בכוח משמעותי ומגוון של מעצבים מאוד מנוסים, אנחנו מאמינים שניתן יהיה להגיע לרעיונות ראשוניים טובים. הרעיון המרכזי והתקווה שלנו שההצעות שיוצגו למועצת העיר ולשותפים אחרים שפעילים בירוחם ביום האחרון של הסדנה (שישי, 23.5 9:00 בבוקר במרכז עתיד בירוחם) יהיו בסיס להמשך ושהטובים שבהם ימשיכו לביצוע ולהטמעה בהמשך

אז יש לי שאלה נוספת: מה היה שונה בפרויקט הזה אם הוא היה מתבצע חלק מתואר ראשון? מה היחוד של תואר שני במהלך?

התואר השני שלנו שמורכב משלושה מסלולים – אודות עיצוב, ניהול עיצוב ועיצוב וטכנולוגיה – מחנך ונותן כלים, שלצד ההתעמקות בעיצוב הפיתרון עצמו נותנים כלים חשובים ונוספים: ניהול של תהליכי עיצוב; הסתכלות כוללת על פרוייקט על כל היבטיו – חברתיים, סביבתיים וכלכליים; כתיבה על התהליך, ומחקר עיצוב ושימוש בטכנולוגיות עתידיות. התוצרים שאנחנו מצפים להם בתום הסדנה הם תוצרים שמשתמשים בחשיבה עיצובית, תוצרים שמתייחסים למשמעויות הרחבות של הפיתרון לצד כמובן הבסיס של פתרונות עיצוב מתוחכמים ויעילים. נקודה נוספת היא הבגרות של הסטודנטים שלנו והעובדה שהקבוצה מורכבת מאוסף מדהים ומגוון של אנשי מקצוע, שלצורך הסדנה הזו גם ילוו בעושר של אנשי מקצוע נוספים.

אם לחזור למהות, לעיצוב – לפתרונות ההצללה, יש לך הסבר איך זה שעד עכשיו לא ממש נגעו בנושא של הצללה (ואם כבר אז גם לבעיית התאורה)?

לפני עשר שנים, כשסיימתי את לימודי התואר השני שלי בתכנון ערים בטכניון, עבודת הגמר שלי עסקה בחשיבות של הצל למרחב העירוני. אני חייבת להגיד שבסיבוב הראיונות שערכתי אז, בעלי תפקידים שונים לא ממש הבינו למה אני מתכוות ולמה הצללה זה חשוב (נהפוך הוא – הם חשבו שצריך לדאוג לזכויות שמש:)

קשה להבין איך הנושא הזה, בארץ שטופת שמש כמו שלנו וצפופה כפי שהיא, לא עלה לסדר היום. צריך רק להתבונן במקומות מוצלים ולראות איך הצללה חכמה מייצרת אזורי פעילות אינטנסיביים לעומת מקומות חשופים. אם נחזור להתחלת השיחה – אני מאמינה שמעצבים, לסוגיהם השונים, הם המפתח למציאת פתרונות לבעיות מרכזיות של החברה בכלל ולזו בפרט ואני חושבת שמגוון הכישורים והיכולות המעצבים מביאים איתם יכול ליצר שינוי של ממש. פרוייקט ההצללה העירונית של מוזיאון העיצוב והסדנה שלנו בתוכו הם באמת הניצנים הראשונים של התייחסות עיצובית מקיפה לנושא הזה ואני מקווה שיהיה לזה המשך

תגידי, אני אמנם יכול לנחש את התשובה שלך אבל אני אשאל בכל זאת: יש לפרויקט הזה סיכוי? אנחנו הרי כל הזמן שומעים על פרויקטים שנתקעו בגלל שאין כסף, בגלל פוליטיקה, בגלל קרדיטים. יש כל כך הרבה גורמים מעורבים פה ולמרות שלכולם (אני מאמין) יש כוונות טובות, אני תוהה לגבי זה

נכנסתי לתפקיד שלי עם המון אופטימיות. מכיוון שאני מגיעה מהרבה עולמות אחרים, אני מרגישה שהחיבור של העיצוב אליהם והסינרגיה שאנחנו יכולים ליצור בין עיצוב ובין עולמות עוצמתיים אחרים (גם כאלה של כסף) היא כזו שיכולה ליצר שינוי. אני עושה מאמץ גדול במיוחד לרתום את הכוחות שלנו – גם של התואר עצמו וגם של בצלאל כולה – על מנת ליצר שינוי. העיצוב והיצירתיות של החשיבה של המעצבים הם הזדמנות שאסור לנו לפספס במציאת פתרונות לבעיות באמת סבוכות. אז כן, למרות שהתשובה צפויה – אני מאמינה שיש סיכוי, והפרוייקט בירוחם, שאנחנו מוציאים לפועל בשיתוף כל כך יפה, עם כל כך הרבה גורמים, נותן לי באמת תקווה. מה שכן – כדי לא להשמע מנותקת לגמרי – אני מציעה שנקבע פגישה נוספת בנושא הזה בדיוק בעוד חצי שנה ונראה מה יצא מהחלומות

קבענו! ועוד לפני כן נהיה בקשר גם אחרי הסדנה. לצערי (והפעם אני גם מתכוון לזה…) לא אוכל להגיע לירוחם בגלל שזה נופל על הימים של לפני שבוע האיור

הכל יהיה מתועד – תוכל להתעדכן ממרחקים. ובהצלחה בשבוע האיור

תודה! משהו חשוב להגיד לפני שמסיימים?

רק שאני תולה הרבה ציפיות בהתחלה הזו ושאישית אני מאוד מתרגשת

אז עכשיו תורי להגיד בהצלחה!

תודה רבה