האנימציה משלבת בין האשליה לפרקטיקה, בין תהליכי הייצור של האדריכלות להסוואה שלהם

בחודש שעבר נפתחה בגלריה המחקרית של התוכנית לתואר שני בעיצוב משולב במכון טכנולוגי חולון התערוכה NOT YET, ALREADY, שעוסקת בקשר שבין אדריכלות ואנימציה. התערוכה כוללת 26 סרטוני אנימציה, שנוצרו בשבעה משרדי אדריכלים מהמובילים בעולם. מטרתה לייצג את האדריכלות האנימטורית המבוססת על פלטפורמות-מחשוב, החושפת מודלים חדשים שמשחררים את הדיסציפלינה האדריכלית מן הקונוונציות שלה, דוחפים אותה אל מעבר לגבולותיה המוכרים, ומשנים את תהליכי התכנון והייצור האדריכלי.

ביקשתי מאוצרת התערוכה, ד״ר יעל אילת ון-אסן, שתספר על החיבור שלה לנושא, על ההשפעה של אנימציה ותוכנות מחשב על עולם האדריכלות ועל האופן שבו עושה האדריכלות שימוש בכלים שהאנימציה נותנת לה. אבל לפני הכל, עוד תמונה:

הי יעל. מה שלומך?

מצוין, יום מדהים בחוץ

לגמרי. אם כי הייתי שמח לעוד חורף!

גם אני, ממש חיכיתי שיגמר כבר הקיץ, אבל בכל זאת לא הייתי מוותרת כל כך מהר על יום כזה כמו היום

גם נכון. בכל אופן, בואי ניגש לתכל׳ס: אדריכלות ואנימציה. מאיפה זה הגיע?

וואו, שאלה קשה. לא יודעת להגיד בדיוק. זה קשור אולי לעניין שיש לי בשני התחומים האלה, אבל נראה לי שזה חלק מהנסיונות שלי לחבר בין דברים שלא מתחברים באופן טבעי. למעשה הרבה מהעיצוב כיום עוסק בחיבורים האלה שמייצרים היברידים חדשים.

אוקי… אבל בכל זאת – מתי הבנת שיש לך רעיון לתערוכה? בטח הייתה איזושהי עבודה שגרמה לך להגיד מממ… יש פה משהו

הפעם הזאת הרעיון לתערוכה לא בא מעבודה ספציפית. למעשה הנושא הזה מעסיק אותי לא מעט זמן. תחום האדריכלות השתנה מאוד בשנים האחרונות עם השימוש במיחשוב כשהאנימציה היוותה עוד משנות השמונים גורם משמעותי בחשיבה המחודשת סביב התחום ובהרחבת הדיסציפלינה האדריכלית לתחומים חדשים. מה שעניין אותי במיוחד הוא הסתירה הקיימת לכאורה בשימוש שנעשה באנימציה, שנותן ביטוי לשני כיוונים מנוגדים של הפרקטיקה האדריכלית: מצד אחד העיסוק באופני ייצוג ככלי שמחליף במידה רבה את המודל האדריכלי הקלאסי ובד בבד משמש כאמצעי לפרסום ושיווק, ומצד שני ככלי שמייצג אדריכלות העוסקת בתהליכים של סימולציה של צמיחה והתהוות ושל פרפורמנס חומרי מולקולרי. אלה תחומים שהאדריכלות לא עסקה בהם קודם לכן והם מתאפשרים רק בזכות השימוש בתוכנות אנימציה.

ולהמשיך את מה שכתבתי, האנימציה משלבת בין האשליה לפרקטיקה, בין תהליכי הייצור (המוטמעים במקרים רבים בתהליכי התכנון) להסוואה שלהם, והן מביאות לידי ביטוי ניגודים גדולים הקיימים בעשייה האדריכלית כיום. מצד אחד זאת אדריכלות ששולטים בה משרדי ענק, שפועלים במרחב הגלובלי ומתכננים פרוייקטים גלובליים בתקציבים בלתי נתפסים. הם מביאים לידי ביטוי את מה שהאל פוסטר התייחס אליו בספרו ״אמנות, אדריכלות: סיבכת קשרים, תסבוכת, תסביך״ (שיצא לא מזמן בתרגום לעברית), כהתמזגות מלאה בין כלכלה לתרבות, כמאפיין משמעותי בקפיטליזם כיום.

מצד שני היא מציעה חשיבה חדשה לגמרי של מרחב אדריכלי ותהליכי תכנון וייצור. בתחום הזה נעשים המון פרויקטים מחקריים וניסיוניים מרתקים. התערוכה נעה בין שני הקצוות האלה שמתקיימים בה במקביל.

יש לך איזשהו קשר אישי לעניין או שאלו פשוט עוד תחומים שמעניינים אותך?

אני לא אדריכלית. אני מניחה שאם הייתי היום בת עשרים ומשהו הייתי בוחרת ללמוד אדריכלות… אבל במחקר שלי על מודלים חדשים של מוזיאונים שעסקתי בו בשנים האחרונות עסקתי לא מעט באדריכלות. אדריכלות היא באמת אחת הדיסציפלינות שההשפעה של הטכנולוגיות הדיגיטליות עליה היא המשמעותית ביותר.

וואלה? אדריכלות? מעניין. אבל זו שיחה לפעם אחרת… בכל אופן, איך והאם את מבחינה בין השפעת העולם הדיגיטלי על האדריכלות לבין הכניסה או ההשפעה של האנימציה על האדריכלות. כי זה לא בדיוק אותו הדבר

מדובר כמובן קודם כל באנימציה ממוחשבת. גרג לין, שהוא אדריכל ותיאורטיקן של אדריכלות, ערך אבחנה מאוד חשובה בין המושגים ״אנימציה״ ו״תנועה״. הוא טען כי בעוד התנועה מתייחסת לפעולה ולתזוזה ממקום אחד למקום שני, האנימציה מציעה דבר שונה שמתאפשר באמצעות תוכנות מחשב. האנימציה מציעה חיות, תהליכים של צמיחה, הוצאה אל הפועל, ווירטואליות, ובכך מביאה לידי ביטוי את הפוטנציאל הגלום בצורה לשינוי.

באופן הזה היא לא מהווה כלי לוויזואליזציה אלא ככלי שהופך את המרחב לישות המייצרת צורות מתוך הכוחות הפועלים בתוכה. זה אולי קשה להבנה בצורה תיאורטית אבל כשרואים עבודות כדוגמת העבודות של מיכאל הנסמאייר או אליסה אנדרסק, שמוצגות בתערוכה וחוקרות את הטריטוריה, ניתן להבין זאת.

דווקא עכשיו זה יותר מובן. בואי באמת תתני כמה דוגמאות מתוך התערוכה.

נתחיל אולי בעבודה של הנסמאייר שהזכרתי קודם, ״גרוטסקה דיגיטאלית״. זאת עבודה מדהימה שמבוססת על אלגוריתם מאוד פשוט של חלוקה תאית, המחקה תהליכים של התרבות המתקיימים בטבע ומחיל אותו על גופים תלת ממדיים. מה שמתקבל לאחר מספר דורות של הפעלה של הפרוצדורה החישובית הן צורות של עמודים הנראים כמו עמודים דוריים, בעלי חזות אורגניות וסינטטיות בו זמנית.

העמודים האלה נראים כאילו עוטרו באורנמנטיקה אינסופית. בכל עמוד כזה יש מיליוני אלמנטים שונים ואין דרך לבצע אותם באופן ידני. האנימציה נותנת ביטוי לתליך התכנון והבנייה של העמודים האלה, אך היא גם המקור לתהליכי הייצור שלהם אחר כך כישויות פיזיות במרחב. הנסמאייר בוחר פריימים בודדים מתוך האנימציות ואותם הוא מדפיס במדפסת תלת ממד בטכנולוגיה מיוחדת שפיתח. העמודים מודפסים בגובה של כ-2.7 מטרים ומהווים מרחב אדריכלי חדש במרחב הממשי.

כלומר, אפשר לראות בתוצאה הסופית את השפעת האנימציה?

רק אם מכירים את התהליך. בסופו של דבר מה שאנחנו רואים זה עמודים פיזיים בצורות שלא הכרנו קודם לכן.

אוקי. בואי תתני דוגמה לעוד עבודה

התערוכה מייצרת באופן התצוגה שלה הפרדה בין האנימציות הניסיוניות יותר כמו של האנסמאייר ואנדסק, לחמשת המשרדים האחרים שמציגים במסגרתה. זאת אולי ההזדמנות להזכיר אתם, אלה הם משרדים מהטופ של העולם האדריכלי כיום: זאהה חדיד, דילר סקופידיו ורנפרו, UNStudio, MVRDV וקופ הימבלאו, שמיוצגים בתערוכה זאת בעיקר באמצעות פרויקטים ממומנים המיועדים לביצוע במרחב הממשי. ברבים מהפרויקטים שמיוצגים בתערוכה ניתן לראות השפעה גדולה של האנימציה בתפיסת המרחב ובהיבטים הפרפורמטיביים של המבנים או הסביבות האורבניות שנבנו/תוכננו על ידם.

אז זו אולי ההזדמנות לשאול עד כמה זה טרנד או גימיק שמכתיב שפה וכמה זה משהו מהותי שישפיע על כל מה שנראה בעתיד. כי אדריכלות דיגיטלית הרבה פעמים נראית כמו משהו שקיים רק כי אפשר, ולא באמת כי חייבים

זאת שאלה גדולה ומשמעותית ובאמת רלוונטית לגבי העשייה האדריכלית העכשווית בכלל, גם ללא הקשר הישיר לאנימציה. קודם כל זה כבר קורה ואכן יש המון מקום לראייה ביקורתית. התערוכה מייצרת מבט ביקורתי על האופן שבו נעשה שימוש בכלי של האנימציה כגורם משמעותי בעיצוב מרחב כאשליה המנותקת מהמרחב האקטואלי, וכביטוי לתרבות הראווה שבה אנחנו חיים.

במקביל היא מציעה לראות בה גם כלי מדהים שמאפשר חשיבה מחודשת על המרחב שלנו מתוך אחריות אליו. האנימציה נותנת בידי המתכננים המייצרים כלים להגיע לפרפורמטיביות טובה יותר של הסביבה שבה אנו חיים, תוך שהיא לוקחת בחשבון היבטים אקולוגיים, ומודלים שונים של התנהלות אנושית על מורכבויותיה הרבות.

לפני סיום, אולי תגידי משהו על עיצוב התערוכה. זה רק סרטונים? הדמיות? אני מודה שעוד לא הספקתי לבקר, למרות שאני מאד סקרן

את התערוכה עיצבה לילך שטיאט, שעשתה עבודה מדהימה כפי שהיא יודעת לעשות. מוצגים בה רק סרטים. חיפשנו דרך לקשר בין אופן עיצוב התערוכה לנושא שלה. היו המון מחשבות בהתחלה שהיו יקרות מידי לבצע, כמו עבודה עם מקרנים שיישבו על מנועים או לייצר וידאו-מאפינג בחלל התערוכה. בסופו של דבר החלטנו לעצב את התערוכה כמו מרחב אדריכלי, כשכל הסרטים והטקסטים המלווים את התערוכה, למעט אלו של הנסמאייר ואנדרסק המוקרנים על הקירות, מוקרנים על גופים התלויים מהתקרה ומשנים את נקודת המבט שלנו עליהם, כפי שהאנימציה עושה ביחס למרחב האדריכלי. זה שינוי מינימליסטי, שמשאיר צפיה נקיה וכמעט ולא מתערבת בעבודות עצמן.‎

מגניב. כפי שאמרתי, אני מאד סקרן לראות. משהו חשוב נוסף לפני שמסיימים?

אשמח אם תבוא לראות. אני לא אובייקטיבית, אבל היא ממש מעניינת….

NOT YET, ALREADY. הגלריה המחקרית של התכנית לתואר שני בעיצוב משולב, בבניין של הפקולטה לעיצוב במכון טכנולוגי חולון. מנהל אקדמי: ד”ר דרור ק. לוי. עוזרת אוצרת: ענת מסינג מרקוס. ימים א׳-ה׳ 10:00-17:00, עד ה-19 בנובמבר.