שבוע האיור 2015: מחשבות ראשונות

לפני חודש בדיוק נפתח שבוע האיור 2014, ולפני שלושה שבועות הוא נסגר. כמו שאתם בטח יכולים לנחש, יש לי הרבה מחשבות ותובנות לגבי מה היה ומה הייתי שמח שיהיה בשנה הבאה. בימים האחרונים התחלתי לערוך פגישות במטרה לשמוע מה עבד יותר ומה פחות, עם מה כדאי להמשיך ומה כדאי לשנות. אז קודם כל, אם יש לכם מה להגיד, להעיר, להציע – זה הזמן. אפשר פה בתגובות, אפשר במייל, ואפשר בכל דרך שבה תמצאו לנכון. חשוב להשמיע קול עכשיו כדי שיהיה אפשר לתכנן את שבוע האיור 2015 כמו שצריך.

כמו שזה נראה עכשיו שבוע האיור 2015 יתקיים בשנה הבאה באותה תקופה וכמעט באותם תאריכים – 14-23/5/2015 (כדי לא ליפול על שבועות). בינתיים אני רוצה לשתף בכמה מחשבות לעתיד ובכמה נקודות חשובות שהכתיבו את ההתנהלות של כל השבוע הזה. כצפוי, וכמתבקש, נתחיל בכסף.

שבוע האיור 2014 התקיים ללא נותן חסות ומבלי שגורם אחד יממן אותו. עיריית תל אביב נתנה את שלה מבחינת פרסום, עיצוב ותמיכה לוגיסטית בכל מיני הבטים, אבל כסף למימון אירועים / תערוכות / פעילויות וכן הלאה – לא. אני מקווה לשנות ולו במקצת את הדבר הזה, אבל זה לא תלוי בי. האופן שבו שבוע האיור בכל זאת יצא לפועל היה שכל גוף היה אחראי על כל ההבטים של הפעילות שלו מבחינת הפקה, אוצרות, שכירת חלל, תלייה, ביטוח וכן הלאה. בנוסף כל גוף היה צריך לשלם דמי השתתפות כדי לכסות עלויות משותפות כמו הפקה של כל שבוע האיור, יחסי ציבור לכל שבוע האיור, הדפסה של מפות נוספות מעבר למה שהעירייה מימנה ועוד.

במילים אחרות – לא הייתה פה איזושהי ועדה מסדרת שאמרה אתם מציגים ואתם לא, וזה לא שאני החלטתי מי יציג ומי לא. התנאי הראשון מבחינת גופים והתארגנויות להשתתף בשבוע האיור היה קונספט אוצרותי איכותי (ולשמחתי לכולם היה כזה), והתנאי השני והבלתי נמנע היה תשלום של אותם דמי ההשתתפות כדי לאפשר לדבר הזה לקרות. היו כמה התארגנויות וגופים שהתקשו עם הדרישה הזו, שלא הבינו למה צריך לשלם כדי להשתתף. עם חלקם הגענו לפתרון כזה או אחר כמו פעילויות למען שבוע האיור, חלקם האחר החליט שלא להשתתף בסופו של דבר. חשוב לציין בהקשר הזה שלמיטב הבנתי אף מאייר לא היה צריך לשלם כדי להשתתף באחת התערוכות שאירגנו הגופים.

חשוב להגיד גם כבר עכשיו, שבמידה ולא יימצא נותן חסות כזה או אחר, אני לא יכול לחשוב על שום דרך אחרת שהדבר הזה יקרה. כלומר, אם מחר חמישה מאיירים מתאגדים ורוצים לעשות תערוכה בשבוע האיור – הם יצטרכו למצוא חלל, להפיק בעצמם את התערוכה, ולסייע מבחינה כספית לארגון הכללי של שבוע האיור (קצת כמו קואופרטיב).

השאיפה שלי היא כן למצוא נותן חסות כזה או אחר, ואני מאמין ומקווה שאחרי ההצלחה של שבוע האיור 2014 זה יהיה יותר פשוט, אבל אני לא יכול להתחייב כרגע. במידה ויימצא סכום למימון תערוכות, ברור לי שתוקם ועדה, נוציא קול קורא ונחליט לפי קריטריונים ברורים מי יקבל מימון. אבל, וזה אבל גדול, כל עוד אין מימון כל הסעיף הזה לא רלוונטי.

מה עוד? הנה רשימה של דברים נוספים שלא היו, או היו פחות, בשבוע האיור 2014, ושאשמח אם יהיו בשבוע האיור של השנה הבאה:

• קצת יותר מאיירים מחו״ל, אולי אפילו מישהו שיבוא להעביר סדנאות והרצאות, ואולי יותר מאחד. אתם מכירים קונסולי תרבות שיכולים לעזור במימון? מכירים מאייר יהודי טוב שרוצה לבקר בישראל? פגשתם מישהו בפיקטופלזמה, בבולוניה או בחילופי סטודנטים ואתם רוצים לעזור? זה הזמן.
• יותר אריזות מאויירות. מכירים משרדי פרסום, מיתוג, שיווק, יח״צ וכן הלאה שקשורים לענף המזון ומוצרי הצריכה? אני רוצה סופרמרקטים שלמים מאויירים במהדורות מוגבלות לשבוע האיור, אבל בשביל זה צריך להתחיל לעבוד כבר עכשיו. מי שיש לו רעיון – אני פה.
• איור שהוא לא רק תערוכה: תוכניות של סרטים בסינמטק, ספרים, חוברות, רומנים גרפים וכן הלאה.
• טישירטים! ובכלל כל מה שאפשר לחבר בין איור לאופנה. ניסינו לעשות משהו השנה אבל זה לא הצליח, יש לא מעט מותגי אופנה שאני חושב שזה תפור עליהם. יש לכם כיוון, אנשי קשר, רעיונות מה לעשות – קדימה!
• סטודנטים. אחד הדברים שהיו חסרים השנה זה עבודות סטודנטים, וככלל מעורבות של מי שלומד איור ולא רק של מי שלמד. זה היה קצת בכוונה אבל הייתי שמח אם בשבוע האיור הבא תהיה תערוכת סטודנטים, ששבוע האיור יהיה חלק מהסילבוס של קורס כזה או אחר, ובכלל בא לי לעשות משהו עם כל הסטודנטים לאיור, אולי אפילו מין יום הסטודנט לאיור, אולי שסטודנטים לאיור במשך יום שלם יעשו משהו במרחב הציבורי. לא יודע, משהו.

יש עוד הרבה רעיונות אבל אלו הדברים הכללים המרכזיים. כאמור, כמו שאמרתי בתחילת הפוסט – אם יש לכם מה להגיד, להעיר, להציע – זה הזמן. אפשר פה בתגובות, אפשר במייל, ואפשר בכל דרך שבה תמצאו לנכון. חשוב להשמיע קול עכשיו כדי שיהיה אפשר לתכנן את שבוע האיור 2015 כמו שצריך.

– – –

התמונה שבראש הפוסט: מתוך התערוכה הגרסה המאוירת במוזיאון ארץ ישראל, שתשאר פתוחה עד ה-10/12/2014 (צילום: ליאוניד פדרול)